ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 42: ׳ותרא האתון׳ - קושיית ראיית בלעם והאיסור להקדים בסודות התורה › פיסקה 2 (רז ע"ב)

בלעם הקוסם - היאך יסתכל בכבוד רבונו כנביאי המהימנותא

בלק · ׳ותרא האתון׳ - קושיית ראיית בלעם והאיסור להקדים בסודות התורה · מאמר 42 · פיסקה 2 · דף רז ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי, בְּדַרְגָּא עִלָּאָה יַתִּיר הֲוָה עַל כָּל נְבִיאֵי מְהֵימְנוּתָא, דְּאִיהוּ גְּלוּי עֵינַיִם, חָמֵי וְאִסְתָּכַּל בִּיקָרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְהָא רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בִּלְעָם בְּחַרְשׁוֹי, הֲוָה יָדַע בְּאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין דִּלְתַּתָּא, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם׳ קוֹסֵם קַרְיֵיהּ קְרָא, דְּטִנּוּפָא דְּטִנּוּפֵי, הֵיךְ יִסְתָּכַּל בִּיקָרָא דְּמָארֵיהּ (יהושע יג, כב). וְעוֹד, הָא אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, בְּחֵיזוּ חַד דְּחָזָא לְפוּם שַׁעֲתָא, דִּכְתִיב ׳וַיְגַל יהו"ה אֶת עֵינֵי בִּלְעָם׳ אִתְעֲקִימוּ עֵינוֹי, וְאַתְּ אַמְרַת דְּהֲוָה חָמֵי בְּגִלוּי דְּעַיְינִין, וְאִסְתָּכַּל בִּיקָרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

תרגום

אָמַר לוֹ, אִם כָּךְ, בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר הָיָה עַל כָּל נְבִיאֵי הַמְּהֵימְנוּתָא, שֶׁהוּא גְּלוּי עֵינָיִם, רוֹאֶה וּמִסְתַּכֵּל בִּכְבוֹד הקב"ה. וַהֲרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, בִּלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ בִּכְשָׁפָיו בְּאוֹתָם כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים שֶׁלְּמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם׳ (יהושע יג, כב) - קְרָאוֹ הַכָּתוּב קוֹסֵם, שֶׁל טִנֹּפֶת הַטִּנּוֹפוֹת, אֵיךְ יִסְתַּכֵּל בִּכְבוֹד רִבּוֹנוֹ? וְעוֹד, הֲרֵי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּמַרְאֶה אֶחָד שֶׁרָאָה לְפִי שָׁעָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם׳ (במדבר כב, לא) - הִתְעַקְּמוּ עֵינָיו, וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁהֲרֵי רוֹאֶה בְגִלּוּי עֵינַיִם וּמִסְתַּכֵּל בִּכְבוֹד הקב"ה?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה, אי הכי, בדרגא עלאה יתיר הוה על כל נביאי מהימנותא, דאיהו גלוי עינים, חמי ואסתכל ביקרא דקודשא בריך הוא. והא רבי שמעון אמר, בלעם בחרשוי, הוה ידע באינון כתרין תתאין דלתתא, כמה דכתיב, ׳ואת בלעם בן בעור הקוסם׳ קוסם קרייה קרא, דטנופא דטנופי, היך יסתכל ביקרא דמאריה (יהושע יג, כב). ועוד, הא אמר רבי שמעון, בחיזו חד דחזא לפום שעתא, דכתיב ׳ויגל יהו"ה את עיני בלעם׳ אתעקימו עינוי, ואת אמרת דהוה חמי בגלוי דעיינין, ואסתכל ביקרא דקודשא בריך הוא.

התרגום: אמר לו, אם כך, בדרגה עליונה יותר היה על כל נביאי המהימנותא, שהוא גלוי עינים, רואה ומסתכל בכבוד הקב"ה. והרי רבי שמעון אמר, בלעם היה יודע בכשפיו באותם כתרים תחתונים שלמטה, כמו שכתוב ׳ואת בלעם בן בעור הקוסם׳ (יהושע יג, כב) - קראו הכתוב קוסם, של טנפת הטנופות, איך יסתכל בכבוד רבונו? ועוד, הרי אמר רבי שמעון, במראה אחד שראה לפי שעה, שכתוב ׳ויגל ה' את עיני בלעם׳ (במדבר כב, לא) - התעקמו עיניו, ואתה אומר שהרי רואה בגלוי עינים ומסתכל בכבוד הקב"ה?

מן המפרשים

הסולם: אמר ליה אי וכו': א"ל א"כ, היה בלעם במדרגה עליונה על כל נביאים הנאמנים, שהוא, גלוי עינים ראה והסתכל ביקר הקב"ה. והרי ר' שמעון אמר, בלעם בכשפיו היה יודע באלו ספירות תחתונות שלמטה. כמ"ש ואת בלעם בן בעור הקוסם. קוסם, קראו הכתוב,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: