ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 26: ׳פי האתון׳ - שלשת הפיות שנבראו בין השמשות ופי ה' שבנשיקה › פיסקה 2 (רא ע"ב)

׳פי האתון׳ שנברא בין השמשות - דרגה שנסתמה עד שעתה

בלק · ׳פי האתון׳ - שלשת הפיות שנבראו בין השמשות ופי ה' שבנשיקה · מאמר 26 · פיסקה 2 · דף רא ע"ב

לשון הזוהר

הַשְׁתָּא אִית לְגַלָּאָה, חַבְרַיָּיא שִׁמְעוּ. פִּי הָאָתוֹן דְּאִבְרֵי עֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, סַלְּקָא בְּדַעְתַּיְיכוּ דְּפוּמָא הֲוָה פְּתִיחָא מֵהַהוּא זִמְנָא. אוֹ תְּנַאי דְּאַתְנֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵהַהוּא זִמְנָא. לָאו הָכִי. וְרָזָא הָכָא דְּאִתְּמְסַר לְחַכִּימֵי, דְּלָא מַשְׁגְּחָן לְטִפְּשׁוּ דְּלִבָּא. פִּי הָאָתוֹן, דַּרְגָּא דְּאַתְנֵי, הַהוּא עִלָּאָה דִּסְטָר נוּקְבֵי. הַהוּא הֲוָה דְּשַׁרְיָא עַל הַהוּא אָתּוֹן, וּמַלִּיל עָלָהּ. וְכַד בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַאי דַּרְגָּא, דְּאִקְרֵי פִּי הָאָתוֹן, סָתָם לֵיהּ בְּגוֹ (האתון) נוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, וְאַסְתִּים עָלֵיהּ עַד הַהוּא זִמְנָא. כַּד מָטָא הַהוּא זִמְנָא, פָּתַח הַהוּא נוּקְבָּא, וְנָפַק וְשָׁרָא עָלָהּ, וּמַלִילַת.

תרגום

כָּעֵת יֵשׁ לְגַלּוֹת. חֲבֵרִים שִׁמְעוּ. פִּי הָאָתוֹן שֶׁנִּבְרָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, הֲעוֹלֶה בְדַעְתְּכֶם שֶׁהַפֶּה הָיָה פָּתוּחַ מֵאוֹתוֹ זְמַן, אוֹ שֶׁתְּנַאי הִתְנָה הקב"ה מֵאוֹתוֹ זְמַן? לֹא כָּךְ. וְסוֹד כָּאן שֶׁנִּמְסַר לַחֲכָמִים שֶׁלֹּא מַשְׁגִּיחִים עַל טִפְּשׁוּת הַלֵּב. פִּי הָאָתוֹן - דַּרְגַּת הָאֲתוֹנוֹת, אוֹתוֹ עֶלְיוֹן שֶׁל צַד נְקֵבוֹת, אוֹתוֹ שֶׁהָיָה שָׁרוּי עַל אוֹתָהּ אָתוֹן וְדִבֵּר מֵעָלֶיהָ. וּכְשֶׁבָּרָא הקב"ה לְדַרְגָּה זוֹ שֶׁנִּקְרֵאת פִּי הָאָתוֹן, סָתַם אוֹתָהּ בְּתוֹךְ (הָאָתוֹן) נֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, וְסָתַם עָלֶיהָ עַד אוֹתוֹ זְמַן. כְּשֶׁהִגִּיעַ אוֹתוֹ זְמַן, פָּתַח אוֹתוֹ נֶקֶב, וְיָצָא וְשָׁרָה עָלֶיהָ וְדִבְּרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: השתא אית לגלאה, חברייא שמעו. פי האתון דאברי ערב שבת בין השמשות, סלקא בדעתייכו דפומא הוה פתיחא מההוא זמנא. או תנאי דאתני קודשא בריך הוא מההוא זמנא. לאו הכי. ורזא הכא דאתמסר לחכימי, דלא משגחן לטפשו דלבא. פי האתון, דרגא דאתני, ההוא עלאה דסטר נוקבי. ההוא הוה דשריא על ההוא אתון, ומליל עלה. וכד ברא קודשא בריך הוא להאי דרגא, דאקרי פי האתון, סתם ליה בגו (האתון) נוקבא דתהומא רבא, ואסתים עליה עד ההוא זמנא. כד מטא ההוא זמנא, פתח ההוא נוקבא, ונפק ושרא עלה, ומלילת.

התרגום: כעת יש לגלות. חברים שמעו. פי האתון שנברא בערב שבת בין השמשות, העולה בדעתכם שהפה היה פתוח מאותו זמן, או שתנאי התנה הקב"ה מאותו זמן? לא כך. וסוד כאן שנמסר לחכמים שלא משגיחים על טפשות הלב. פי האתון - דרגת האתונות, אותו עליון של צד נקבות, אותו שהיה שרוי על אותה אתון ודבר מעליה. וכשברא הקב"ה לדרגה זו שנקראת פי האתון, סתם אותה בתוך (האתון) נקב תהום רבה, וסתם עליה עד אותו זמן. כשהגיע אותו זמן, פתח אותו נקב, ויצא ושרה עליה ודברה.

מן המפרשים

אור החמה: דפומא הוה פתיחא. ואותו האתון היה פיו פתוח מההוא זמנא ויצא מכלל מן החמור או תנאי היה שיצא חמור זה מכלל מינו, ולפי זה יהיה נס פי האתון טבעי, בלי צורך מלאך לאו הכי אלא שהיה האתון כשאר אתונות ופחותה מהם אלא הכח ההוא נק' פי האתון…

קרני אור: אלא פי האתון אלא פי האתון. הכי פי' הוא ' דרגא דאתני ' כו':

הסולם: השתא אית לגלאה וכו': עתה יש לגלות, חברים שמעו. פי האתון שנברא ערב שבת בין השמשות, היעלה על דעתכם, שפיו היה פתוח מאותו הזמן. או שהפירוש הוא, שתנאי התנה הקב"ה מאותו הזמן. אינו כן. וסוד יש כאן, שנמסר לחכמים שאינם משגיחים על טפשי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר