ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 41: ׳ויבא אלהים אל בלעם לילה׳ - כוח האתון ומלאך הרחמים הסותרו › פיסקה 4 (רז ע"א)

ימין ושמאל שבכתרים התחתונים - ורמז יוסף לאביו בעשרה חמורים

בלק · ׳ויבא אלהים אל בלעם לילה׳ - כוח האתון ומלאך הרחמים הסותרו · מאמר 41 · פיסקה 4 · דף רז ע"א

לשון הזוהר

וְהַיְינוּ דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּאִלֵּין כִּתְרִין תַּתָּאִין אִית יְמִינָא וְאִית שְׂמָאלָא. מִסִּטְרָא דִּימִינָא חֲמָרֵי, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, וּמִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלֵי אֲתָנֵי וְתָאנָא. עַשְׂרָה אִינּוּן לִימִינָא, וְעַשְׂרָה לִשְׂמָאלָא. וְדָא הוּא דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, יוֹסֵף כַּד אִתְפְּרַשׁ מֵאֲבוֹי, יָדַע בְּחָכְמְתָא דִּלְעֵילָּא, בְּרָזָא דְּכִתְרִין קַדִישִׁין עִלָּאִין. כֵּיוָן דְּהֲוָה בְּמִצְרַיִם, אוֹלִיף בְּהַהִיא חָכְמְתָא דִּלְהוֹן, בְּאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין, הֵיךְ אֲחִידָן אִינּוּן דִּימִינָא, וְאִינּוּן דִּשְׂמָאלָא. עַשְׂרָה דִּימִינָא וַעַשְׂרָה דִּשְׂמָאלָא חֲמָרֵי וַאֲתָנֵי. וּבְגִין כַּךְ רָמַז לַאֲבוֹי מִמָּה דְּאוֹלִיף תַּמָּן, דִּכְתִיב ׳וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים וְגוֹ'׳ (בראשית מה, כג).

תרגום

וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בַּכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים הַלָּלוּ יֵשׁ יָמִין וְיֵשׁ שְׂמֹאל. מִצַּד יָמִין חֲמוֹרִים, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ, וּמִצַּד שְׂמֹאל אֲתוֹנוֹת. וְשָׁנִינוּ, עֲשָׂרָה הֵם לְיָמִין, וַעֲשָׂרָה לִשְׂמֹאל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יוֹסֵף כְּשֶׁנִּפְרַד מֵאָבִיו יָדַע בַּחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה בְּסוֹד כְּתָרִים קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים. כֵּיוָן שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, לָמַד בְּאוֹתָהּ חָכְמָה שֶׁלָּהֶם בְּאוֹתָם כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים, אֵיךְ אֲחוּזִים אֵלֶּה שֶׁל יָמִין וְאֵלֶּה שֶׁל שְׂמֹאל. עֲשָׂרָה שֶׁל יָמִין וַעֲשָׂרָה שֶׁל שְׂמֹאל חֲמוֹרִים וַאֲתוֹנוֹת. וּמִשּׁוּם זֶה רָמַז לְאָבִיו מִמַּה שֶּׁלָּמַד שָׁם, שֶׁכָּתוּב ׳וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹּאת עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים וְגוֹ'׳ (שם מח, כג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והיינו דאמר רבי יצחק אמר רבי יהודה, באלין כתרין תתאין אית ימינא ואית שמאלא. מסטרא דימינא חמרי, כמה דאוקימנא, ומסטרא דשמאלי אתני ותאנא. עשרה אינון לימינא, ועשרה לשמאלא. ודא הוא דאמר רבי יוסי, יוסף כד אתפרש מאבוי, ידע בחכמתא דלעילא, ברזא דכתרין קדישין עלאין. כיון דהוה במצרים, אוליף בההיא חכמתא דלהון, באינון כתרין תתאין, היך אחידן אינון דימינא, ואינון דשמאלא. עשרה דימינא ועשרה דשמאלא חמרי ואתני. ובגין כך רמז לאבוי ממה דאוליף תמן, דכתיב ׳ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים וגו'׳ (בראשית מה, כג).

התרגום: והינו מה שאמר רבי יצחק אמר רבי יהודה, בכתרים התחתונים הללו יש ימין ויש שמאל. מצד ימין חמורים, כפי שבארנו, ומצד שמאל אתונות. ושנינו, עשרה הם לימין, ועשרה לשמאל. וזהו שאמר רבי יוסי, יוסף כשנפרד מאביו ידע בחכמה העליונה בסוד כתרים קדושים עליונים. כיון שהיה במצרים, למד באותה חכמה שלהם באותם כתרים תחתונים, איך אחוזים אלה של ימין ואלה של שמאל. עשרה של ימין ועשרה של שמאל חמורים ואתונות. ומשום זה רמז לאביו ממה שלמד שם, שכתוב ׳ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים וגו'׳ (שם מח, כג).

מן המפרשים

מקדש מלך: מסטרא דימינא חמרין פי' שהחמור הוא דכורא דקליפה ולכך הם עשרה חמורים נגד י"ס שלו והנוקבא היא האתון והם ג"כ עשר אתונות נגד י"ס שלה והדכורא נק' ימין והנוקבא נק' שמאל כנודע:

אור החמה: רז. חמרי ואתני. הכוונה כי הם דכורא ונוקבא סמא"ל ולילית וכמו שהוא כלול מי' כתרין כך היא כלולה מי' כתרין בז' היכלותיה והיה כתרין דימינא הם דדכורא והיה דשמאלא הם דנוקבא כי לעולם הזכר ימין והנקבה שמאלא והם נק' חמור ואתון וקסם ונחש…

זוהר הרקיע: ◆ דף ר"ז ע"א אמר ר' יהודה באלין כתרין תתאין אית ימינא ואית שמאלא וכו'.‏ ביאור הדברים כי כמו שבסטרא דקדושה ו"ה שבשם ז"ונ הם בסוד זכר ונקבה דז"א שהוא זכר כל מציאותו מצד הימין סוד ה"ח והנוקבא כל מציאותה מצד ה"ג כנז' בפ' ויקרא

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: