׳ותכהין עיניו מראות׳ - התעוררות סמאל הגדול על העולם
בלק · ׳אם לא תדעי לך׳ - עיכוב השפע וחיזוק השכינה בעקבי הצאן · מאמר 17 · פיסקה 5 · דף קצז ע"א
לשון הזוהר
וְאִתְּעַר שְׂמָאלָא מִיָּד, וּמָשִׁיךְ חוּטָא לְתַתָּא. ׳וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת׳ (בראשית כז, א), מַה דְּהֲוָה מִסְתָּכַּל בְּעַיִן שְׁפִּירוּ, בִּכְלָלָא דְּאַבְרָהָם, בְּלָא דִּינָא כְּלַל, כְּדֵין ׳וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת׳, מֵרְאוֹת ודַּאי, מִלְאִסְתַּכְּלָא בִּכְלָלָא דְּרַחֲמָנוּ - כְּדֵין אַתְּעֲרוּ דְּסָמָאֵ"ל בְּקָל תַּקִּיף, לְאַתְּעָרָא עַל עָלְמָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדוֹל וְגוֹ'׳. גָּדוֹל אִיהוּ לְגַבֵּי מַשִׁרְיָין דְּסִטְרָא אַחֲרָא, אִיהוּ גָּדוֹל, וְנָהִיג לְכָל אַרְבִּין דְּיַמָּא, דְּעַרְעוּרָן בְּרוּחָא בִּישָׁא, לְאַטְבְּעָא לוֹן בְּעוּמְקָא דְּיַמָּא, בְּאִינּוּן מְצוּלוֹת יָם דִּילֵיהּ.
תרגום
וּמִתְעוֹרֵר הַשְּׂמֹאל מִיָּד, וּמוֹשֵׁךְ חוּט לְמַטָּה. ׳וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת׳ (בראשית כז, א), מַה שֶּׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בְּעַיִן יָפָה בִּכְלַל אַבְרָהָם בְּלִי דִין כְּלָל, אָז ׳וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו׳ (בראשית כז, א) מֵרְרֹאת, מֵרְאֹת בְּוַדַּאי מִלְּהִסְתַּכֵּל בִּכְלָל שֶׁל רַחֲמָנוּת - אָז הִתְעוֹרְרוּת סָמָאֵ"ל בְּקוֹל תַּקִּיף לְהִתְעוֹרֵר עַל הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדל וְגוֹ'׳. גָּדוֹל הוּא לְגַבֵּי מַחֲנוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, הוּא גָּדוֹל, וּמַנְהִיג לְכָל סְפִינוֹת הַיָּם שֶׁמְּעֻרְעָרִים בְּרוּחַ רָעָה, לְהַטְבִּיעָם בְּעֹמֶק הַיָּם בְּאוֹתָן מְצוּלוֹת יָם שֶׁלּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואתער שמאלא מיד, ומשיך חוטא לתתא. ׳ותכהין עיניו מראות׳ (בראשית כז, א), מה דהוה מסתכל בעין שפירו, בכללא דאברהם, בלא דינא כלל, כדין ׳ותכהין עיניו מראות׳, מראות ודאי, מלאסתכלא בכללא דרחמנו - כדין אתערו דסמא"ל בקל תקיף, לאתערא על עלמא. כמה דאת אמר ׳ויקרא את עשו בנו הגדול וגו'׳. גדול איהו לגבי משריין דסטרא אחרא, איהו גדול, ונהיג לכל ארבין דימא, דערעורן ברוחא בישא, לאטבעא לון בעומקא דימא, באינון מצולות ים דיליה.
התרגום: ומתעורר השמאל מיד, ומושך חוט למטה. ׳ותכהין עיניו מראת׳ (בראשית כז, א), מה שהיה מסתכל בעין יפה בכלל אברהם בלי דין כלל, אז ׳ותכהין עיניו׳ (בראשית כז, א) מרראת, מראת בודאי מלהסתכל בכלל של רחמנות - אז התעוררות סמא"ל בקול תקיף להתעורר על העולם, כמו שנאמר ׳ויקרא את עשו בנו הגדל וגו'׳. גדול הוא לגבי מחנות הסטרא אחרא, הוא גדול, ומנהיג לכל ספינות הים שמערערים ברוח רעה, להטביעם בעמק הים באותן מצולות ים שלו.
מן המפרשים
אור החמה: משך חוטא לתתא. היינו כח הדין שהוא נמשך מהגבורה למלכות ומשם לחיצונים לעוררם ואז סתם בעד התפלה והיינו ותכהין וכו' כדין אתערו דסמאל קורים קוסטינר ובהתעוררות זה וקול זה הוא מהתעוררות השמאל הנז' לעיל.
הסולם: ואתער שמאלא מיד וכו': ומיד נתעורר השמאל, ומושך חוט למטה, ותכהין עיניו מראות, מה שהיה מסתכל מקודם בעין יפה, בכלל אברהם, שהוא חסד, בלי דין כלל, עתה, ותכהין עיניו מראות, מראות ודאי, דהיינו מלהסתכל בכלל הרחמים. אז יש התעוררות סמאל…
נפש דוד: ומשיך חוטא לתתא: פי' בהשגחה על התחתונים, שהיה תחלה בעינא שפירא בכללא דיצחק באברהם, ועכשיו ותכהינה עיניו מלהתכלל באור החסד ולראות בה באור רחמיו על עלמא, וכדין אתערו כו'.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: