׳עמי זכר נא מה יעץ בלק׳
רחמי האב הבא בתחנונים אל בניו
משל האב שנמנע מלהלקות ומלנזוף - ובא בתחנונים
פָּתַח וְאָמַר, ׳עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וְגוֹ'׳ (מיכה ו, ה) '. עַמִּי, כַּמָּה רַחֲמָן הקב"ה עַל בָּנָיו. אַף עַל גַּב שֶׁחָטְאוּ לְפָנָיו, כָּל דְּבָרָיו בְּאַהֲבָה אֲלֵיהֶם כְּאָב אֶל בְּנוֹ. חָטָא הַבֵּן לְאָבִיו - מַלְקֵהוּ. כָּל עוֹד כְּשֶׁמַּלְקֵהוּ וְלֹא שָׁב מִדַּרְכּוֹ, נוֹזֵף בּוֹ בִּדְבָרִים וְלֹא מְקַבֵּל. אָמַר אָבִיו: אֵינִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לִבְנִי כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי עַד הַיּוֹם. אִם אַלְקֶנּוּ - יַחֲשֹׁשׁ בְּרֹאשׁוֹ, הֲרֵי הַכְּאֵב שֶׁלּוֹ אֶצְלִי. אִם אֶנְזֹף בּוֹ - דְּמוּתוֹ מִשְׁתַּנֵּית. מָה אֶעֱשֶׂה? אֶלָּא אֵלֵךְ וְאֶתְחַנֵּן אֵלָיו וְאֹמַר לוֹ דְּבָרִים רַכִּים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַצֵּב.
בלשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר ׳עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וְגוֹ'׳ (מיכה ו, ה). עַמִּי, כַּמָה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַבָּא רַחֲמָן עַל בְּנוֹי, אַף עַל גַּב דְּחָאבוּ גַּבֵּיהּ, כָּל מִלּוֹי בִּרְחִימוּ לְגַבַּיְיהוּ, כְּאַבָּא לְגַבֵּי בְּרֵיהּ. חָטֵי בְּרֵיהּ לְגַבֵּי אֲבוֹי, אַלְקֵי לֵיהּ, כָּל כַּךְ דְּאַלְקֵי לֵיהּ לָא תָּב מֵאָרְחֵיהּ, נָזִיף בֵּיהּ בְּמִלִּין וְלָא קַבִּיל. אָמַר אֲבוֹי, לָא בָּעֵינָא לְמֶעְבַּד לִבְרִי כְּמָה דְּעָבֵדְנָא עַד יוֹמָא. אִלּוּ אַלְקְיֵיהּ יְהֵא חָשִׁישׁ בְּרֵישֵׁיהּ, הָא כְּאִיבָּא דִּילֵיהּ גַּבָּאי, אֱהֵא נָזִיף בֵּיהּ, הָא דִּיּוּקְנֵיהּ מִשְׁתַּנְיָא, מַה אַעְבִּיד, אֶלָּא אֵיזִיל וְאֶתְחַנֵּן לְגַבֵּיהּ, וְאֵימָא לֵיהּ מִלִּין רְכִיכִין, בְּגִין דְּלָא יִתְעֲצֵב.
צער הקב"ה בכאב בניו - ותחנוניו ׳עמי מה עשיתי לך׳
כָּךָ בְּכָל הַמִּינִים הוֹלֵךְ הקב"ה בְּיִשְׂרָאֵל. שׁוֹרֶה אִתָּם הַלְקָאָה, וְלֹא קִבְּלוּ. נָזַף בָּהֶם, וְלֹא קִבְּלוּ. אָמַר הקב"ה: אֲנִי רוֹאֶה בִּבְנִי שֶׁבִּגְלַל הַמַּלְקוּת שֶׁהִלְקֵיתִי אוֹתָם, הֵם חוֹשְׁשִׁים בְּרֹאשָׁם. אוֹי, שֶׁהֲרֵי מִתּוֹךְ כְּאֵבָם אֲנִי חוֹשֵׁשׁ, שֶׁכָּתוּב ׳בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר׳ (ישעיה סג). נָזַפְתִּי בָהֶם, הִשְׁתַּנְּתָה דְמוּתָם, שֶׁכָּתוּב ׳חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת׳ (איכה ד, ח) - אוֹי כְּשֶׁהִסְתַּכַּלְתִּי בָהֶם וְלֹא נוֹדְעוּ. כָּעֵת אֶתְחַנֵּן לִפְנֵיהֶם תּוֹךְ תַּחֲנוּנִים. ׳עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ וּמָה הֶלְאֵיתִיךְ׳ (מיכה ו, ג) - בְּנִי יָחִיד שֶׁלִּי, חֲבִיב נַפְשִׁי, רְאֵה ׳מֶה עָשִׂיתִי לָךְ׳ - הִשְׁלַטְתִּי אוֹתְךְ עַל כָּל בְּנֵי הֵיכָלִי, הִשְׁלַטְתִּי אוֹתְךְ עַל כָּל מַלְכֵי הָעוֹלָם. וְאִם עָשִׂיתִי לְךְ מַעֲשִׂים אֲחֵרִים, עֲנֵה בִּי, אַתָּה תָּעִיד בִּי.
בלשון הזוהר
כֵּן בְּכָל זִינִין, אָזִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּיִשְׂרָאֵל. שָׁארֵי עִמְּהוֹן אַלְקָאָה וְלָא קַבִּילוּ. נָזִיף בְּהוּ, וְלָא קַבִּילוּ. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, חֲמֵינָא בִּבְרִי, דִּבְגִּין מַלְקִיּוּתָא דְּלָקֵינָא לוֹן, אִינּוּן חַשְׁשׁוּ בְּרֵישֵׁיהוֹן. וַוי, דְּהָא מִגּוֹ כְּאִיבָּא דִּלְהוֹן, חֲשִׁישְׁנָא אֲנָא. דִּכְתִּיב, ׳בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר׳ (ישעיה סג). נָזִיפְנָא בְּהוּ, אֶשְׁתַּנָּא דִּיּוּקְנָא דִּלְהוֹן, דִּכְתִּיב, ׳חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם לֹא נִכְּרוּ בַּחֻצוֹת׳ (איכה ד, ח) - וַוי כַּד אִסְתְּכָּלִית בְּהוּ, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָעוּ. הַשְׁתָּא, אֱהֵא מִתְחַנֶנָא לְגַבַּיְיהוּ גּוֹ תַּחֲנוּנִים. ׳עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ וּמָה הֶלְאֵיתִיךָ׳ - בְּרִי יְחִידָאָה דִּילִי, חֲבִיבָא דְּנַפְשָׁאי, חָמֵי מַה עֲבָדִית לָךְ, שָׁלִיטִית לָךְ עַל כָּל בְּנֵי הֵיכָלֵי, שָׁלִיטִית לָךְ עַל כָּל מַלְכִין דְּעָלְמָא, וְאִי עֲבָדִית לָךְ עוֹבָדִין אַחֲרָנִין, עֲנֵה בִּי, אַנְּתְּ הֲוִי סָהִיד בִּי.
עצת בלק שנצטווינו לזכור - והתורה לא החשיבתו כלבן
׳עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר׳ (מיכה ו, ה) -. ׳זְכָר נָא׳, הֱיֵה זוֹכֵר בְּבַקָּשָׁה מִמְּךְ, ׳מַה יָּעַץ׳. כָּעֵת יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל מֶה הָיְתָה עֲצַת בָּלָק עַל ׳הָעָם הַקָּדוֹשׁ׳, וְהַתּוֹרָה לֹא הֶחְשִׁיבָה אֶת בָּלָק כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְלָבָן, שֶׁכָּתוּב ׳אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי׳ (דברים כו, ה).
בלשון הזוהר
׳עַמִּי זְכָר נָּא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אוֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר׳ (מיכה ו, ה) - ׳זְכָר נָא׳, הֲוִי דָּכִיר בְּמָטוּ מִינָךְ. ׳מַה יָּעַץ׳ הַשְׁתָּא אִית לְאִסְתַּכְּלָא, מַה הֲוָה עֵיטָא דְּבָלָק עַל עַמָּא קַדִּישָׁא וְאוֹרַיְיתָא לָא חֲשִׁיבַת לֵיהּ לְבָלָק כְּלוּם, כְּמָה דְּהֲוָה לְלָבָן, דִּכְתִּיב, ׳אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי׳ (דברים כו, ה). (שייך פרשת שלח לך דף קס"א ע"ב מ' המתחיל דא עם דא)
׳ומגבעות אשורנו׳
דיוקן האב שבבן וסוד ביאת מלך המשיח
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.