ממלכת הזוהר · לטעום מן הזוהרפיסקה 1 מתוך 7לשער המעיינים
גודל
רקע
גופן
התחלת מאמצע המאמר · לקריאה מתחילתו ↑
זוהר, פרשת בלק · מאמר 24

׳לעושה נפלאות גדלות לבדו׳

זוהר ח"ג, פרשת בלק, דף ר:
כ-3 דקות קריאה
על מה המאמר

נעירת החמור ונסים שאין אדם יודע

מעשה בערבים שסיפרו על קול החמור שהציל בשדה

רַבִּי פִּנְחָס הָיָה הוֹלֵךְ לִרְאוֹת אֶת בִּתּוֹ, אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁהָיְתָה חוֹלָה, וְהָיוּ הוֹלְכִים אִתּוֹ הַחֲבֵרִים, וְהוּא רָכַב עַל חֲמוֹרוֹ. עַד שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, פָּגַע בִּשְׁנֵי עַרְבִים. אָמַר לָהֶם, בְּשָׂדֶה זֶה הִתְעוֹרֵר קוֹל מִימֵי הָעוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ, מִימֵי הָעוֹלָם אֵין אָנוּ יוֹדְעִים, מִיָּמֵינוּ אָנוּ יוֹדְעִים. שֶׁהֲרֵי יוֹם אֶחָד הָיוּ אוֹתָם לִסְטִים מְקַפְּחִים דְּרָכִים שֶׁל אֲנָשִׁים בְּאוֹתוֹ שָׂדֶה, וּפָגְעוּ בְּאוֹתָם יְהוּדִים וְרָצוּ לְקַפְּחָם, וְנִשְׁמַע מֵרָחוֹק בַּשָּׂדֶה הַזֶּה קוֹל הַחֲמוֹר הַזֶּה שֶׁנָּעַר פַּעֲמַיִם, וּבָאָה שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ בְּאוֹתוֹ קוֹל (בְּאוֹתוֹ שָׂדֶה) וְשָׂרַף אוֹתָם, וְנִצְּלוּ אוֹתָם יְהוּדִים. אָמַר לָהֶם, עַרְבִים, בְּדָבָר זֶה שֶׁאֲמַרְתֶּם לִי, תִּנָּצְלוּ יוֹם זֶה מִלִּסְטִים אֲחֵרִים שֶׁמְּחַכִּים לָכֶם בַּדֶּרֶךְ.

בלשון הזוהר

רִבִּי פִּנְחָס הֲוָה אָזִיל לְמֵחֱמֵי בְּרָתֵּיהּ, אִנְתּוּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן, דַּהֲוַת בְּמַרְעָא. וַהֲווּ אָזְלֵי עִמֵּיהּ חַבְרַיָּיא, וְהוּא הֲוָה רָכִיב בְּחַמְרֵיהּ. עַד דְּהֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, פָּגַע בִּתְרֵין עַרְבָאֵי, אָמַר לוֹן, בַּחֲקָל דָּא אִתְּעַר קָלָא מִיּוֹמִין דְּעָלְמָא. אָמְרוּ לֵיהּ, מִיּוֹמִין דְּעָלְמָא לֵית אֲנָן יַדְעִין. מִיּוֹמִין דִּילָן, אֲנָן יַדְעִין. דְּהָא יוֹמָא חַד, הֲווֹ אִינּוּן לִסְטִין מְקַפְּחֵי אָרְחִין דְּגוּבְרִין בְּהַהוּא חַקְלָא, וּפַגְעוּ בְּאִינּוּן יוּדָאֵי, וְאָתוּ לְקַפְּחָא לוֹן. וְאִשְׁתְּמַע מֵרָחִיק בְּהַאי חֲקַל, קַל דַּחֲמָרָא דָּא, דְּנָהַק תְּרֵי זִמְנֵי, וְאָתָא שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא בְּהַהוּא קָלָא (נ"א בההוא חקלא) וְאוֹקִיד לוֹן. וְאִשְׁתְּזִיבוּ אִינּוּן יוּדָאֵי. אָמַר לֵיהּ. עַרְבָאֵי, עַרְבָאֵי, בְּמִלָּה דָּא דְּקָא אֲמַרְתּוּן לִי, תִּשְׁתֵּזְבוּן יוֹמָא דָּא מִלִּסְטִין אַחֲרָנִין, דְּקָא מְחַכָּן לְכוּ בְּאָרְחָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳לעושה נפלאות גדלות לבדו׳ - נסים שאין אדם יודע בהם

בָּכָה רַבִּי פִּנְחָס וְאָמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָם התרַחָשּוּת נֵס זִה עָשּיּתָ בּגלָליּ, וְנִצְּלוּ אוֹתָם יְהוּדִים וְלֹא יָדַעְתִּי. פָּתַח וְאָמַר, ׳לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׳ (תהלים קלו, ד) - כַּמָּה טוֹבוֹת עָשָׂה הקב"ה עִם בְּנֵי הָאָדָם, וְכַמָּה נִסִּים מַרְחִישׁ לָהֶם בְּכָל יוֹם, וְלֹא יוֹדֵעַ, רַק הוּא בִּלְבַדּוֹ. אָדָם קָם בַּבֹּקֶר וְנָחָשׁ בָּא לְהָרְגוֹ, וְהָאָדָם שָׂם רַגְלוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְהוֹרְגוֹ, וְלֹא יָדַע בָּזֶה הָאִישׁ, פְּרָט לַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ-הוּא בִּלְבַדּוֹ - הָוֵי ׳לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדלוֹת לְבַדּוֹ׳ - אָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ וְלִסְטִים מְחַכִּים לְהָרְגוֹ, בָּא אַחֵר וְנִתָּן כֹּפֶר תַּחְתָּיו וְהוּא נִצָּל, לֹא יָדַע הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה לוֹ הקב"ה וְהַנֵּס שֶׁהִרְחִישׁ לוֹ, רַק הוּא בִּלְבַדּוֹ - הָוֵי ׳לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ׳ - לְבַדּוֹ עָשָׂה וְיוֹדֵעַ, וְאַחֵר לֹא יוֹדֵעַ.

בלשון הזוהר

בָּכָה רִבִּי פִּנְחָס, אָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא רַחֲשָׁא דְּנִיסָא דָּא עַבְדַת בְּגִינֵי, וְאִשְׁתֵּזְבוּן אִינּוּן יוּדָאֵי, וְלָא יְדַעְנָא. פָּתַח וְאָמַר, ׳לְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׳ (תהילים קלו, ד). כַּמָה טִיבוּ עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם בְּנֵי נָשָׁא, וְכַמָּה נִסִּין אַרְחִישׁ לוֹן בְּכָל יוֹמָא, וְלָא יָדַע אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי. בַּר נָשׁ קָם בְּצַפְרָא, וְחִוְיָא אָתֵי לְקָטְלָא לֵיהּ, וּבַּר נָשׁ שַׁוִּי רַגְלֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וְקָטִיל לֵיהּ, וְלָא יָדַע בֵּיהּ בַּר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, הֲוִי, ׳לְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ׳. בַּר נָשׁ אָזִיל בְּאָרְחָא, וְלִסְטִין מְחַכָּאן לְמִקְטְלֵיהּ, אָתָא אַחֲרָא וְאִתְיְיהִב כּוּפְרָא תְּחוֹתֵיהּ, וְהוּא אִשְׁתְּזִיב. לָא יָדַע טִיבוּ דְּעָבַד לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְנִסָא דְּאַרְחִישׁ לֵיהּ, בַּר אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, הֲוִי, ׳לְעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ׳. לְבַדּוֹ עָבִיד וְיָדַע. וְאַחֲרָא לָא יָדַע.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

קול רבי שמעון מרגיז שדות והרים - ושאלת הערבים

אָמַר לַחֲבֵרִים, חֲבֵרִים, מַה שֶּׁשָּׁאַלְתִּי לָעַרְבִים הָאֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים תָּמִיד בַּשָּׂדוֹת אִם קוֹל הַחֲבֵרִים שֶׁהֵם מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה שָׁמְעוּ, שֶׁהֲרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ וּשְׁאָר הַחֲבֵרִים הָלְכוּ לְפָנֵינוּ וְלֹא יָדְעוּ מֵאִתָּנוּ, וְשָׁאַלְתִּי לָעַרְבִים הַלָּלוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן יַרְגִּיז שָׂדוֹת וְהָרִים, וְהֵם גִּלּוּ לִי מַה שֶּׁלֹּא יָדַעְתִּי.

בלשון הזוהר

אָמַר לְחַבְרַיָּיא, חַבְרַיָּיא מַה דְּשָׁאִילְנָא לְהָנֵי עַרְבָאֵי, דְּמִשְׁתַּכְּחֵי תָּדִיר בְּחַקְלֵי, אִי קָלָא דְּחַבְרַיָיא, דְּאִינּוּן מִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא שָׁמְעוּ. דְּהָא רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, וּשְׁאַר חַבְרַיָּיא, אַזְלִין לְקַמָּן, וְלָא יַדְעִין מִנָן, וְשָׁאִילְנָא לְהָנֵי עַרְבָאֵי עָלַיְיהוּ. דְּיָדַעְנָא דְּקַלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן יַרְגִּיז חַקְלִין וְטוּרִין, וְאִינּוּן גָּלוּ לִי מַה דְּלָא יְדַעְנָא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

חזרת הערבים - חמשה יושבים וזקן עמהם ועופות פורשים כנפים

עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, אוֹתָם עַרְבִים חָזְרוּ אֵלָיו. אָמְרוּ לוֹ, זָקֵן זָקֵן, אַתָּה שְׁאַלְתָּנוּ מִימֵי הָעוֹלָם, וְלֹא שָׁאַלְתָּ עַל יוֹם זֶה, שֶׁרָאִינוּ תְמִיהָה עַל תְּמִיהָה. רָאִינוּ חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבִים, וְזָקֵן אֶחָד יַחַד אִתָּם, וְרָאִינוּ עוֹפוֹת מִתְכַּנְּסִים וּפוֹרְשִׂים כְּנָפַיִם עַל רָאשֵׁיהֶם, אֵלּוּ הוֹלְכִים וְאֵלּוּ שָׁבִים, וְהַצֵּל לֹא עָבַר מֵעַל רָאשֵׁיהֶם, וְאוֹתוֹ זָקֵן הֵרִים קוֹלוֹ עֲלֵיהֶם, וְהֵם שׁוֹמְעִים.

בלשון הזוהר

עַד דַּהֲווֹ אָזְלִין, אִינּוּן עַרְבָאֵי אָהַדְרוּ לְגַבֵּיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ, סָבָא סָבָא אַנְתְּ שָׁאִילְתָּא לָן מִן יוֹמִין דְּעָלְמָא, וְלָא שָׁאִילְתָּא עַל יוֹמָא דָּא, דַּחֲמֵינָא תַּוְּוהָא עַל תַּוְּוהָא, חֲמֵינָא חַמְשָׁא בְּנֵי נָשָׁא יַתְבִין, וְחַד סָבָא בַּהֲדַיְיהוּ, וַחֲמֵינָא עוֹפֵי מִתְכַּנְּפֵי וְקָא פַּרְשִׂין גַּדְפִּין עַל רֵישַׁיְיהוּ, אִלֵּין אַזְלִין, וְאִלֵּין תָּבִין, וְטוּלָא לָא אִתְעֲבָר מֵעַל רֵישַׁיְיהוּ. וְהַהוּא סָבָא אָרִים קַלֵיהּ עָלַיְיהוּ, וְאִינּוּן שַׁמְעִין.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

הנחת הדרך לחמור - פסיעות הבהמה מדריכות למקום רבי שמעון

אָמַר, עַל זֶה שָׁאַלְתִּי. עַרְבִים עַרְבִים, תֵּלְכוּ, וְדֶרֶךְ זוֹ תְּהֵא תְקִינָה לִפְנֵיכֶם בְּכָל מַה שֶּׁתִּרְצוּ. שְׁנֵי דְבָרִים אֲמַרְתֶּם לִי שֶׁשָּׂמַחְתִּי בָהֶם. הָלְכוּ. אָמְרוּ לוֹ הַחֲבֵרִים, אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁרוּי בּוֹ, אֵיךְ אָנוּ יוֹדְעִים? אָמַר לָהֶם, תַּשְׁאִירוּ לְבַעַל פְּסִיעוֹת הַבְּהֵמוֹת שֶׁהוּא יַדְרִיךְ פְּסִיעוֹתָיו לְשָׁם. לֹא הָיָה טוֹעֵן חֲמוֹרוֹ, וַחֲמוֹרוֹ סָטָה מֵהַדֶּרֶךְ שְׁנֵי מִילִין, וְהָלַךְ לְשָׁם.

בלשון הזוהר

אָמַר עַל דָּא שָׁאִילְנָא. עַרְבָאֵי עַרְבָאֵי תֶּהכוּן, וְאָרְחָא דָּא תְּהֵא מְתֻקָּנָא קַמַּיְיכוּ, בְּכָל מַה דְּתִבְעוּן. תְּרֵין מִלִּין אֲמַרְתּוּן לִי, דַּחֲדֵינָא בְּהוּ. אַזְלוּ. אָמְרוּ לו חַבְרַיָּיא, הַהוּא אֲתָר דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁארֵי בֵּיהּ, הֵיךְ אֲנָן יַדְעִין. אָמַר לוֹן שְׁבוֹקוּ לְמָארֵי פְּסִיעָן דִּבְעִירֵי, דְּהוּא יַדְרִיךְ פְּסִיעוֹי לְתַמָן. לָא הֲוִי טָעִין חֲמָרֵיהּ, וַחֲמָרֵיהּ סָאטֵי מֵאָרְחָא תְּרֵין מִלִּין, וְאָזַל לְתַמָן.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

נהירת החמור שלש פעמים - קימה לקבל פני הימים

הִתְחִיל לִנְהֹר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, יָרַד רַבִּי פִּנְחָס וְאָמַר לַחֲבֵרִים, נָקוּם לְקַבֵּל סֵבֶר פְּנֵי הַיָּמִים, שֶׁעַכְשָׁו יֵצְאוּ אֵלֵינוּ פָּנִים גְּדוֹלוֹת וְזְעֵיר אַנְפִּין. שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן נַהֲרַת הַחֲמוֹר, אָמַר לַחֲבֵרִים, נָקוּם שֶׁהֲרֵי קוֹל (שִׂמְחַת) הַחֲמוֹר שֶׁל הַזָּקֵן הֶחָסִיד הִתְעוֹרֵר אֵלֵינוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְקָמוּ הַחֲבֵרִים.

בלשון הזוהר

שָׁארֵי נָהִיק תְּלַת זִמְנִין, נָחַת רִבִּי פִּנְחָס, אָמַר לְחַבְרַיָּיא, נִתְתָּקַן לְקַבְּלָא סְבַר אַפֵּי יוֹמִין, דְּהַשְׁתָּא יִפְּקוּן לְגַבָּן אַנְפֵּי רַבְרְבֵי וְאַנְפֵּי זוּטְרֵי. שָׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן נָהִיקוּ דַּחֲמָרָא, אָמַר לְחַבְרַיָּיא, נֵיקוּם דְּהָא קָלָא (דחדוה) דְּחַמְרָא דְּסָבָא חֲסִידָא אִתְּעַר לְגַבָּן. קָם רִבִּי שִׁמְעוֹן וְקָמוּ חַבְרַיָּיא.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו

׳מזמור׳ הזקוף למעלה - שירת הפרות לקראת מרכבות הארון

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה וְגוֹ'׳ (תהלים צח, א). מִזְמוֹר, זָקוּף טַעַם לְמַעְלָה, (שִׁיר יָתוֹם קראנו לָזֶה) לָמָּה? אֶלָּא רָשׁוּם טַעַם גָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי בָּא אוֹתוֹ מִזְמוֹר מִתְעַטֵּר בַּעֲטֶרֶת עֶלְיוֹנָה לְמַעְלָה עַל רֹאשׁוֹ וּבָא זָקוּף. מִי אָמַר שִׁירָה זוֹ? אוֹתָן פָּרוֹת בְּאוֹתָן גְּעִיּוֹת שֶׁהָיוּ גוֹעוֹת. ׳שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ׳, לְמִי הָיוּ אוֹמְרוֹת שִׁירוּ? לְכַמָּה מֶרְכָּבוֹת, לְכַמָּה מְמֻנִּים, לְכַמָּה דְרָגוֹת, שֶׁהָיוּ בָאִים שָׁם וְיָצְאוּ לְקַבֵּל אֶת הָאָרוֹן (סְתָם), וְלָהֶם הָיוּ אוֹמְרוֹת.

בלשון הזוהר

פָּתַח רִבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהו"ה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה וְגוֹ'׳ (תהילים צח, א). מִזְמוֹר זָקִיף טַעֲמָא לְעֵילָּא. (שירה יתמא קרינן להאי) אֲמַאי. אֶלָּא רָשִׁים טַעֲמָא רַבָּא, דְּהָא אָתֵי הַהוּא מִזְמוֹר, מִתְעַטְּרָא בְּעִטְרָא עִלָּאָה לְעֵילָּא עַל רֵישֵׁיהּ וְאָתֵי זָקִיף. מַאן הֲוָה אָמַר שִׁירָה דָּא. אִינּוּן פָּרוֹת, בְּאִינּוּן גּוֹעִין דַּהֲווֹ גָּעָאן. ׳שִׁירוּ לַיהו"ה שִׁיר חָדָשׁ׳ (תהילים צח, א). לְמַאן הֲווֹ אַמְרִין שִׁירוּ. לְכַמָּה רְתִיכִין, לְכַמָּה מְמָנָן, לְכַמָּה דַּרְגִּין, דַּהֲווֹ אָתָאן תַּמָּן וְנַפְקוּ לְקַבְּלָא לֵיהּ לַאֲרוֹנָא (סתם), וּלְהוֹן הֲווֹ אַמְרֵי.

שיתוף הפיסקהלהעמיק בפיסקה זו
המאמר הבא

׳שירו לה׳ שיר חדש

שיר הארון וימין שמלפנים ונהפכת לאחור

להמשיך לקרוא

הודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.

להצטרף לקבוצת הזוהר היומי

המייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.