זיווג המלך והמטרוניתא - עליית העטרה וירידת עטרה עליונה
בלק · ׳ותרא האתון את מלאך ה׳ - סוד משעול הכרמים ובזיון בלעם · מאמר 44 · פיסקה 10 · דף רט ע"א
לשון הזוהר
כַּד מִזְדַּוִּוג מַלְכָּא בְּמַטְרוֹנִיתָא, סַלְּקָא עַטָרָא דָּא, וְאִתְיָשָׁבַת בְּרֵישָׁא דְּמַטְרוֹנִיתָא, כְּדֵין נָחִית חַד עַטָרָא עִלָּאָה, קְבִיעָא דְּכָל אֶבֶן טָבָא, וְחֵיזוּר וְשׁוּשָן, בְּסָחֲרָנָהָא. בְּשִׁית גַּלְגַּלִּין אַתְיָא, לְשִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא, שִׁית גַּדְפִּין דְּנֶשֶׁר נַטְלִין לָהּ. בְּפִלְכוֹי חַמְשִׁין (ס"א פלכין) עֲנָבִין סַחֲרָנָהָא, דְּגָלִיף בָּהּ אִימָּא עִלָּאָה. קְבִיעָאן בְּאֶבֶן טָבָא, חִוָּור וְסוּמָק יָרוֹק וְאוּכָם תְּכֵלָא וְאַרְגְּוָונָא. שִׁית מְאָה וּתְלַת עֲשַׂר זִוּוּיִין, לְכָל סִטְרָא וְסִטְרָא.
תרגום
כְּשֶׁמִּזְדַּוֵּג הַמֶּלֶךְ בַּמַּטְרוֹנִיתָא, עוֹלָה עֲטָרָה זוֹ וּמִתְיַשֶּׁבֶת בְּרֹאשׁ הַמַּטְרוֹנִיתָא, וְאָז יוֹרֶדֶת עֲטָרָה אַחַת עֶלְיוֹנָה קְבוּעָה שֶׁל כָּל אֶבֶן טוֹבָה, וְכַפְתּוֹר וָפֶרַח סְבִיבָהּ. בְּשִׁשָּׁה גַלְגַּלִּים בָּאָה לְשִׁשָּׁה צִדְדֵי הָעוֹלָם, שֵׁשׁ כַּנְפֵי נֶשֶׁר לוֹקְחִים אוֹתָהּ. בִּפְלָחֶיהָ חֲמִשִּׁים (פלחי) עֲנָבִים סְבִיבָהּ שֶׁחָקְקָה בָּהּ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, קְבוּעִים בְּאֶבֶן טוֹבָה, לָבָן וְאָדם, יָרֹק וְשָׁחֹר, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן. שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה זָוִיּוֹת לְכָל צַד וְצַד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד מזדווג מלכא במטרוניתא, סלקא עטרא דא, ואתישבת ברישא דמטרוניתא, כדין נחית חד עטרא עלאה, קביעא דכל אבן טבא, וחיזור ושושן, בסחרנהא. בשית גלגלין אתיא, לשית סטרין דעלמא, שית גדפין דנשר נטלין לה. בפלכוי חמשין (ס"א פלכין) ענבין סחרנהא, דגליף בה אימא עלאה. קביעאן באבן טבא, חוור וסומק ירוק ואוכם תכלא וארגוונא. שית מאה ותלת עשר זוויין, לכל סטרא וסטרא.
התרגום: כשמזדוג המלך במטרוניתא, עולה עטרה זו ומתישבת בראש המטרוניתא, ואז יורדת עטרה אחת עליונה קבועה של כל אבן טובה, וכפתור ופרח סביבה. בששה גלגלים באה לששה צדדי העולם, שש כנפי נשר לוקחים אותה. בפלחיה חמשים (פלחי) ענבים סביבה שחקקה בה האם העליונה, קבועים באבן טובה, לבן ואדם, ירק ושחר, תכלת וארגמן. שש מאות ושלש עשרה זויות לכל צד וצד.
מן המפרשים
קרני אור: עוד שם כד מזדווג מלכא עוד שם כד מזדווג מלכא. ז"א:
הסולם: כד מזדווג מלכא וכו': כאשר המלך, שהוא ז"א, מזדווג במטרוניתא, שהיא המלכות. אז עולה עטרה זו ומתישבת בראש המלכות. כלומר, שכל הפעולות הנ"ל האמורות, היינו רק בעת זווג ז"א עם המלכות. אז גם יורדת עטרה אחת עליונה, לז"א, משובצת מסביב לה…