ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 44: ׳ותרא האתון את מלאך ה׳ - סוד משעול הכרמים ובזיון בלעם › פיסקה 4 (רח ע"ב)

האתון בין המלאך לבלעם - במצוקה בדרך השדה

בלק · ׳ותרא האתון את מלאך ה׳ - סוד משעול הכרמים ובזיון בלעם · מאמר 44 · פיסקה 4 · דף רח ע"ב

לשון הזוהר

׳וַיַּעֲמוֹד מַלְאַךְ יהו"ה בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים וְגוֹ'׳ (במדבר כב, כד). מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, ׳וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֶךְ בַּשָּׂדֶה׳ - וַתֵּלֶךְ בְּאֹרַח מֵישָׁר, מִסִּטְרָא דְּשָׂדֶה, (אתער) וְאִרְכִינַת מִמַּה דְּהֲוָה בָּהּ. ׳וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטּוֹתָהּ הַדָּרֶךְ׳ לְאַסְטָאָה לָהּ מֵהַהוּא אָרְחָא דְּשָׂדֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, בֵּין מַלְאָכָא וּבֵין בִּלְעָם הֲוָת אֲתָנָא בְּעָאקוּ. לְבָתַר כַּד חָמָא בִּלְעָם, דְּלָא הֲוָה יָכִיל, כְּדֵין ׳וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל׳. כְּמָה דְּאִתְּמַר.

תרגום

׳וַיַּעָמֹד מַלְאַךְ ה' בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים וְגוֹ'׳ (במדבר כב, כד). מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? בַּהַתְחָלָה כָּתוּב ׳וַתֵּט הָאָתוֹן מִן הַדֶּרֶךְ וַתֵּלֵךְ בַּשָּׂדֶה׳ (במדבר כב, כג) - וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, מִצַּד הַשָּׂדֶה, (הִתְעוֹרְרָה) וְנָטְתָה מִמַּה שֶּׁהָיָה בָּהּ. ׳וַיַּךְ בִּלְעָם אֶת הָאָתוֹן לְהַטֹּתָהּ הַדָּרֶךְ׳ - לְהַסְטוֹתָהּ מֵאוֹתוֹ דֶּרֶךְ שֶׁל הַשָּׂדֶה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בֵּין הַמַּלְאָךְ וּבֵין בִּלְעָם הָיְתָה הָאָתוֹן בִּמְצוּקָה. אַחַר כָּךְ רָאָה בִּלְעָם שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל, אָז ׳וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל׳ (במדבר כב, כז) - כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויעמוד מלאך יהו"ה במשעול הכרמים וגו'׳ (במדבר כב, כד). מה כתיב לעילא, בקדמיתא כתיב, ׳ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה׳ - ותלך בארח מישר, מסטרא דשדה, (אתער) וארכינת ממה דהוה בה. ׳ויך בלעם את האתון להטותה הדרך׳ לאסטאה לה מההוא ארחא דשדה. אמר רבי יוסי, בין מלאכא ובין בלעם הות אתנא בעאקו. לבתר כד חמא בלעם, דלא הוה יכיל, כדין ׳ויך את האתון במקל׳. כמה דאתמר.

התרגום: ׳ויעמד מלאך ה' במשעול הכרמים וגו'׳ (במדבר כב, כד). מה כתוב למעלה? בהתחלה כתוב ׳ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה׳ (במדבר כב, כג) - ותלך בדרך ישר, מצד השדה, (התעוררה) ונטתה ממה שהיה בה. ׳ויך בלעם את האתון להטתה הדרך׳ - להסטותה מאותו דרך של השדה. אמר רבי יוסי, בין המלאך ובין בלעם היתה האתון במצוקה. אחר כך ראה בלעם שלא היה יכול, אז ׳ויך את האתון במקל׳ (במדבר כב, כז) - כמו שנתבאר.

מן המפרשים

קרני אור: ותלך בארח מישור מסטרא דשדה ותלך בארח מישור מסטרא דשדה. ר"ל מל', ור"ל הלכה בסטר דקדושה:

הסולם: ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים: מה כתוב למעלה. בתחילה כתוב, ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה, דהיינו ותלך בדרך ישר מצד השדה שהוא המלכות, ונטתה ממה שהיה בה מדרך הכשפים שהעמים עליה בלעם. ויך בלעם את האתון להטותה הדרך, היינו להטותה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: