׳וישא את עיניו וירא את הנשים׳
המקטרג ביום הכיפורים ההופך לסניגור
׳אכפרה פניו במנחה׳ - דורון המקטרג ביום הכיפורים ההופכו לסניגור
׳וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים׳ (בראשית לג, ה) - פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר בְּסוֹד הַחָכְמָה, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבְּנֵי הָעוֹלָם עוֹמְדִים בְּדִין, וְיִשְׂרָאֵל שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי הקב"ה לְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹ תֵיהֶם. וְאוֹתוֹ מְקַטְרֵג עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, שֶׁחוֹשֵׁב לְאַבֵּד אוֹתָם עַל חֲטָאֵיהֶם, שׁוֹלְחִים לוֹ אוֹתוֹ דּוֹרוֹן, וְאָז כָּתוּב ׳כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי׳ (בראשית לב, כא) - אַחַר שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתוֹ מְקַטְרֵג הַדּוֹרוֹן, מִתְהַפֵּךְ לָהֶם לְסָנֵגוֹר.
בלשון הזוהר
׳וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים׳ (בראשית לג, ה) - הַאי קְרָא, בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא אִתְּמַר, בְּיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי, דִּבְנֵי עָלְמָא קַיְימֵי בְּדִינָא, וְיִשְׂרָאֵל תַּיְיבִין בְּתִיּוּבְתָּא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְכַפְּרָא עַל חוֹבַיְיהוּ. וְהַהוּא מְקַטְרְגָא קַיְּימָא עָלַיְיהוּ, דְּחָשִׁיב לְאוֹבָדָא לוֹן עַל חוֹבַיְיהוּ, שַׁלְחֵי לֵיהּ הַהוּא דּוֹרוֹנָא, וּכְדֵין כְּתִיב, ׳כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהוֹלֶכֶת לְפָנַי׳ (בראשית לג, כא) - לְבָתַר דִּמְקַבֵּל הַהוּא מְקַטְרְגָא לְהַהוּא דּוֹרוֹנָא, אִתְהַפָּךְ לְהוּ סַנֵּיגוֹרָא.
המקטרג רואה ישראל מתענים ויחפים - וסבור שמפחדו עומדים
מִזְדַּקֵּף וְרוֹאֶה אֶת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם מִתְעַנִּים, יְחֵפֵי רַגְלַיִם. רוֹאֶה נָשִׁים, רוֹאֶה תִינוֹקוֹת, כֻּלָּם בְּתַעֲנִית, כֻּלָּם נְקִיִּים בְּנִקָּיוֹן. ׳וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה לָּךְ׳ (בראשית לג, ה) - שֵׁם קָדוֹשׁ לָךְ. ׳מִי אֵלֶּה לָּךְ׳ - שׁוֹאֵל עַל הַתִּינוֹקוֹת, ׳וְאוֹמֵר, הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךְ׳ - וְכִי לָמָּה צָרִיךְ לַהֲשִׁיבוֹ כְלוּם? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתוֹ שֹׁחַד, מִתְהַפֵּךְ לָהֶם לְסָנֵגוֹר. מֵרִים עֵינָיו וְרוֹאֶה אֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ זֶה, חוֹשֵׁב שֶׁבִּגְלַל פַּחְדּוֹ הֵם עוֹמְדִים כָּךְ.
בלשון הזוהר
זָקִיף וְחָמֵי לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, כֻּלְּהוּ מִתְעַנָן בְּתַעֲנִיתָא, יְחֵפֵי רַגְלִין. חָמֵי נָשִׁין, חָמֵי יַנּוּקִין, כֻּלְּהוּ בְּתַעֲנִיתָא, כֻּלְּהוּ נְקִיִּים בְּנַקְיוּ. ׳וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה לָךְ׳ - שְׁמָא קַדִּישָׁא לָךְ. ׳מִי אֵלֶּה לָךְ׳ - שָׁאִיל עַל יַנּוּקֵי, ׳וְאָמַר הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ׳ - וְכִי אֲמַאי אִצְטְרִיךְ לְאָתָבָא לֵיהּ כְּלוּם. אֶלָּא כֵּיוָן דִּמְקַבֵּל הַהוּא שׁוֹחַד, אִתְהַפָּךְ לְהוּ סַנֵיגוֹר. זָקִיף עֵינוֹי, וְחָמֵי לוֹן לְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְונָא דָּא, חָשִׁיב דִּבְגִין דְּחִילוּ דִּילֵיהּ אִינּוּן קַיְימִין כַּךְ.
תשובת רוח הקודש - תינוקות שנמסרו לממונה ונהרגו בלא חטא
שׁוֹאֵל עַל הַתִּינוֹקוֹת, ׳וְאוֹמֵר מִי אֵלֶּה לָּךְ׳ (בראשית לג, ה). (וְאָמַר - בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר הַיְלָדִים) מַה זֶּה ׳מִי אֵלֶּה לָּךְ׳? אֶלָּא אָמַר, מֵילָא אַתֶּם שֶׁחֲטָאתֶם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אֲבָל תִּינוֹקוֹת אֵלּוּ מַדּוּעַ עוֹמְדִים כָּךְ? ׳מִי אֵלֶּה לָּךְ׳? ׳וַיֹּאמַר הַיְלָדִים׳ - רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת, וְעַל זֶה טַעַם זָקוּף. ׳וַיֹּאמַר הַיְלָדִים׳, בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, ׳אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךְ׳ - וְכִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמְרָה אֶת עַבְדֶּךְ? אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת: אֵלֶּה אוֹתָם תִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא חָטְאוּ וְלֹא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא, וּמְסָרָם הקב"ה בְּיַד הַמְמֻנֶּה שֶׁלְּךְ וְהָרַג אוֹתָם בְּלִי חֵטְא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ׳ (קהלת ד, א) - וְזֶהוּ אֶת עַבְדֶּךְ.
בלשון הזוהר
שָׁאִיל עַל יַנּוּקֵי, ׳וְאָמַר מִי אֵלֶּה לָךְ. (ואמר׳ - באורח סתים הילדים) מַהוּ ׳מִי אֵלֶּה לָךְ׳. אֶלָּא אָמַר, תִּינַח אַתּוּן דְּחַבְתּוּן קַמֵּי מַלְכָּא. אֲבָל אִלֵּין יַנּוּקֵי, אֲמַאי קַיְימִין הָכִי, ׳מִי אֵלֶּה לָךְ. וַיֹּאמַר הַיְלָדִים׳ - רוּחַ קֻדְשָׁא אָמַר, וְעַל דָּא זָקִיף טַעֲמָא. וַיֹּאמַר הַיְלָדִים. בְּאֹרַח סָתִים ׳אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ׳ - וְכִי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמַר אֶת עַבְדֶּךָ. אֶלָּא רוּחַ קֻדְשָׁא אָמַר, אִלֵּין אִינּוּן יַנּוּקֵי דְּלָא חָאבוּ, וְלָא טָעִימוּ טַעֲמָא דְּחֶטְאָה, וּמָסַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בִּידָא דְּהַהוּא מְמָנָא דִּילָךְ, וְקָטִיל לוֹן בְּלָא חוֹבָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (קהלת ד א). ׳וּמִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ׳. וְדָא הוּא אֶת עַבְדֶּךָ.
טענת המקטרג לפני הקב"ה - ובאותה שעה אין אסכרה בתינוקות
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֵאוֹתָם תִּינוֹקוֹת, מִיָּד עוֹלֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר: רִבּוֹן הָעוֹלָם, כָּל דְּרָכֶיךְ בְּדִין אֱמֶת, וְאִם הַדִּין שׁוֹרֶה עַל יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל חֲטָאֵיהֶם הֵם, תִּינוֹקוֹת שֶׁלָּהֶם שֶׁלֹּא חָטְאוּ לְפָנֶיךְ, לָמָּה מָסַרְתָּ אוֹתָם לְהָרְגָם בְּלִי חֵטְא? והקב"ה לוֹקֵחַ דְּבָרָיו בְּכָךְ וְחָס עֲלֵיהֶם. וְאוֹתָהּ שָׁעָה אֵין אַסְכָּרָה בַּתִּינוֹקוֹת.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּשָׁמַע מֵאִינּוּן יַנּוּקֵי, מִיַּד סָלִיק לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, כָּל אָרְחָךְ בְּדִינָא דִּקְשׁוֹט, וְאִי דִּינָא שַׁרְיָא עַל יִשְׂרָאֵל בְּגִין חוֹבֵיהוֹן אִיהוּ, יַנּוּקִין דִּלְהוֹן דְּלָא חָאבוּ לְקָמָךְ, אֲמַאי מַסְרַת לוֹן לְקָטְלָא לוֹן בְּלָא חוֹבָא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל מִלּוֹי בְּכַךְ, וְחָס עָלַיְיהוּ. וְהַהִיא שַׁעֲתָא, לָא הֲוִי אַסְכָּרָא בַּתִּינוֹקוֹת.
קנאת המקטרג בממונה שתחתיו - והוצאת התינוקות מתחת ידו
וְאוֹתוֹ מְקַטְרֵג לוֹקֵחַ קִנְאָה מֵאוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁתַּחַת יָדָיו, וְאוֹמֵר: וְכִי לִי נָתַן הקב"ה אוֹתָם שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בַּחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת, וּלְאוֹתוֹ מְמֻנֶּה שֶׁלִּי מָסַר תִּינוֹקוֹת בְּלִי חֵטְא שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא?! מִיָּד הוֹלֵךְ לְהוֹצִיאָם מִתַּחַת יָדוֹ וְלֹא יִשְׁלֹט בָּהֶם. וְעַל זֶה מַקְדִּים לוֹ וְאוֹמֵר לוֹ, ׳הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךְ׳ (בראשית לג, ה) - ׳לְאוֹתוֹ עַבְדֶּךְ׳, בְּלִי חֵטְא וּבְלִי חַטָּאָה. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה שֶׁבַח לַמְמֻנֶּה שֶׁלּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, רוֹצֶה לְהוֹצִיאָם מִיָּדוֹ.
בלשון הזוהר
וְהַהוּא מְקַטְרְגָא נָטִיל קִנְאָה מֵהַהוּא מְמָנָא דִּתְחוֹת יְדֵיהּ. אָמַר, וְכִי לִי יָהִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִינּוּן דְּמִתְלַבְּשָׁן בְּחֶטְאִין וְחוֹבִין, וּלְהַהוּא מְמָנָא דִּילִי מָסַר יַנּוּקִין בְּלָא חוֹבָא, דְּלָא טַעֲמוּן טַעֲמָא דְּחוֹבָה. מִיַּד אָזַל לְאַפָּקָא לוֹן מִתְּחוֹת יְדֵיהּ, וְלָא יִשְׁלוֹט בְּהוּ. וְעַל דָּא אַקְדִּים לֵיהּ וְאָמַר לֵיהּ, ׳הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ׳ - לְהַהוּא עַבְדֶּךָ, בְּלָא חוֹבָא וּבְלָא חַטָּאָה. וּבְגִין דְּלָא יְהֵא שְׁבָחָא לַמְּמָנָא דִּילֵיהּ יַתִּיר מִנֵּיהּ, בָּעָא לְאַפָּקָא לוֹן מִן יְדוֹי.
׳והוא עבר לפניהם׳ - הקטנת רוח הקודש כנגד שבע דרגות
כְּשֶׁעוֹלוֹת תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם זֶה לִפְנֵי הקב"ה, מַה כָּתוּב? ׳וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם (בראשית לג, ג)׳ - הֲרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עוֹבֶרֶת לִפְנֵיהֶם, (כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ב) ׳ויעבר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם) וְהוּא וַדַּאי עָבַר לִפְנֵיהֶם (מיכה ב, יג)׳. ׳וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים׳ - רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הִקְטִינָה עַצְמָהּ לְגַבֵּי מַעְלָה שֶׁבַע פְּעָמִים לְגַבֵּי שֶׁבַע דְּרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁמֵּעָלָיו, וְהִקְטִינָה עַצְמָהּ לִכְלֹל אוֹתָם עִמּוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד. ׳עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו׳ - לְאוֹתָהּ דַּרְגַּת הָרַחֲמִים, שֶׁהֲרֵי הֵם בֵּן וּבַת. בֵּן - (שמות ד) ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׳. בַּת - כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עָשְׂתָה הַקְטָנַת עַצְמָהּ, עַד גִּשְׁתּוֹ.
בלשון הזוהר
כַּד סַלְּקִין צְלוֹתִין דְּיִשְׂרָאֵל בְּיוֹמָא דָּא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַה כְּתִיב (בראשית לג ג). ׳וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם׳ - הָא רוּחַ קוּדְשָׁא אַעְבָּר לְקָמַיְיהוּ, (כמה דאת אמר (מיכה ב יג) ׳ויעבור מלכם לפניהם) וְהוּא וַדַּאי עָבַר לִפְנֵיהֶם׳. ׳וַיִשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים׳ - רוּחַ קוּדְשָׁא, אַזְעַר גַּרְמֵיהּ לְגַבֵּי עֵילָּא ז' זִמְנִין, לְגַבֵּי ז' דַּרְגִּין עִלָּאִין דְּעָלֵיהּ, וְאַקְטִין גַּרְמֵיהּ, לְאַכְלְלָא לוֹן עִמֵּיהּ כָּל חַד וְחָד. ׳עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו׳ - לְהַהוּא דַּרְגָּא דְּרַחֲמֵי, דְּהָא בֵּן וּבַת אִינּוּן. בֵּן, (שמות ד) ׳בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל׳. בַּת, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. רוּחַ קוּדְשָׁא עָבִיד אַזְעִירוּ דְּגַרְמֵיהּ, עַד גִּשְׁתּוֹ.
כניסה להיכל הטמיר ביום הכיפורים - ׳יכפר׳ ולא ׳אכפר׳
כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו, תָּבַע מִמֶּנּוּ וְהוֹדִיעַ לוֹ צַעַר בְּנֵיהֶם לְמַטָּה, וּשְׁנֵיהֶם נִכְנָסִים לְהֵיכָל טָמִיר גָּנוּז שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, אֵם שֶׁלָּהֶם, וְתוֹבְעִים עַל יִשְׂרָאֵל לְכַפֵּר לָהֶם, וְאָז כָּתוּב ׳כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ל) '. אֲכַפֵּר עֲלֵיכֶם לֹא כָתוּב, אֶלָּא ׳יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׳.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּמָטָא לְגַבֵּיהּ, תָּבַע מִינֵיהּ, וְאוֹדַע לֵיהּ צַעֲרָא דִּבְנַיְיהוּ לְתַתָּא. וְתַרְוַויְיהוּ עָאלִין לְהֵיכָלָא טְמִירָא גְּנִיזָא דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אִימָּא דִּלְהוֹן, וְתַבְעִין עַל יִשְׂרָאֵל לְכַפְּרָא לוֹן, כְּדֵין כְּתִיב ׳כִּי בַיוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם וְגוֹ'׳ (ויקרא טז, ל). אֲכַפֵּר עֲלֵיכֶם לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׳.
החברים הם הילדים - עין טובה של רבי פנחס שומרתן
וְכָעֵת הַיְלָדִים, חֲכָמִים אֵלּוּ שֶׁל כָּאן, הקב"ה נָתַן לָהֶם סוֹדוֹת הַתּוֹרָה לְהִתְעַטֵּר בָּהֶם וּלְהִתְתַּקֵּן (וּלְהִשְׁתַּדֵּל) בָּהֶם, עַיִן רָעָה לֹא שׁוֹלֶטֶת עֲלֵיהֶם בִּגְלַל עַיִן טוֹבָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס שֶׁשּׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. בָּא רַבִּי פִּנְחָס וּנְשָׁקוֹ. אָמַר, אִלְמָלֵא לֹא בָאתִי בְּדֶרֶךְ זוֹ אֶלָּא לִשְׁמֹע דְּבָרִים אֵלּוּ - דַּי לִי. אַשְׁרֵי דֶּרֶךְ זוֹ שֶׁבָּאתִי אֵלֶיךְ.
בלשון הזוהר
וְהַשְׁתָּא הַיְלָדִים, אִלֵּין חַכִּימִין דְּהָכָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לוֹן רָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ, וּלְאִשְׁתַּכְלְּלָא (נ"א ולאשתדלא) בְּהוּ. עֵינָא בִּישָׁא לָא שַׁלְטָא עָלַיְיהוּ, בְּגִין עֵינָא טָבָא, רוּחַ קוּדְשָׁא דְּרִבִּי פִּנְחָס, דְּשַׁרְיָא עָלַיְיהוּ. אָתָא רִבִּי פִּנְחָס וּנְשָׁקֵיהּ. אָמַר, אִלְמָלֵא לָא אֲתֵינָא אָרְחָא דָּא, אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין, דַּי לִי. זַכָּאָה אָרְחָא דָּא דְּאָתֵינָא לְגַבָּךְ.
המעין דוגמת המעין העליון - ושלושת האילנות סוד האבות
והקב"ה כָּאן, שֶׁהִסְכִּים אִתָּנוּ. וְלֹא דַי אִילָן אֶחָד, אֶלָּא שְׁלֹשָׁה. אֲבָל מַעְיָן זֶה דְּיוֹקָן עֶלְיוֹנָה הִיא אֶל אוֹתוֹ מַעְיָן טָמִיר וְגָנוּז. שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת אֵלּוּ, שְׁלֹשָׁה אֲרָזִים הֵם שֶׁנִּקְרָאִים אַרְזֵי הָלְּבָנוֹן, וְהֵם דְּיוֹקָן שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת גְּדוֹלִים, סוֹד הָאָבוֹת. (שֶׁהִסְכִּים עִמָּנוּ. מַעְיָן זֶה דֻּגְמַת אוֹתוֹ מַעְיָן עֶלְיוֹן שטמיר וְגָנוּז. שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת הֵם דְּיוֹקָן שֶׁל שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת גְּדוֹלִים, סוֹד הָאָבוֹת) אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
בלשון הזוהר
וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הָכָא, דְּאִסְתָּכַּם עִמָּנָא. וְלָא דַּי אִילָנָא חַד, אֶלָּא תְּלַת. אֲבָל מַעְיָינָא דָּא, דִּיּוּקְנָא עִלָּאָה הוּא, לְגַבֵּי הַהוּא מַעְיָינָא דְּטָמִיר וְגָנִיז. תְּלַת אִילָנִין אִלֵּין, תְּלַת אֲרָזִין אִינּוּן, דְּאִקְרוּן אַרְזֵי לְבָנוֹן. וְאִינּוּן דִּיּוּקְנָא דִּתְלַת אִילָנִין רַבְרְבִין, רָזָא דַּאֲבָהָן. (ס"א דאסתכם עמנא. מעיינא דא, דיוקנא דההוא מעיינא עינא עלאה דטמיר וגניז. תלת אילנין אלין אינון דיוקנא דתלת אילנין רברבין, רזא דאבהן.) זַכָּאָה חוּלָקָנָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא.
הַרְכָּנַת הָאִילָנוֹת עַל רָאשֵׁיהֶם - וְשִׂמְחַת רַבִּי פִּנְחָס בְּרַבִּי אֶלְעָזָר
הִרְכִּינוּ הָאִילָנוֹת אֶחָד עַל רֹאשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאֶחָד עַל רֹאשׁ רַבִּי פִּנְחָס, וְאֶחָד עַל רֹאשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר. הִתְפַּשְּׁטוּ הָעֲנָפִים לְכָל צַד עַל רָאשֵׁי הַחֲבֵרִים. בָּכָה (שָׂמַח) רַבִּי פִּנְחָס וְאָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקִי וְאַשְׁרֵי עֵינַי שֶׁרָאוּ כָּךְ. וְלֹא עַל שֶׁלְּךְ וְעַל שֶׁלִּי שָׂמַחְתִּי בִּלְבַדָּם, אֶלָּא עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנֵנוּ אֲנִי שָׂמֵחַ, שֶׁחָשׁוּב הוּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ כְּאֶחָד מֵאִתָּנוּ. קָם וּנְשָׁקוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר, קוּם בְּעָמְדְּךְ וֶאֱמֹר לִפְנֵי רִבּוֹנְךְ דְּבָרִים שֶׁלּוֹ. קָם רַבִּי אֶלְעָזָר.
בלשון הזוהר
אַרְכִּינוּ אִילָנִין, חַד עַל רֵישֵׁיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, וְחַד עַל רֵישֵׁיהּ דְּרִבִּי פִּנְחָס, וְחַד עַל רֵישֵׁיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. אִתְפְּשָׁטוּ עַנְפִין, לְכָל סְטַר, עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּחַבְרַיָּיא, בָּכָה (נ"א חדי) רִבִּי פִּנְחָס וְאָמַר, זַכָּאָה חוּלָקִי וְזַכָּאִין עֵינַי דְּחָמָאן כַּךְ. וְלָא עַל דִּידָךְ וְעַל דִּידִי חַדֵּינָא בִּלְחוֹדַיְיהוּ, אֶלָּא עַל רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרָנָא קָא חַדֵּינָא, דְּחָשִׁיב אִיהוּ קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא כְּחַד מִינָן. קָם וּנְשָׁקֵיהּ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר קוּם בְּקִיּוּמָךְ, וְאֵימָא לְקַמֵּי מָארָךְ מִלִּין דִּילֵיהּ. קָם רִבִּי אֶלְעָזָר.
׳עמי זכר נא מה יעץ בלק׳
רחמי האב הבא בתחנונים אל בניו
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.