ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 3: ׳ויראני את יהושע הכהן הגדול׳ - דין מעשי האדם ודרגות הרחמים › פיסקה 2 (קפה ע"ב)

הכרוזים לטוב ולרע - ורחמי הקב"ה שאינו דן כמעשים

בלק · ׳ויראני את יהושע הכהן הגדול׳ - דין מעשי האדם ודרגות הרחמים · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף קפה ע"ב

לשון הזוהר

דְּהָא כַּד רוּחֵי בְּנֵי נָשָׁא נָפְקֵי מֵהַאי עָלְמָא, כַּמָה אִינּוּן מְקַטְרְגִין דְּקַיְימִין קַמַּיְיהוּ, וְכָרוֹזִין נָפְקִין הֵן לְטָב הֵן לְבִישׁ, כְּפוּם מַה דְּנָפִיק מִן דִּינָא. דְּתַנְיָא, בְּכַמָּה דִּינִין אִתְּדָּן בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא, בֵּין בְּחַיּיוֹי, בֵּין לְבָתַר. דְּהָא כָּל מִלּוֹי בְּדִינָא אִינּוּן. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּדִיר בְּרַחֲמָנוּ, וְרַחֲמוֹי עַל כֹּלָּא, וְלָא בָּעֵי לְדַיָּינָא בְּנֵי נָשָׁא כְּפוּם עוֹבָדֵיהוֹן, דְּהָכִי אָמַר דָּוִד, ׳אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמֹר יָהּ יהו"ה מִי יַעֲמוֹד׳ (תהילים קל, ג) - הָכָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, כֵּיוָן דְּאָמַר ׳אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמֹר יָ"הּ׳, אֲמַאי יהו"ה (ד"א אדני).

תרגום

שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁרוּחוֹת בְּנֵי אָדָם יוֹצְאוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, כַּמָּה הֵם מְקַטְרְגִים שֶׁעוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְהַכְּרוּזִים יוֹצְאִים הֵן לְטוֹב הֵן לְרָע, כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹצֵא מֵהַדִּין. שֶׁשָּׁנִינוּ, בְּכַמָּה דִינִים נִדּוֹן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, בֵּין בְּחַיָּיו בֵּין אַחַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי כָּל דְּבָרָיו הֵם בְּדִין, והקב"ה תָּמִיד בְּרַחֲמָנוּת וְרַחֲמָיו עַל הַכֹּל, וְלֹא רוֹצֶה לָדוּן בְּנֵי אָדָם כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם. שֶׁכָּךְ אָמַר דָּוִד, ׳אִם עֲונוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדנָי מִי יַעֲמֹד׳ (תהלים קל, ג) - כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, כֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳אִם עֲונוֹת תִּשְׁמָר יָהּ׳, לָמָּה ה' (אֲדנָי)?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דהא כד רוחי בני נשא נפקי מהאי עלמא, כמה אינון מקטרגין דקיימין קמייהו, וכרוזין נפקין הן לטב הן לביש, כפום מה דנפיק מן דינא. דתניא, בכמה דינין אתדן בר נש בהאי עלמא, בין בחייוי, בין לבתר. דהא כל מלוי בדינא אינון. וקודשא בריך הוא תדיר ברחמנו, ורחמוי על כלא, ולא בעי לדיינא בני נשא כפום עובדיהון, דהכי אמר דוד, ׳אם עונות תשמר יה יהו"ה מי יעמוד׳ (תהילים קל, ג) - הכא אית לאסתכלא, כיון דאמר ׳אם עונות תשמר י"ה׳, אמאי יהו"ה (ד"א אדני).

התרגום: שהרי כשרוחות בני אדם יוצאות מהעולם הזה, כמה הם מקטרגים שעומדים לפניהם, והכרוזים יוצאים הן לטוב הן לרע, כפי מה שיוצא מהדין. ששנינו, בכמה דינים נדון האדם בעולם הזה, בין בחייו בין אחר כך, שהרי כל דבריו הם בדין, והקב"ה תמיד ברחמנות ורחמיו על הכל, ולא רוצה לדון בני אדם כפי מעשיהם. שכך אמר דוד, ׳אם עונות תשמר יה אדני מי יעמד׳ (תהלים קל, ג) - כאן יש להסתכל, כיון שאמר ׳אם עונות תשמר יה׳, למה ה' (אדני)?

מן המפרשים

מקדש מלך: מי יעמוד בינה דאדם קדמון כמ"ש הרב על פ' מי ברא אלה שאמר הזוהר מי שהיא בינה קיימא לשאלא ופירוש הרב ז"ל בספר א"י דהיינו בינה דא"ק. ועיין מ"ש בשם הרמ"ז ז"ל כי האמת יורה דרכו. אגלים ברוחא דאוירא פירוש הנשמה נגלמת ברוח שנושב מהעמוד…

שער מאמרי רשב"י: שם בדקפ"ה ע"ב וז"ל הכא אית לאסתכלא כיון דאמר אם עונות תשמור יה אמאי יי' כו' לכאורה יש לתמוה במ"ש הא ה' דאיהו רחמי כי הרי בפסוק הזה אינו מוזכר אלא שם אדני באלף דלת נו"ן יו"ד שהוא דין ולא רחמים ואמנם זה יובן במ"ש בפ' נשא דקמ"ו…

הסולם: דהא כד רוחי וכו': כי כשרוחות בנ"א יוצאים מעולם הזה, כמה מקטרגים הם העומדים עליהם, והכרוזים יוצאים הן לטוב והן לרע, כפי מה שיצא מן הדין. שלמדנו בכמה דינים נדון האדם בעוה"ז, בין בחייו ובין לאח"כ, כי כל דבריו הם בדין. והקב"ה הוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: