ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 15: ארבעה ששם דוד עצמו לפניו - סדר התפילה ו ׳שומע בקול עבדו׳ › פיסקה 5 (קצה ע"ב)

הרמת ידים בתפילה - וסידור הארבעה שאין תפילתו ריקם

בלק · ארבעה ששם דוד עצמו לפניו - סדר התפילה ו ׳שומע בקול עבדו׳ · מאמר 15 · פיסקה 5 · דף קצה ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אֲרֵימִית יְדַי בִּצְלּוֹ לְקַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. דְּהָא תָּנֵינָן, אָסוּר לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאַרְמָא יְדוֹי לְעֵילָּא, בַּר בְּצַלּוּ, וּבְבִרְכָּאן וְתַחֲנוּנִים לְמָרֵיהּ. דִּכְתִּיב, ׳הֲרִימוֹתִי יָדִי אֶל יהו"ה אֵל עֶלְיוֹן׳ (בראשית יד, כב) - וּמְתַּרְגְּמִינָן, אֲרֵימִית יְדַי בִּצְלּוֹ, דְּהָא אֶצְבְּעָאן דְּיָדִין מִלִּין עִלָּאִין אִית בְּהוּ. וְהַשְׁתָּא אֲנָא הָכִי עֲבִידְנָא. וַאֲמֵינָא דְּכָל מַאן דְּאִלֵּין אַרְבַּע יְסַדֵּר קַמֵּי מָארֵיהּ, וְעָבִיד גַּרְמֵיהּ בִּרְעוּתָא, בְּתִקּוּנָא דָּא כַּדְּקָא יָאוּת, בְּתִקּוּנָא דָּא לָא תֵּהָדַר צְלוֹתֵיהּ בְּרֵיקָנַיָּא.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, ׳הֵרַמְתִּי יָדִי׳ בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, אָסוּר לוֹ לָאָדָם לְהָרִים יָדָיו לְמַעְלָה פְּרָט לִתְפִלָּה, וּבִבְרָכוֹת וּבְתַחֲנוּנִים לַאֲדוֹנוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן׳ (בראשית יד, כב) - וּמְתַרְגְּמִים: ׳הֵרַמְתִּי יָדִי׳ (בראשית יד, כב) בִּתְפִלָּה. שֶׁהֲרֵי בְּאֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם יֵשׁ דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים. וְכָעֵת כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה, וְאוֹמֵר שֶׁכָּל מִי שֶׁאַרְבָּעָה אֵלּוּ יְסַדֵּר לִפְנֵי אֲדוֹנוֹ וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ בְרָצוֹן בְּתִקּוּן זֶה כָּרָאוּי, בְּתִקּוּן זֶה לֹא תַחֲזֹר תְּפִלָּתוֹ רֵיקָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, ארימית ידי בצלו לקמי מלכא קדישא. דהא תנינן, אסור ליה לבר נש לארמא ידוי לעילא, בר בצלו, ובברכאן ותחנונים למריה. דכתיב, ׳הרימותי ידי אל יהו"ה אל עליון׳ (בראשית יד, כב) - ומתרגמינן, ארימית ידי בצלו, דהא אצבעאן דידין מלין עלאין אית בהו. והשתא אנא הכי עבידנא. ואמינא דכל מאן דאלין ארבע יסדר קמי מאריה, ועביד גרמיה ברעותא, בתקונא דא כדקא יאות, בתקונא דא לא תהדר צלותיה בריקניא.

התרגום: אמר רבי אלעזר, ׳הרמתי ידי׳ בתפלה לפני המלך הקדוש. שהרי שנינו, אסור לו לאדם להרים ידיו למעלה פרט לתפלה, ובברכות ובתחנונים לאדונו, שכתוב ׳הרמתי ידי אל ה' אל עליון׳ (בראשית יד, כב) - ומתרגמים: ׳הרמתי ידי׳ (בראשית יד, כב) בתפלה. שהרי באצבעות הידים יש דברים עליונים. וכעת כך אני עושה, ואומר שכל מי שארבעה אלו יסדר לפני אדונו ועושה עצמו ברצון בתקון זה כראוי, בתקון זה לא תחזר תפלתו ריקם.

מן המפרשים

קרני אור: אמר ר' אלעזר ארימת ידי בצלו אמר ר' אלעזר ארימת ידי בצלו כו'. ומסקנא ' ואמינא דכל מאן ':

הסולם: אמר רבי אלעזר וכו': אר"א, הרימותי ידי בתפלה לפני המלך הקדוש. כי למדנו, אסור לאדם להרים ידיו למעלה חוץ בתפלה ובברכות ובתחתונים לאדונו. שכתוב, הרימותי ידי אל ה' אל עליון, ומתרגם, ארימית ידי בצלו. דהיינו בתפלה. כי אצבעות הידים יש…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: בר בצלו ובברכן וכו' הק' המד"ל כי מה תפלה עשה אברהם שם ולא ר"א כאן ששניהם לא עשו אלא שבועה. וי"ל שאמרו כך אבל לא הרימו ידיהם עכ"ל:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: