ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 26: ׳פי האתון׳ - שלשת הפיות שנבראו בין השמשות ופי ה' שבנשיקה › פיסקה 4 (רא ע"ב)

נשיקת רבי פנחס - ׳נשקתי את פי ה׳ ופריחת העופות

בלק · ׳פי האתון׳ - שלשת הפיות שנבראו בין השמשות ופי ה' שבנשיקה · מאמר 26 · פיסקה 4 · דף רא ע"ב

לשון הזוהר

אַדְּהָכִי, חָמוּ לְרִבִּי פִּנְחָס דְּהֲוָה אָתֵי, מָטוּ לְגַבֵּיהּ, אָתָא רִבִּי פִּנְחָס וּנְשָׁקֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, נְשַׁקְנָא פִּי יהו"ה, אִתְבָּסָּם בְּבוּסְמִין דְּגִּנְתָּא דִּילֵיהּ. חֲדוּ כַּחֲדָא, וְיָתְבוּ. כֵּיוָן דְּיָתְבוּ פַּרְחוּ כָּל אִינּוּן עוֹפִין דַּהֲווֹ עַבְדֵי טוּלָא, וְאִתְבָּדָּרוּ. אַהְדָּר רֵישֵׁיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרָמָא לוֹן קָלִין וְאָמַר, עוֹפֵי שְׁמַיָא לֵית אַתּוּן מַשְׁגִּיחִין בִּיקָרָא דְּמָרֵיכוֹן דְּקָאִים הָכָא. קַיְימוּ, וְלָא נַטְלוּ מִדּוּכְתַּיְיהוּ, וְלָא קְרִיבוּ לְגַבַּיְיהוּ. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס אֵימָא לוֹן דְּיָהֲכוּן לְאָרְחַיְיהוּ, דְּהָא לָא יָהֲבִין לוֹן רְשׁוּ לְאָהַדְּרָא.

תרגום

בֵּין כָּךְ רָאוּ אֶת רַבִּי פִּנְחָס שֶׁהָיָה בָּא. הִגִּיעוּ אֵלָיו, בָּא רַבִּי פִּנְחָס וְנָשַׁק אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר, נָשַׁקְתִּי אֶת פִּי ה', הִתְבַּשֵּׂם בַּבְּשָׂמִים שֶׁל גִּנָּתוֹ. שָׂמְחוּ כְאֶחָד וְיָשְׁבוּ. כֵּיוָן שֶׁיָּשְׁבוּ, פָּרְחוּ כָּל אוֹתָם עוֹפוֹת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים צֵל וְהִתְפַּזְּרוּ. הֶחֱזִיר רֹאשׁוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהֵרִים לָהֶם קוֹל וְאָמַר, עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם! אֵינְכֶם מַשְׁגִּיחִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנְכֶם שֶׁעוֹמֵד כָּאן?! עָמְדוּ, וְלֹא לָקְחוּ מִמְּקוֹמָם, וְלֹא קָרְבוּ אֵלָיו. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, אֹמַר לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לְדַרְכָּם, שֶׁהֲרֵי לֹא נָתְנוּ לָהֶם רְשׁוּת לַחֲזֹּר?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אדהכי, חמו לרבי פנחס דהוה אתי, מטו לגביה, אתא רבי פנחס ונשקיה לרבי שמעון. אמר, נשקנא פי יהו"ה, אתבסם בבוסמין דגנתא דיליה. חדו כחדא, ויתבו. כיון דיתבו פרחו כל אינון עופין דהוו עבדי טולא, ואתבדרו. אהדר רישיה רבי שמעון, ורמא לון קלין ואמר, עופי שמיא לית אתון משגיחין ביקרא דמריכון דקאים הכא. קיימו, ולא נטלו מדוכתייהו, ולא קריבו לגבייהו. אמר רבי פנחס אימא לון דיהכון לארחייהו, דהא לא יהבין לון רשו לאהדרא.

התרגום: בין כך ראו את רבי פנחס שהיה בא. הגיעו אליו, בא רבי פנחס ונשק את רבי שמעון. אמר, נשקתי את פי ה', התבשם בבשמים של גנתו. שמחו כאחד וישבו. כיון שישבו, פרחו כל אותם עופות שהיו עושים צל והתפזרו. החזיר ראשו רבי שמעון והרים להם קול ואמר, עופות השמים! אינכם משגיחים בכבוד רבונכם שעומד כאן?! עמדו, ולא לקחו ממקומם, ולא קרבו אליו. אמר רבי פנחס, אמר להם שילכו לדרכם, שהרי לא נתנו להם רשות לחזר?

מן המפרשים

הסולם: אדהכי חמו לר' וכו': בתוך כך ראו את רבי פנחס שהיה בא. הגיעו אליו. בא ר' פנחס ונשקו לר' שמעון. אמר נשקתי את פי ה'. ונתבשמתי בבשמים של הגן שלו. שמחו יחד וישבו. כיון שישבו פרחו כל אלו העופות שהיו עושים עליהם צל, ונתפזרו. החזיר ר'…

נפש דוד: א"ר פנחס אימא לון דיהבון כו': רבי פנחס בן יאיר כשטתיה פרק קמא דחולין דחייש לצער בעלי חיים טובא. וכמדתו חסד אברהם וכמ"ש להלן וטורח בע"ח כו'.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר