ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 17: ׳אם לא תדעי לך׳ - עיכוב השפע וחיזוק השכינה בעקבי הצאן › פיסקה 2 (קצז ע"א)

עצירת ההשפעה טיפין טיפין - כמידת המהימנותא שלמטה

בלק · ׳אם לא תדעי לך׳ - עיכוב השפע וחיזוק השכינה בעקבי הצאן · מאמר 17 · פיסקה 2 · דף קצז ע"א

לשון הזוהר

וּמִגּוֹ דִּלְזִמְנִין נוּקְבָּא אִקְרֵי כְּנִישְׁתָּא, וְאִתְּמַר עֲצֶרֶת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי עָצוֹר עָצַר יהו"ה דְּנָקִיט וְלָא יָהִיב׳ (בראשית כ, יח) - הָכִי הוּא ודַּאי, דְּהָא מִגּוֹ מְהֵימְנוּ סַגִּיא דִּילָהּ, דְּלָא אַשְׁכְּחָן בָּהּ מוּמָא, (ס"א מוחא) יָהֲבוּ לָהּ בְּלָא עִכּוּבָא כְּלָל. וְאִיהִי כַּד מָטָא לְגַבָּהּ, כָּל מַאן דִּכְנִישַׁת, עָצַר וּמְעָצֵר וּמְעַכֶּבֶת, דְּלָא נָחִית וְנָהִיר, אֶלָּא כְּפוּם טַלָּא, טִפִּין טִפִּין, זְעֵיר זְעֵיר. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח לְתַתָּא מְהֵימְנוּתָא, אֶלָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם זְעֵיר זְכוּתָא, וּזְעֵיר אַנְהֲרוּתָא דְּטַלָא, מִדָּה לָקֳבֵל מִדָּה׳ (ישעיהו כח, י).

תרגום

וּמִתּוֹךָ שֶׁלִּפְעָמִים הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת נוּקְבָּא, וְנֶאֱמַר עֲצֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי עָצוֹר עָצַר ה'׳ (בראשית כ, יח) שֶׁמַּחֲזִיק וְלֹא נוֹתֵן כּ - ָךְ זֶה וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי מִתּוֹךְ מְהֵימְנוּתָא רַבָּה שֶׁלָּהּ שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּהּ מוּם (מֹחַ), נוֹתְנִים לָהּ לְלֹא עִכּוּב כְּלָל. וְהִיא, כְּשֶׁבָּאָה אֵלֶיהָ, כָּל מַה שֶּׁכּוֹנֶסֶת עָצַר וּמְעַצֵּר וּמְעַכֶּבֶת, שֶׁלֹּא יוֹרֵד וּמֵאִיר אֶלָּא כְּפִי הַטַּל, טִפִּין טִפִּין, מְעַט מְעַט. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִמְצֵאת לְמַטָּה מְהֵימְנוּתָא, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם׳ (ישעיה כח, י). זְכוּת קְטַנָּה וְהֶאָרַת טַל קְטַנָּה, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומגו דלזמנין נוקבא אקרי כנישתא, ואתמר עצרת, כמה דאת אמר ׳כי עצור עצר יהו"ה דנקיט ולא יהיב׳ (בראשית כ, יח) - הכי הוא ודאי, דהא מגו מהימנו סגיא דילה, דלא אשכחן בה מומא, (ס"א מוחא) יהבו לה בלא עכובא כלל. ואיהי כד מטא לגבה, כל מאן דכנישת, עצר ומעצר ומעכבת, דלא נחית ונהיר, אלא כפום טלא, טפין טפין, זעיר זעיר. מאי טעמא. בגין דלא אשתכח לתתא מהימנותא, אלא כמה דאת אמר, ׳זעיר שם זעיר שם זעיר זכותא, וזעיר אנהרותא דטלא, מדה לקבל מדה׳ (ישעיהו כח, י).

התרגום: ומתוך שלפעמים השכינה נקראת נוקבא, ונאמר עצרת, כמו שנאמר ׳כי עצור עצר ה'׳ (בראשית כ, יח) שמחזיק ולא נותן כ - ך זה ודאי, שהרי מתוך מהימנותא רבה שלה שלא נמצא בה מום (מח), נותנים לה ללא עכוב כלל. והיא, כשבאה אליה, כל מה שכונסת עצר ומעצר ומעכבת, שלא יורד ומאיר אלא כפי הטל, טפין טפין, מעט מעט. מה הטעם? משום שלא נמצאת למטה מהימנותא, אלא כמו שנאמר ׳זעיר שם זעיר שם׳ (ישעיה כח, י). זכות קטנה והארת טל קטנה, מדה כנגד מדה.

מן המפרשים

קרני אור: דלזמנין נוקבא דלזמנין נוקבא. א"ל דלפעמים נכתב עליה בתורה לשון זכר לכן אמר ' דלזמנין נוקבא ', וק"ל:

הסולם: ומגו דלזמנין נוקבא וכו': ומתוך שלפעמים נקראת הנוקבא, שהיא המלכות, בשם כנסת, ונאמר בה עצרת, שמורה לשון עצירה, כש"א, כי עצור עצר ה', שפירושו, שמקבלת ואינה נותנת. כך הוא ודאי, כי מתוך הנאמנות המרובה שבה, שלא נמצא בה מום, נותנים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: