׳בדרך שאדם רוצה׳ - היתר ההליכה וחיפוש בלעם אחר רשותו
בלק · ׳ויבא אלהים אל בלעם לילה׳ - כוח האתון ומלאך הרחמים הסותרו · מאמר 41 · פיסקה 3 · דף רז ע"א
לשון הזוהר
כֵּיוָן דְּלֵילְיָא חַד אָמַר לֵיהּ לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, מַאי טַעְמָא תָּב תִּנְיָינוּת לְהַאי. אֶלָּא אִינּוּן בִּרְשׁוּתָא דִּלְעֵילָּא קַיְימֵי, וְהָא תָּנֵינָן, בַּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לָלֶכֶת בָּהּ מוֹלִיכִין וְכוּ'. בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם. כֵּיוָן דְּחָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּרְעוּתָא הוּא לְמֵיהַךְ, אָמַר לֵיהּ ׳קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ'׳. מָה עֲבַד בִּלְעָם כָּל הַהוּא לֵילְיָא הֲוָה מְהַרְהֵר וְאָמַר וּמָה אָן הוּא יְקָרָא דִּילִי, אִי בְּקִטוּרָא אַחֲרָא אִתְקָטַּרְנָא. אַשְׁגַח כָּל הַהוּא לֵילְיָא בְּחַרְשׁוֹי, וְלָא אַשְׁכַּח סִטְרָא, דִּיְהֵא הוּא בִּרְשׁוּתֵיהּ, אֶלָּא מִסִּטְרָא דַּאֲתָנֵיהּ.
תרגום
כֵּיוָן שֶׁלַּיְלָה אֶחָד ׳אָמַר לוֹ׳ לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, מַדּוּעַ שָׁב פַּעַם שֵׁנִית לָזֶה? אֶלָּא הֵם בְּרָשׁוּת עֶלְיוֹנָה עוֹמְדִים, וַהֲרֵי שָׁנִינוּ, בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לָלֶכֶת, בָּהּ מוֹלִיכִין וְכוּ'. בַּהַתְחָלָה כָּתוּב לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הקב"ה שֶׁרְצוֹנוֹ לָלֶכֶת, ׳אָמַר לוֹ׳, ׳קוּם לֵךְ אִתָּם וְאַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ'׳. מֶה עָשָׂה בִּלְעָם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה? הָיָה מְהַרְהֵר וְאוֹמֵר: וְאֵיפֹה הוּא הַכָּבוֹד שֶׁלִּי? הַאִם בְּקֶשֶׁר אַחֵר הִתְקַשַּׁרְתִּי? הִשְׁגִּיחַ כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה בִּכְשָׁפָיו וְלֹא מָצָא צַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא בִּרְשׁוּתוֹ, אֶלָּא מִצַּד אֲתוֹנוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כיון דליליא חד אמר ליה לא תלך עמהם, מאי טעמא תב תניינות להאי. אלא אינון ברשותא דלעילא קיימי, והא תנינן, בדרך שאדם רוצה ללכת בה מוליכין וכו'. בקדמיתא כתיב, לא תלך עמהם. כיון דחמא קודשא בריך הוא, דרעותא הוא למיהך, אמר ליה ׳קום לך אתם ואך את הדבר וגו'׳. מה עבד בלעם כל ההוא ליליא הוה מהרהר ואמר ומה אן הוא יקרא דילי, אי בקטורא אחרא אתקטרנא. אשגח כל ההוא ליליא בחרשוי, ולא אשכח סטרא, דיהא הוא ברשותיה, אלא מסטרא דאתניה.
התרגום: כיון שלילה אחד ׳אמר לו׳ לא תלך עמהם, מדוע שב פעם שנית לזה? אלא הם ברשות עליונה עומדים, והרי שנינו, בדרך שאדם רוצה ללכת, בה מוליכין וכו'. בהתחלה כתוב לא תלך עמהם. כיון שראה הקב"ה שרצונו ללכת, ׳אמר לו׳, ׳קום לך אתם ואך את הדבר וגו'׳. מה עשה בלעם כל אותו הלילה? היה מהרהר ואומר: ואיפה הוא הכבוד שלי? האם בקשר אחר התקשרתי? השגיח כל אותו הלילה בכשפיו ולא מצא צד שיהיה הוא ברשותו, אלא מצד אתונו.
מן המפרשים
מקדש מלך: אלא אינון ברשותא וכו' פי' שהם תחת רשות המקום ולכך תב תניינות אולי יתן הקב"ה רשות לס"מ להניחו להלוך כי בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו כדמפרש:
קרני אור: כיון דליליא חד כיון דליליא חד. ר"ל קושיא:
הסולם: כיון דליליא חד וכו': שואל, כיון שבלילה אחד אמר לו, לא תלך עמהם, מה הטעם שחזר שנית לזה. ומשיב, אלא הם ברשות שלמעלה היו עומדים. ולמדנו, בדרך שאדם רוצה ללכת בה מוליכים אותו. בתחילה כתוב, לא תלך עמהם. כיון שראה הקב"ה שרצונו הוא…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: