ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 24: ׳לעושה נפלאות גדלות לבדו׳ - נעירת החמור ונסים שאין אדם יודע › פיסקה 6 (רא ע"א)

נהירת החמור שלש פעמים - קימה לקבל פני הימים

בלק · ׳לעושה נפלאות גדלות לבדו׳ - נעירת החמור ונסים שאין אדם יודע · מאמר 24 · פיסקה 6 · דף רא ע"א

לשון הזוהר

שָׁארֵי נָהִיק תְּלַת זִמְנִין, נָחַת רִבִּי פִּנְחָס, אָמַר לְחַבְרַיָּיא, נִתְתָּקַן לְקַבְּלָא סְבַר אַפֵּי יוֹמִין, דְּהַשְׁתָּא יִפְּקוּן לְגַבָּן אַנְפֵּי רַבְרְבֵי וְאַנְפֵּי זוּטְרֵי. שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן נָהִיקוּ דַּחֲמָרָא, אָמַר לְחַבְרַיָּיא, נֵיקוּם דְּהָא קָלָא (דחדוה) דְּחַמְרָא דְּסָבָא חֲסִידָא אִתְּעַר לְגַבָּן. קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְקָמוּ חַבְרַיָּיא.

תרגום

הִתְחִיל לִנְהֹר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, יָרַד רַבִּי פִּנְחָס וְאָמַר לַחֲבֵרִים, נָקוּם לְקַבֵּל סֵבֶר פְּנֵי הַיָּמִים, שֶׁעַכְשָׁו יֵצְאוּ אֵלֵינוּ פָּנִים גְּדוֹלוֹת וְזְעֵיר אַנְפִּין. שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן נַהֲרַת הַחֲמוֹר, אָמַר לַחֲבֵרִים, נָקוּם שֶׁהֲרֵי קוֹל (שִׂמְחַת) הַחֲמוֹר שֶׁל הַזָּקֵן הֶחָסִיד הִתְעוֹרֵר אֵלֵינוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְקָמוּ הַחֲבֵרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שארי נהיק תלת זמנין, נחת רבי פנחס, אמר לחברייא, נתתקן לקבלא סבר אפי יומין, דהשתא יפקון לגבן אנפי רברבי ואנפי זוטרי. שמע רבי שמעון נהיקו דחמרא, אמר לחברייא, ניקום דהא קלא (דחדוה) דחמרא דסבא חסידא אתער לגבן. קם רבי שמעון וקמו חברייא.

התרגום: התחיל לנהר שלש פעמים, ירד רבי פנחס ואמר לחברים, נקום לקבל סבר פני הימים, שעכשו יצאו אלינו פנים גדולות וזעיר אנפין. שמע רבי שמעון נהרת החמור, אמר לחברים, נקום שהרי קול (שמחת) החמור של הזקן החסיד התעורר אלינו. קם רבי שמעון וקמו החברים.

מן המפרשים

הסולם: שארי נהיק תלת וכו': התחיל החמור נוער שלש פעמים, ירד ר' פנחס, אמר אל החברים נתתקן לקבל סבר פנים דעתיק יומין, דהיינו השכינה, כי עתה יצאו נגדנו פנים גדולים, ופנים קטנים, דהיינו ר"ש ותלמידיו. שמע ר' שמעון צעקת החמור, אמר אל החברים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר