ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 29: ׳וישא את עיניו וירא את הנשים׳ - המקטרג ביום הכיפורים ההופך לסניגור › פיסקה 5 (רג ע"א)

קנאת המקטרג בממונה שתחתיו - והוצאת התינוקות מתחת ידו

בלק · ׳וישא את עיניו וירא את הנשים׳ - המקטרג ביום הכיפורים ההופך לסניגור · מאמר 29 · פיסקה 5 · דף רג ע"א

לשון הזוהר

וְהַהוּא מְקַטְרְגָא נָטִיל קִנְאָה מֵהַהוּא מְמָנָא דִּתְחוֹת יְדֵיהּ. אָמַר, וְכִי לִי יָהִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִינּוּן דְּמִתְלַבְּשָׁן בְּחֶטְאִין וְחוֹבִין, וּלְהַהוּא מְמָנָא דִּילִי מָסַר יַנּוּקִין בְּלָא חוֹבָא, דְּלָא טַעֲמוּן טַעֲמָא דְּחוֹבָה. מִיַּד אָזַל לְאַפָּקָא לוֹן מִתְּחוֹת יְדֵיהּ, וְלָא יִשְׁלוֹט בְּהוּ. וְעַל דָּא אַקְדִּים לֵיהּ וְאָמַר לֵיהּ, ׳הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ׳ - לְהַהוּא עַבְדֶּךָ, בְּלָא חוֹבָא וּבְלָא חַטָּאָה. וּבְגִין דְּלָא יְהֵא שְׁבָחָא לַמְּמָנָא דִּילֵיהּ יַתִּיר מִנֵּיהּ, בָּעָא לְאַפָּקָא לוֹן מִן יְדוֹי.

תרגום

וְאוֹתוֹ מְקַטְרֵג לוֹקֵחַ קִנְאָה מֵאוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁתַּחַת יָדָיו, וְאוֹמֵר: וְכִי לִי נָתַן הקב"ה אוֹתָם שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בַּחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת, וּלְאוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁלִּי מָסַר תִּינוֹקוֹת בְּלִי חֵטְא שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא?! מִיָּד הוֹלֵךְ לְהוֹצִיאָם מִתַּחַת יָדוֹ וְלֹא יִשְׁלֹט בָּהֶם. וְעַל זֶה מַקְדִּים לוֹ וְאוֹמֵר לוֹ, ׳הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךְ׳ (בראשית לג, ה) - ׳לְאוֹתוֹ עַבְדֶּךְ׳, בְּלִי חֵטְא וּבְלִי חַטָּאָה. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שֶׁבַח לַמְמֻנֶּה שֶׁלּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, רוֹצֶה לְהוֹצִיאָם מִיָּדוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וההוא מקטרגא נטיל קנאה מההוא ממנא דתחות ידיה. אמר, וכי לי יהיב קודשא בריך הוא אינון דמתלבשן בחטאין וחובין, ולההוא ממנא דילי מסר ינוקין בלא חובא, דלא טעמון טעמא דחובה. מיד אזל לאפקא לון מתחות ידיה, ולא ישלוט בהו. ועל דא אקדים ליה ואמר ליה, ׳הילדים אשר חנן אלהים את עבדך׳ - לההוא עבדך, בלא חובא ובלא חטאה. ובגין דלא יהא שבחא לממנא דיליה יתיר מניה, בעא לאפקא לון מן ידוי.

התרגום: ואותו מקטרג לוקח קנאה מאותו ממנה שתחת ידיו, ואומר: וכי לי נתן הקב"ה אותם שמתלבשים בחטאים ועוונות, ולאותו ממנה שלי מסר תינוקות בלי חטא שלא טעמו טעם חטא?! מיד הולך להוציאם מתחת ידו ולא ישלט בהם. ועל זה מקדים לו ואומר לו, ׳הילדים אשר חנן אלהים את עבדך׳ (בראשית לג, ה) - ׳לאותו עבדך׳, בלי חטא ובלי חטאה. וכדי שלא יהיה שבח לממנה שלו יותר ממנו, רוצה להוציאם מידו.

מן המפרשים

הסולם: וההוא מקטרגא נטיל וכו' : ומקטרג ההוא לוקח קנאה מאותו ממונה שתחת ידו. אמר, וכי לי נתן הקב"ה אותם המתלבשים בחטאים ועונות, ואל אותו הממונה שלי מסר ילדים בלא חטא, שלא היו טועמים טעם חטא. מיד הלך להוציאם מתחת ידו, שלא ישלוט עליהם.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: