ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 35: ׳ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל׳ - טהרת הרוח ותוספת חיים לרבי יוסי › פיסקה 3 (רה ע"ב)

פגישת נשמת הבן בנשמת אביו העולה מטבילה - ותוספת שנותיו

בלק · ׳ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל׳ - טהרת הרוח ותוספת חיים לרבי יוסי · מאמר 35 · פיסקה 3 · דף רה ע"ב

לשון הזוהר

וַאֲנָא, חַבְרַיָּיא, בְּהַהִוא שַׁעֲתָא דְּאִסְתְּלַקְנָא מֵעָלְמָא, רוּחָא דִּילִי אִסְתְּלַּק וְדָמַךְ מִיַּד, עַד שַׁעֲתָא זְעֵירָא דְּאַחְיָיא לִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְגוּפָא הֲוָה מִית. בְּשַׁעֲתָא דְּפָתַח בְּרִי בְּאִינּוּן מִלִּין, כְּדֵין פַּרְחָה נִשְׁמָתֵיהּ (נ"א נשמתי), וְאִעֲרָעָת בְּנִשְׁמְתָא דִּילִי, דְּהֲוָה סַלְּקָא מִגּוֹ דַּכְיוּ וּמִגּוֹ טְבִילָה, וְעָאלַת בַּאֲתָר דְּעָאלָת, וְתַמָּן אִתְּדָּן דִּינָהָא, וְאִתְיְיהִיבוּ לִי עֶשְׂרִין וּתְרֵין שְׁנִין דְּחַיִּין, בְּגִין דִּמְעִין וּמִלִּין דִּבְרִי. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אִית לִי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּמַה דַּחֲמֵינָא, דְּהָא לֵית לִי לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּמִלִּין דְּהַאי עָלְמָא. כֵּיוָן דַּחֲמֵינָא מַה דַּחֲמֵינָא, וּבָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּלָא יִתְאַבִיד וְיִתְנְשֵׁי מִנַּאי כְּלוּם.

תרגום

וַאֲנִי, חֲבֵרִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהִסְתַּלַּקְתִּי מֵהָעוֹלָם, רוּחִי עָלְתָה וְנִרְדְּמָה מִיָּד, עַד שָׁעָה קַלָּה שֶׁהֶחֱיָנִי הקב"ה וְהַגּוּף הָיָה מֵת. בְּשָׁעָה שֶׁפָּתַח בְּנִי בְּאוֹתָם דְּבָרִים, אָז פָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ (נשמתי), וּפָגְשָׁה בְנִשְׁמָתִי שֶׁהָיְתָה עוֹלָה מִתּוֹךְ טָהֳרָה וּמִתּוֹךְ טְבִילָה, וְנִכְנְסָה בְמָקוֹם שֶׁנִּכְנְסָה, וְשָׁם דָּנוּ אֶת דִּינָהּ, וְנִתְּנוּ לִי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שְׁנוֹת חַיִּים בִּגְלַל דִּמְעוֹת וְדִבְרֵי בְנִי. מִכָּאן וָהָלְאָה יֵשׁ לִי לְהִשְׁתַּדֵּל בְּמַה שֶּׁרָאִיתִי, שֶׁהֲרֵי אֵין לִי לְהִשְׁתַּדֵּל בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. כֵּיוָן שֶׁרָאִיתִי מַה שֶּׁרָאִיתִי, וְרוֹצֶה הקב"ה שֶׁלֹּא יֹאבַד וְיִשָּׁכַח מִמֶּנִּי כְּלוּם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואנא, חברייא, בההוא שעתא דאסתלקנא מעלמא, רוחא דילי אסתלק ודמך מיד, עד שעתא זעירא דאחייא לי קודשא בריך הוא, וגופא הוה מית. בשעתא דפתח ברי באינון מלין, כדין פרחה נשמתיה (נ"א נשמתי), ואערעת בנשמתא דילי, דהוה סלקא מגו דכיו ומגו טבילה, ועאלת באתר דעאלת, ותמן אתדן דינהא, ואתייהיבו לי עשרין ותרין שנין דחיין, בגין דמעין ומלין דברי. מכאן ולהלאה, אית לי לאשתדלא במה דחמינא, דהא לית לי לאשתדלא במלין דהאי עלמא. כיון דחמינא מה דחמינא, ובעי קודשא בריך הוא דלא יתאביד ויתנשי מנאי כלום.

התרגום: ואני, חברים, באותה שעה שהסתלקתי מהעולם, רוחי עלתה ונרדמה מיד, עד שעה קלה שהחיני הקב"ה והגוף היה מת. בשעה שפתח בני באותם דברים, אז פרחה נשמתו (נשמתי), ופגשה בנשמתי שהיתה עולה מתוך טהרה ומתוך טבילה, ונכנסה במקום שנכנסה, ושם דנו את דינה, ונתנו לי עשרים ושתים שנות חיים בגלל דמעות ודברי בני. מכאן והלאה יש לי להשתדל במה שראיתי, שהרי אין לי להשתדל בדברי העולם הזה. כיון שראיתי מה שראיתי, ורוצה הקב"ה שלא יאבד וישכח ממני כלום.

מן המפרשים

קרני אור: כדין פרחה נשמתא כדין פרחה נשמתא. ר"ל דברי, 'ואערערת' כו':

הסולם: ואנא, חבריא בההוא וכו': ואני, חברים, באותה שעה שנסתלקתי מן העולם, הרוח שלי נסתלק ונפטר מיד, עד שעה מועטת שהחיה אותי הקב"ה, והגוף היה מת. בשעה שפתח בני באלו הדיבורים אז פרחה נשמתו, ופגשה בנשמה שלי, שהיתה עולה מתוך הטהרה ומתוך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר