משל למלך היוצא להתרות במצורע - שלא יקרב אל בנו
בלק · ׳מי האנשים האלה עמך׳ - התראת המצורע לעומת קריאת אהוב המלך · מאמר 23 · פיסקה 3 · דף ר ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, לְמַלְכָּא דְּיָתִיב בְּהֵיכָלֵיהּ עַל כֻּרְסְיָיא, חַד סְגִיר קָרָא לְתַרְעָא. אָמַר, מַאן הוּא דְּבָטַשׁ לְתַרְעָא. אָמְרוּ, סְגִיר פְּלָן. אָמַר לָא יֵיעוּל הָכָא, וְלָא יְטַנֵּף הֵיכָלָא, יְדַעְנָא דְּאִי בִּשְׁלִיחָא אֵימָא לֵיהּ, לָא חָיִישׁ. וְיֵיזִיל בְּרִי וְיִסְתְּאַב וְיִקְרַב בַּהֲדֵיהּ. אֲבָל אֲנָא אֵיזִיל, וְאַגְזִים בֵּיהּ, דְּיִרְחַק אָרְחֵיהּ מִמוֹתָבָא דִּבְרִי, וְלָא יִסְאַב לֵיהּ. אַקְדִים מַלְכָּא, וְאָתָא לְגַבֵּיהּ, וְאַגְזִים. וְאָמַר לֵיהּ, סְגִיר סְגִיר, מְנַע רַגְלָךְ מֵאָרְחָא דִּבְרִי שָׁארֵי תַּמָּן, וְאִי לָאו, אוֹמֵינָא, דְּחֲתִיכִין יַעַבְדוּן גוּפָךְ בְּנֵי שִׁפְחוֹתַי.
תרגום
אָמַר לוֹ, לְמֶלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב בְּהֵיכָלוֹ עַל כִּסֵּא, וּמְצֹרָע אֶחָד קָרָא לַפֶּתַח. אָמַר: מִי הוּא שֶׁמַּכֶּה לַשַּׁעַר. אָמְרוּ: מְצֹרָע פְּלוֹנִי. אָמַר: אַל יִכָּנֵס לְכָאן וְלֹא יְטַנֵּף אֶת הַהֵיכָל, יָדַעְתִּי שֶׁאִם עִם שָׁלִיחַ אֹמַר לוֹ, לֹא יַחְשֹׁשׁ, וְיֵלֵךְ בְּנִי וְיִטָּמֵא וְיִקְרַב אֵלָיו. אֲבָל אֲנִי אֵלֵךְ וְאַתְרֶה בּוֹ שֶׁיַּרְחִיק דַּרְכּוֹ מִמּוֹשַׁב בְּנִי וְלֹא יְטַמֵּא אוֹתוֹ. הִקְדִּים הַמֶּלֶךְ וְהָלַךְ אֵלָיו וְהִתְרָה, וְאָמַר לוֹ: מְצֹרָע מְצֹרָע, מְנַע רַגְלְךְ מֵהַדֶּרֶךְ שֶׁבְּנִי נִמְצָא שָׁם, וְאִם לֹא - אֲנִי נִשְׁבַּע שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּנֵי שִׁפְחוֹתַי מִגּוּפְךְ חֲתִיכוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה, למלכא דיתיב בהיכליה על כרסייא, חד סגיר קרא לתרעא. אמר, מאן הוא דבטש לתרעא. אמרו, סגיר פלן. אמר לא ייעול הכא, ולא יטנף היכלא, ידענא דאי בשליחא אימא ליה, לא חייש. וייזיל ברי ויסתאב ויקרב בהדיה. אבל אנא איזיל, ואגזים ביה, דירחק ארחיה ממותבא דברי, ולא יסאב ליה. אקדים מלכא, ואתא לגביה, ואגזים. ואמר ליה, סגיר סגיר, מנע רגלך מארחא דברי שארי תמן, ואי לאו, אומינא, דחתיכין יעבדון גופך בני שפחותי.
התרגום: אמר לו, למלך שיושב בהיכלו על כסא, ומצרע אחד קרא לפתח. אמר: מי הוא שמכה לשער. אמרו: מצרע פלוני. אמר: אל יכנס לכאן ולא יטנף את ההיכל, ידעתי שאם עם שליח אמר לו, לא יחשש, וילך בני ויטמא ויקרב אליו. אבל אני אלך ואתרה בו שירחיק דרכו ממושב בני ולא יטמא אותו. הקדים המלך והלך אליו והתרה, ואמר לו: מצרע מצרע, מנע רגלך מהדרך שבני נמצא שם, ואם לא - אני נשבע שיעשו בני שפחותי מגופך חתיכות.
מן המפרשים
הסולם: אמר ליה למלכא וכו': אמר לו, זה דומה למלך שישב בהיכלו על הכסא. מצורע אחד קרא על הפתח. אמר המלך, מי הוא שדופק על הדלת. אמרו, מצורע פלוני, אמר לא יכנס לכאן ולא יטנף את ההיכל, אני יודע, אם אומר לו ע"י שליח, לא יירא מפני. וילך בני…