ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 25: ׳שירו לה׳ שיר חדש - שיר הארון וימין שמלפנים ונהפכת לאחור › פיסקה 4 (רא ע"א)

׳ימינך ה' נאדרי בכח׳ ו ׳השיב אחור ימינו׳ - פנים ואחור

בלק · ׳שירו לה׳ שיר חדש - שיר הארון וימין שמלפנים ונהפכת לאחור · מאמר 25 · פיסקה 4 · דף רא ע"א

לשון הזוהר

כַּבְיָכוֹל, בְּקַדְמִיתָא כְּתִיב, ׳יְמִינְךָ יהו"ה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ (שמות טו, ו) - בַּכֹּחַ מַאן. הַהוּא דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָא. בְּעָרַבְיָא קוֹרִין לְחַדוֹי דְּבַר נָשׁ כֹּחַ. הַהוּא יְמִינָא נֶאְדָּרִי וְאַתְקִיף בְּכֹחַ. מַאן הוּא דְּיִקְרַב לְגַבֵּי בְּרִי. לְבָתַר מַה כְּתִיב, (איכה ב ג). ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב׳, שַׁוִּי יְמִינֵיהּ עַל כִּתְפֵיהּ, וְדָחֵי לֵיהּ בִּידָא דְּשַׂנְאוֹי. בְּקַדְמִיתָא יְמִינֵיהּ לְקַמֵּיהּ בְּחַדּוֹי, לְאַתְקְפָא בֵּיהּ. וּלְבָתַר לַאֲחוֹרָא עַל כַּתְפוֹי, לְדַחְיָיא לֵיהּ. וְהָכָא ׳הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ׳ - תְּרֵין דְּרוֹעִין לְאַתְקְפָא בֵּיהּ.

תרגום

כִּבְיָכוֹל בַּהַתְחָלָה כָּתוּב, ׳יְמִינְךְ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ (שמות טו, ו) - בְּכֹחַ מִי? אוֹתוֹ הַנּוֹדָע. בְּעַרְבִית קוֹרְאִים לְחָזֵה כֹּחַ. אוֹתוֹ יָמִין נֶאְדָּרִי וְנִתְחַזֵּק בְּכֹחַ. מִי הוּא שֶׁיִּקְרַב לִבְנִי. אַחַר כָּךְ מַה כָּתוּב? ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב׳ (איכה ב) - שָׂם יְמִינוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְדָחָה אוֹתוֹ לִידֵי שׂוֹנְאָיו. בַּהַתְחָלָה יְמִינוֹ לְפָנָיו בְּחֲזֵהוּ לְהִתְחַזֵּק בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ לַאֲחוֹרָיו עַל כְּתֵפָיו לִדְחוֹת אוֹתוֹ. וְכָאן - ׳הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ׳ - שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת לְהִתְחַזֵּק בּוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כביכול, בקדמיתא כתיב, ׳ימינך יהו"ה נאדרי בכח׳ (שמות טו, ו) - בכח מאן. ההוא דאשתמודעא. בערביא קורין לחדוי דבר נש כח. ההוא ימינא נאדרי ואתקיף בכח. מאן הוא דיקרב לגבי ברי. לבתר מה כתיב, (איכה ב ג). ׳השיב אחור ימינו מפני אויב׳, שוי ימיניה על כתפיה, ודחי ליה בידא דשנאוי. בקדמיתא ימיניה לקמיה בחדוי, לאתקפא ביה. ולבתר לאחורא על כתפוי, לדחייא ליה. והכא ׳הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו׳ - תרין דרועין לאתקפא ביה.

התרגום: כביכול בהתחלה כתוב, ׳ימינך ה' נאדרי בכח׳ (שמות טו, ו) - בכח מי? אותו הנודע. בערבית קוראים לחזה כח. אותו ימין נאדרי ונתחזק בכח. מי הוא שיקרב לבני. אחר כך מה כתוב? ׳השיב אחור ימינו מפני אויב׳ (איכה ב) - שם ימינו על כתפו ודחה אותו לידי שונאיו. בהתחלה ימינו לפניו בחזהו להתחזק בו, ואחר כך לאחוריו על כתפיו לדחות אותו. וכאן - ׳הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו׳ - שתי זרועות להתחזק בו.

מן המפרשים

אור החמה: ההוא דאשתמודעא. דקשיא ליה שאם הדבר כפשוטו הוה ליה למימר בְכח שב"א בבית והיה פשוטו חזק בכח אמנם עתה שבא אות ב' בפתח הוה ליה כאלו אמר נאדרי בהכח ההוא דאשתמודעא דהיינו היה מחזיק בחדוי וכדמסיק.

אור יקר: ימינו וזרוע שהם שתי זרועות, לכך פירש חשיב אחור דהיינו שהניח ־הימין באחורי השכינה לידחיא לח כגלרתא אם כן הסכימה הימין עם השמאל בגלות, אם כן ראוי שיסכים השמאל עם הימין בגאולה ולכך.

קרני אור: על כתפו על כתפו כו'. ר"ל נטל ידוי שהיה מתחלה אחוז בשדים בנו כדי לאחוז אותו, והשתא מנח ידו על כתפיה דבנו ודחה אותו מלפניו, ור"ל משל זה הוא כאדם שאוחז בנו מלפניו וגם מקיף אותו בידו, אבל כשהוא כועס עליו שוי ידוי על כתפוי ודחה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: