הירא מן הדין ירבה אנשים אצל הדיין
בלק · ׳אבינו מת במדבר׳ - מיתת צלפחד בדיבור פיו וענוות משה בדין · מאמר 37 · פיסקה 4 · דף רה ע"ב
לשון הזוהר
מִכָּאן, מַאן דְּחָיִישׁ מִן דַּיָּנָא, יְקָרֵב אַחֲרָנִין, וְיִסְגֵּי בְּגוּבְרִין בַּהֲדֵי הַהוּא דַּיָּינָא, בְּגִין דְּיִשְׁמְעוּן דִּינָא מִנֵּיהּ, וְיִדְחַל מִנַּיְיהוּ, וְלָא יְהֵא דָן אֶלָּא כַּדְּקָא יָאוּת, וְאִי לָא, יִדְחֵי לֵיהּ מִן דִּינָא. וְאִינּוּן לָא יָדְעוּ דְּהָא ׳מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׳ (במדבר יב, ג). וְלָא יָדְעוּ דְּמֹשֶׁה לָאו הָכִי.
תרגום
מִכָּאן, מִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ מִן הַדִּין, יְקָרֵב אֲחֵרִים וְיַרְבֶּה אֲנָשִׁים אֵצֶל אוֹתוֹ דַּיָּן, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ דִין מִמֶּנּוּ וְיִפְחַד מֵהֶם, וְלֹא יְהֵא דָן אֶלָּא כָּרָאוּי, וְאִם לֹא - יִדְחֶה אוֹתוֹ מִן הַדִּין. וְהֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁהֲרֵי ׳מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׳ (שם יב, ג), וְלֹא יָדְעוּ שֶׁמֹּשֶׁה לֹא כָּךְ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מכאן, מאן דחייש מן דינא, יקרב אחרנין, ויסגי בגוברין בהדי ההוא דיינא, בגין דישמעון דינא מניה, וידחל מנייהו, ולא יהא דן אלא כדקא יאות, ואי לא, ידחי ליה מן דינא. ואינון לא ידעו דהא ׳משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׳ (במדבר יב, ג). ולא ידעו דמשה לאו הכי.
התרגום: מכאן, מי שחושש מן הדין, יקרב אחרים וירבה אנשים אצל אותו דין, כדי שישמעו דין ממנו ויפחד מהם, ולא יהא דן אלא כראוי, ואם לא - ידחה אותו מן הדין. והם לא ידעו שהרי ׳משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׳ (שם יב, ג), ולא ידעו שמשה לא כך.
מן המפרשים
קרני אור: דינא מניה דינא מניה. ר"ל מדיין זה דחשוד אותו הטוען:
הסולם: מכאן מאן דחייש וכו': מכאן נשמע. מי שחושש מפני הדיין, יקרב דיינים אחרים וירבה אנשים עם איתו הדיין, כדי שישמעו הדין, ויפחד מפניהם, ולא יהיה דן אלא כראוי, ואם לא, ידחו אותו מן הדין, והם לא ידעו שמשה ענו מאד מכל האדם אשר על פני…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: