׳אוכל נכה׳ בלשון יחיד ורבים - גריעת יד האריה בחיבורם
בלק · ׳כי עצום הוא ממני׳ - כוחם של ישראל בדרגתם ועצת בלק לעקרה · מאמר 19 · פיסקה 2 · דף קצח ע"ב
לשון הזוהר
׳אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ׳. הַאי קְרָא הָכִי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר, אוּלַי אוּכַל אַכֶּה בּוֹ. אוֹ אוּלַי נוּכַל נַכֶּה בּוֹ. אֶלָּא הַהוּא רָשָׁע הֲוָה חַכִּים, אָמַר, חֲמֵינָא יְדָא חֲדָא, דְּחַד אַרְיָא תַּקִּיפָא, פָּרִישׂ (קע"ב) רַגְלָא (ידא), אִי אִיכוּל עִמָּךְ, דְּנִתְחַבָּר (ס"א תרוונא) תַּרְוַויְיהוּ (ונתחבר) וְנִגְרַע מֵהַהוּא אַרְיֵה יְדָא דָּא, עַד לָא יֵיתֵי הַהוּא מַלְכָּא לְעָלְמָא, וְלָא יִתְּרָךְ יַת מוֹאָב מֵאַתְרֵיהּ.
תרגום
׳אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ׳ (במדבר כב, ו). פָּסוּק זֶה כָּךְ הָיָה לוֹ לוֹמַר: אוּלַי אוּכַל אַכֶּה בּוֹ, אוֹ אוּלַי נוּכַל נַכֶּה בּוֹ. אֶלָּא אוֹתוֹ רָשָׁע הָיָה חָכָם. אָמַר, רָאִיתִי יָד אַחַת שֶׁל אַרְיֵה תַּקִּיף אֶחָד, פְּרוּשׂ רֶגֶל (יד), אִם אוּכַל עִמְּךְ שֶׁנִּתְחַבֵּר (שָׁנִינוּ) שְׁנֵיהֶם (וְנִתְחַבֵּר) וְנִגְרַע מֵאוֹתוֹ אַרְיֵה יָד זוֹ, עַד שֶׁלֹּא יָבֹא אתוֹ מֶלֶךְ לָעוֹלָם וְלֹא יְגָרֵשׁ אֶת מוֹאָב מִמְּקוֹמוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳אולי אוכל נכה בו׳. האי קרא הכי הוה ליה למימר, אולי אוכל אכה בו. או אולי נוכל נכה בו. אלא ההוא רשע הוה חכים, אמר, חמינא ידא חדא, דחד אריא תקיפא, פריש (קע"ב) רגלא (ידא), אי איכול עמך, דנתחבר (ס"א תרוונא) תרווייהו (ונתחבר) ונגרע מההוא אריה ידא דא, עד לא ייתי ההוא מלכא לעלמא, ולא יתרך ית מואב מאתריה.
התרגום: ׳אולי אוכל נכה בו׳ (במדבר כב, ו). פסוק זה כך היה לו לומר: אולי אוכל אכה בו, או אולי נוכל נכה בו. אלא אותו רשע היה חכם. אמר, ראיתי יד אחת של אריה תקיף אחד, פרוש רגל (יד), אם אוכל עמך שנתחבר (שנינו) שניהם (ונתחבר) ונגרע מאותו אריה יד זו, עד שלא יבא אתו מלך לעולם ולא יגרש את מואב ממקומו.
מן המפרשים
מקדש מלך: מנן יפוק גרסינן ידא חדא נ"ב י"ד גי' דו"ד: דחד ארייא נ"ב יהודה: ה"ג אי איכול עמך דנתחבר תרוייהו ונגרע מההוא ארייא וכו' ובזה תורצה הקושיא דלעיל דהול"ל לא אוכל אכה בו. שהכוונה אילי אוכל אני בסעייתא דילך נכה בו אני ואתה. ארה לי…
קרני אור: ידא חדא ידא חדא כו'. ר"ל דוד דכתיב ביה 'ידך בעורף אויביך' ( בראשית מט ח ) :
הסולם: אולי אוכל נכה בו: שואל, מקרא זה כך היה צריך לומר, אולי אוכל אכה בו, או אולי נוכל נכה בו. ולמה אומר, אוכל נכה. ומשיב, אלא אותו רשע היה חכם, אמר רואה אני יד אחד, דהיינו כח אחד שאריה חזק אחד פושט ידו, אולי אוכל עמך, דהיינו שנתחבר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: