שירת החמור בנעירתו - קל וחומר מן הפרות ומאתון בלעם
בלק · ׳פי האתון׳ - שלשת הפיות שנבראו בין השמשות ופי ה' שבנשיקה · מאמר 26 · פיסקה 1 · דף רא ע"ב
לשון הזוהר
דְּאִי אִינּוּן פָּרוֹת דְּלָא אִתְרְגִילוּ בְּנִסִּין, אֶלָּא הַהִיא שַׁעֲתָא בְּגוֹעָא דִּלְהוֹן אָמְרוּ שִׁירָתָא. דָּא נְהִיקוּ דַּחֲמָרָא דְּסָבָא חֲסִידָא דְּרָגִיל בְּנִסִּין, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּאָמַר שִׁירָה. חַבְרַיָּיא, אִי תֵּימְרוּן דַּחֲמָרָא לָא הֲוָה אָרְחֵיהּ בְּכַךְ מִיּוֹמָא דְּאִבְרֵי עָלְמָא, פּוּקוּ וְחָמוּ אָתּוֹן דְּבִּלְעָם חַיָּיבָא, דְּנַצְחַת לְרִבּוֹנָהּ בְּכֹלָּא. חֲמָרֵיהּ דְּרִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְתוּ אָתּוֹן דְּבִלְעָם כַּד מְלִּילַת, מַלְאָכָא עִלָּאָה הֲוָה עָלָהּ מִלְּעֵילָּא.
תרגום
שֶׁאִם אוֹתָן פָּרוֹת שֶׁלֹּא הִתְרַגְּלוּ בְנִסִּים, אֶלָּא אוֹתָהּ שָׁעָה בַּגְּעִיָּה שֶׁלָּהֶן אָמְרוּ שִׁירָה זוֹ, נְעִירַת חֲמוֹר הַזָּקֵן הֶחָסִיד שֶׁרָגִיל בְּנִסִּים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָמַר שִׁירָה. חֲבֵרִים, אִם תֹּאמְרוּ שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר בְּכָךְ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, צְאוּ וּרְאוּ אֲתוֹן בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁנִּצְּחָה אֶת בְּעָלֶיהָ בַּכֹּל. חֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְעוֹד, אֲתוֹן בִּלְעָם כְּשֶׁדִּבְּרָה, מַלְאָךְ עֶלְיוֹן הָיָה עָלֶיהָ מִלְמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דאי אינון פרות דלא אתרגילו בנסין, אלא ההיא שעתא בגועא דלהון אמרו שירתא. דא נהיקו דחמרא דסבא חסידא דרגיל בנסין, על אחת כמה וכמה דאמר שירה. חברייא, אי תימרון דחמרא לא הוה ארחיה בכך מיומא דאברי עלמא, פוקו וחמו אתון דבלעם חייבא, דנצחת לרבונה בכלא. חמריה דרבי פנחס בן יאיר על אחת כמה וכמה. ותו אתון דבלעם כד מלילת, מלאכא עלאה הוה עלה מלעילא.
התרגום: שאם אותן פרות שלא התרגלו בנסים, אלא אותה שעה בגעיה שלהן אמרו שירה זו, נעירת חמור הזקן החסיד שרגיל בנסים על אחת כמה וכמה שאמר שירה. חברים, אם תאמרו שאין דרכו של החמור בכך מיום שנברא העולם, צאו וראו אתון בלעם הרשע שנצחה את בעליה בכל. חמורו של רבי פנחס בן יאיר על אחת כמה וכמה. ועוד, אתון בלעם כשדברה, מלאך עליון היה עליה מלמעלה.
מן המפרשים
אור החמה: ותו אתון. קשיא ליה, א"כ ידבר חמורו של ר' פנחס לזה אמר שאין מעלת אתונו של בלעם אלא לפי שעה ע"י מלאך אמנם חמורו של ר' פנחס אין צורך לזה ועאכ"ו דקאמר ליה הכי קאמר אם אתונו של בלעם היה לו הכנה ששרה בפיה המלאך לדבר חמורו של ר' פנחס…
אור יקר: על אחת כמה וכמה׳ כי בלעם היה מטנף אתונו בחצונים אמנם רבי פנחס מטהר אותו ׳ומשעבדו אל הקדושה כדפירשנו לעיל, ותו אתון קשיא ליה אם כן ידבר חמורו של ר׳ פנחס, לזה אמר שאין מעלת אתונו של בלעם אלא לפי שעה על ידי מלאך, אמנם חמורו של ר׳…
זוהר הרקיע: ◆ דף ר"א ע"ב פתח ר' פנחס ואמר ( ש"הש ד-טו ) מעין גנים וכו' וכי לית מעין אלא ההוא מן גנים וכו'. הנה ה' ראשונה שבשם יש לה ה' אחרת לרמוז שה' אחרונה דהיינו המלכות שהיתה בו אמא וכשירדה למקומה נשאר שרשה למעלה וגם ברדתה הביאה שורש…