סיחון סיח המדבר - וכרוז מלכות שמים על חורבן עירו
בלק · ׳מבשן אשיב׳ - נפילת מלכות האמורי וגדולת ישראל למעלה ולמטה · מאמר 2 · פיסקה 3 · דף קפה ע"א
לשון הזוהר
סִיחוֹן - סַיְיחָא דְּמַדְבְּרָא הֲוָה סִיחוֹן, וְרָחְצָנוּ דְּמוֹאָב עָלֵיהּ הֲוָה, ׳כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמוֹרִי׳ - תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּחָרִיבוּ יִשְׂרָאֵל קַרְתָּא דְּסִיחוֹן, כָּרוֹזָא אִתְעַבָּר בְּמַלְכוּ דִּשְׁמַיָּא: אִתְכְּנָשׁוּ גֻּבְרִין שָׁלְטָנִין עַל שְׁאַר עַמִּין, וְתֶחֱמוּן מַלְכוּ דֶּאֱמוֹרָאָה הֵיךְ אִתְחָרַב בְּמַלְכוּ.
תרגום
סִיחוֹן - סְיָח בַּמִּדְבָּר הָיָה סִיחוֹן, וּבִטְחוֹן מוֹאָב הָיָה עָלָיו, ׳כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב בֵּין מוֹאָב וּבֵין הָאֱמֹרִי׳ (במדבר כא, יג) - בּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱרִיבוּ יִשְׂרָאֵל ׳עִיר סִיחוֹן׳, הָעֳבַר כְּרוּז בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם: הִתְכַּנְּסוּ גְבָרִים שֶׁשּׁוֹלְטִים עַל שְׁאָר עַמִּים, וְתִרְאוּ אֵיךְ מַלְכוּת הָאֱמֹרִי תֵּחָרֵב בַּמַּלְכוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: סיחון - סייחא דמדברא הוה סיחון, ורחצנו דמואב עליה הוה, ׳כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמורי׳ - תא חזי, בשעתא דחריבו ישראל קרתא דסיחון, כרוזא אתעבר במלכו דשמיא: אתכנשו גברין שלטנין על שאר עמין, ותחמון מלכו דאמוראה היך אתחרב במלכו.
התרגום: סיחון - סיח במדבר היה סיחון, ובטחון מואב היה עליו, ׳כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׳ (במדבר כא, יג) - בא וראה, בשעה שהחריבו ישראל ׳עיר סיחון׳, העבר כרוז במלכות השמים: התכנסו גברים ששולטים על שאר עמים, ותראו איך מלכות האמרי תחרב במלכות.
מן המפרשים
קרני אור: סייחא סייחא כו'. ר"ל היה גבור כמו חמור הבר. ואפשר דמדוריה היה נמי במדבר:
הסולם: סיחון סייחא דמדברא וכו': סיחון, סייח המדבר היה סיחון, ובטחונה של מואב היה עליו, כי ארנון גבול מואב, בין מואב ובין האמורי. דהיינו שהיה שכנו, ושומר על גבולו. בוא וראה, בשעה שהחריבו ישראל עיר סיחון. עבר הכרוז במלוכת השמים, דהיינו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: