ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 17: ׳אם לא תדעי לך׳ - עיכוב השפע וחיזוק השכינה בעקבי הצאן › פיסקה 14 (קצז ע"ב)

פרשת בן סורר ומורה - ׳כתוב וקבל שכר׳ למשה

בלק · ׳אם לא תדעי לך׳ - עיכוב השפע וחיזוק השכינה בעקבי הצאן · מאמר 17 · פיסקה 14 · דף קצז ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, תַּוַּוהְנָא עַל הַהוּא דִּכְתִּיב, ׳כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה וְגוֹ'׳ (דברים כא, יח) - ׳וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ'׳, וְתָנֵינָן, דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה כְּתוֹב. אָמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, שָׁבִיק דָּא, אִית אַבָּא דְּעָבִיד כְּדֵין לִבְרֵיהּ. וּמֹשֶׁה מֵרָחִיק הֲוָה חָמֵי בְּחָכְמְתָא, כָּל מַה דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, שְׁבוֹק מִלָּה דָּא. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, חֲמֵינָא מַה דְּאַתְּ אָמֵר. כְּתוֹב וְקַבֵּל אַגְרָא. אַת יַדְעַת, וַאֲנָא יְדַע יַתִּיר. מַה דְּאַתְּ חָמֵי, עָלַי הַהוּא עוֹבָדָא. דְּרוֹשׁ קְרָא וְתִשְׁכַּח.

תרגום

אָמַר רַבִּי אַבָּא, תְּמֵהַנִי עַל מַה שֶּׁכָּתוּב ׳כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה וְגוֹ'׳ (דברים כא, יח) ׳וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ'׳ (דברים כא, יח). וְשָׁנִינוּ שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הקב"ה לְמֹשֶׁה כְּתֹב. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, רִבּוֹן הָעוֹלָם, תַּעֲזֹּב אֶת זֶה, יֵשׁ אָב שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ לִבְנוֹ? וּמֹשֶׁה מַרְחִיק הָיָה לִרְאוֹת בְּחָכְמָה כָּל מַה שֶּׁעָתִיד הקב"ה לִבְנֵי לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָם, תַּעֲזֹּב דָּבָר זֶה. אָמַר לוֹ הקב"ה לְמֹשֶׁה, אֲנִי רוֹאֶה מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר. כְּתֹב וְקַבֵּל שָׂכָר. אַתָּה יוֹדֵעַ, וַאֲנִי יוֹדֵעַ יוֹתֵר. מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה, עָלַי אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. דְּרֹשׁ הַמִּקְרָא וְתִמְצָא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אבא, תווהנא על ההוא דכתיב, ׳כי יהיה לאיש בן סורר ומורה וגו'׳ (דברים כא, יח) - ׳ותפשו בו אביו ואמו וגו'׳, ותנינן, דבההיא שעתא אמר קודשא בריך הוא למשה כתוב. אמר ליה משה, מאריה דעלמא, שביק דא, אית אבא דעביד כדין לבריה. ומשה מרחיק הוה חמי בחכמתא, כל מה דזמין קודשא בריך הוא לבני ישראל. אמר, מאריה דעלמא, שבוק מלה דא. אמר ליה קודשא בריך הוא למשה, חמינא מה דאת אמר. כתוב וקבל אגרא. את ידעת, ואנא ידע יתיר. מה דאת חמי, עלי ההוא עובדא. דרוש קרא ותשכח.

התרגום: אמר רבי אבא, תמהני על מה שכתוב ׳כי יהיה לאיש בן סורר ומורה וגו'׳ (דברים כא, יח) ׳ותפשו בו אביו ואמו וגו'׳ (דברים כא, יח). ושנינו שבאותה שעה אמר הקב"ה למשה כתב. אמר לו משה, רבון העולם, תעזב את זה, יש אב שיעשה כך לבנו? ומשה מרחיק היה לראות בחכמה כל מה שעתיד הקב"ה לבני לישראל. אמר, רבון העולם, תעזב דבר זה. אמר לו הקב"ה למשה, אני רואה מה שאתה אומר. כתב וקבל שכר. אתה יודע, ואני יודע יותר. מה שאתה רואה, עלי אותו מעשה. דרש המקרא ותמצא.

מן המפרשים

מקדש מלך: ומשה מרחיק וכו' פי' שהיה יודע שעל ישראל מדבר אלא אל זקני עירו דא קב"ה פי' ו"ק דזעיר שעירו היא מלכות וזקני עירו הם ו"ק דזעיר. דא כנסת ישראל:

אור החמה: ותפשו בו אביו ואמו. ומדרך האב לרחם כדקאמר וכן לאם לתת מאחרי אביו עם היות שהבן אינו הגון א"כ תמיהא הוי אשת אבא וכו' שראוי לאב לרחם כדפי' ומשה מרחיק וכו' וידע שפי' הפסוק על רעת ישראל ומה שעתיד הקב"ה לדונם. שבוק מלה דא. ולא יהיה…

אור יקר: כי יהיה לאיש בן סורר ומורה זולל וסובא, אמנם מדקאמר ליה בסיפא ולא ברישא משמע שהוא סבת העון ולא העון, וכאשר נעשה זולל וסובא עדין אין תביעה להקב״ה עמהם עד שנעשה על ידו סורר ומורה, אנשי עירו ודאי מלאכי חבלה שהם תחת ממשלתם לדון…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: