ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 42: ׳ותרא האתון׳ - קושיית ראיית בלעם והאיסור להקדים בסודות התורה › פיסקה 1 (רז ע"ב)

האתון ראתה ובלעם לא - נופל ורואה כשהוצרך

בלק · ׳ותרא האתון׳ - קושיית ראיית בלעם והאיסור להקדים בסודות התורה · מאמר 42 · פיסקה 1 · דף רז ע"ב

לשון הזוהר

׳וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יהו"ה וְגוֹ'׳ (במדבר כב, כג). אָמַר רִבִּי יִצְחָק, וְכִי אֲמַאי חָמָאת הִיא, וּבִלְעָם דְּהֲוָה חַכִּים כָּל כַּךְ לָא חָמָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, חַס וְשָׁלוֹם דְּהַהוּא רָשָׁע יִסְתַּכֵּל בְּחֵיזוּ קַדִישָׁא. אָמַר לֵיהּ, אִי הָכִי, הָא כְּתִיב ׳נוֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׳. אָמַר לֵיהּ לָא שְׁמַעְנָא בְּהָא מִידִי וְלָא אֵימָא. אָמַר לֵיהּ אֲנָא שְׁמַעְנָא. דְּכַד הֲוָה אִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּכְּלָא, הֲוָה נָפִיל וְחָמֵי. וְהַשְׁתָּא לָא אִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּכְּלָא.

תרגום

׳וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה' וְגוֹ'׳. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, וְכִי לָמָּה רָאֲתָה הִיא, וּבִלְעָם שֶׁהָיָה חָכָם כָּל כָּךְ לֹא רָאָה? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאוֹתוֹ רָשָׁע יִסְתַּכֵּל בְּמַרְאֵה קֹדֶשׁ. אָמַר לוֹ, אִם כָּךְ, הֲרֵי כָּתוּב ׳נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם׳ (במדבר כד, ד)! אָמַר לוֹ, לֹא שָׁמַעְתִּי בָזֶה דָּבָר, וְלֹא אֹמַר. אָמַר לוֹ, אֲנִי שָׁמַעְתִּי. כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל, הָיָה נוֹפֵל וְרוֹאֶה, וְכָעֵת לֹא הִצְטָרֵךְ לְהִסְתַּכֵּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ותרא האתון את מלאך יהו"ה וגו'׳ (במדבר כב, כג). אמר רבי יצחק, וכי אמאי חמאת היא, ובלעם דהוה חכים כל כך לא חמא. אמר רבי יוסי, חס ושלום דההוא רשע יסתכל בחיזו קדישא. אמר ליה, אי הכי, הא כתיב ׳נופל וגלוי עינים׳. אמר ליה לא שמענא בהא מידי ולא אימא. אמר ליה אנא שמענא. דכד הוה אצטריך לאסתכלא, הוה נפיל וחמי. והשתא לא אצטריך לאסתכלא.

התרגום: ׳ותרא האתון את מלאך ה' וגו'׳. אמר רבי יצחק, וכי למה ראתה היא, ובלעם שהיה חכם כל כך לא ראה? אמר רבי יוסי, חס ושלום שאותו רשע יסתכל במראה קדש. אמר לו, אם כך, הרי כתוב ׳נפל וגלוי עינים׳ (במדבר כד, ד)! אמר לו, לא שמעתי בזה דבר, ולא אמר. אמר לו, אני שמעתי. כשהיה צריך להסתכל, היה נופל ורואה, וכעת לא הצטרך להסתכל.

מן המפרשים

אור החמה: ותרא האתון את מלאך ה' נצב בדרך וגומר דהוה חכים כ"כ קס"ד שהיה משיג מדרגת הנבואה ולכך קשיא ליה כי למה לא השיג דעת אתונו. ח"ו וכו' וכיון שאין מדרכו להשיג בקדושה האיך ישיג מלאך קדוש וא"ת ואתון שהוא בהמה טמאה למה וי"ל כי צורך שעה…

אור יקר: קרא ממנן דעלמא השרים שהם ממונים על הנהגת העולם השפל, שרי אש שרי מים שרי ברד שרי גשמים שרי עופות שרי בהמות שרי גבעות שרי הרים בסוד פרק שירה, כעינא למכרי אדם ותהיו.

הסולם: ותרא האתון את מלאך ה' וגו': א"ר יצחק, וכי, למה האתון ראתה, ובלעם שהיה כל כך חכם, לא ראה. אמר רבי יוסי, חס ושלום. שאותו רשע יסתכל במראה קדוש. שיוכל לראות מלאך ה'. אמר ליה, א"כ הרי כתוב, נופל וגלוי עינים. אמר לו לא שמעתי בזה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר