דוד פשט לבוש מלכות ועשה עצמו עני - והוכיחו הקב"ה
בלק · ׳תפלה לעני כי יעטף׳ - קדימת תפילת העני לכל תפילות העולם · מאמר 14 · פיסקה 6 · דף קצה ע"א
לשון הזוהר
מֹשֶׁה צַלֵּי צְלוֹתֵיהּ, וְאִתְעַכָּב כַּמָה יוֹמִין בְּהַאי תְּפִלָּה. דָּוִד חָמָא, דְּכָל כַּוִּין, וְכָל תַּרְעֵי שְׁמַיָא, כֻּלְּהוּ זְמִינִין לְאַפְתְּחָא לְמִסְכְּנָא, וְלֵית בְּכָל צְלוֹתִין דְּעָלְמָא, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָצִית מִיָּד, כִּצְלוֹתָא דְּמִסְכְּנָא. כֵּיוָן דְּחָמֵי הַאי, עָבֵד גַּרְמֵיהּ עַנְיָא וּמִסְכְּנָא. פָּשַׁט לְבוּשָׁא דְּמַלְכוּתָא, וְיָתִיב בְּאַרְעָא כְּמִסְכְּנָא, אָמַר תְּפִלָּה, דִּכְתִּיב, ׳תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה יהו"ה אָזְנְךָ עֲנֵנִי׳ - וְאִי תֵּימָא אֲמַאי. בְּגִין ׳כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׳. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דָּוִד, וְלָאו מַלְכָּא אַנְתְּ, וְשַׁלִּיטָא עַל מַלְכִין תַּקִּיפִין, וְאַתְּ עָבִיד גַּרְמָךְ ׳עָנִי וְאֶבְיוֹן׳. מִיַּד אַהְדָּר צְלוֹתֵיהּ בְּגַוְונָא אַחֲרָא, וְשָׁבַק מִלָּה דְּאֶבְיוֹן וְעָנִי, וְאָמַר ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי׳ - וְעִם כָּל דָּא כֹּלָּא הֲוָה בֵּיהּ בְּדָוִד.
תרגום
מֹשֶׁה הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְהִתְעַכֵּב כַּמָּה יָמִים בִּתְפִלָּה זוֹ. דָּוִד רָאָה שֶׁכָּל הַחַלּוֹנוֹת וְכָל שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם, כֻּלָּם מְזֻמָּנִים לְהִפָּתֵחַ לְעָנִי, וְאֵין בְּכָל תְּפִלּוֹת הָעוֹלָם שהקב"ה מַקְשִׁיב מִיָּד כְּמוֹ לִתְפִלַּת הֶעָנִי. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת זֶה, עָשָׂה עַצְמוֹ עָנִי וּמִסְכֵּן. פָּשַׁט לְבוּשׁ הַמַּלְכוּת וְיָשַׁב עַל הָאָרֶץ כְּמוֹ עָנִי וְאָמַר תְּפִלָּה, שֶׁכָּתוּב ׳תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה ה' אָזְנְךְ עֲנֵנִי׳ (תהלים פו, א) - וְאִם תֹּאמַר לָמָּה? בִּגְלַל ׳כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי׳ - אָמַר לוֹ הקב"ה, דָּוִד, וְלֹא מֶלֶךְ אַתָּה, וְשׁוֹלֵט עַל מְלָכִים חֲזָקִים, וְאַתָּה עוֹשֶׂה עַצְמְךְ עָנִי וְאֶבְיוֹן?! מִיָּד הֶחֱזִיר תְּפִלָּתוֹ לְגָוֶן אַחֵר וְעָזַב דְּבַר אֶבְיוֹן וְעָנִי, וְאָמַר ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי׳ - וְעִם כָּל זֶה, הַכֹּל הָיָה בְּדָוִד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: משה צלי צלותיה, ואתעכב כמה יומין בהאי תפלה. דוד חמא, דכל כוין, וכל תרעי שמיא, כלהו זמינין לאפתחא למסכנא, ולית בכל צלותין דעלמא, דקודשא בריך הוא אצית מיד, כצלותא דמסכנא. כיון דחמי האי, עבד גרמיה עניא ומסכנא. פשט לבושא דמלכותא, ויתיב בארעא כמסכנא, אמר תפלה, דכתיב, ׳תפלה לדוד הטה יהו"ה אזנך ענני׳ - ואי תימא אמאי. בגין ׳כי עני ואביון אני׳. אמר ליה קודשא בריך הוא, דוד, ולאו מלכא אנת, ושליטא על מלכין תקיפין, ואת עביד גרמך ׳עני ואביון׳. מיד אהדר צלותיה בגוונא אחרא, ושבק מלה דאביון ועני, ואמר ׳שמרה נפשי כי חסיד אני׳ - ועם כל דא כלא הוה ביה בדוד.
התרגום: משה התפלל תפלתו, והתעכב כמה ימים בתפלה זו. דוד ראה שכל החלונות וכל שערי השמים, כלם מזמנים להפתח לעני, ואין בכל תפלות העולם שהקב"ה מקשיב מיד כמו לתפלת העני. כיון שראה את זה, עשה עצמו עני ומסכן. פשט לבוש המלכות וישב על הארץ כמו עני ואמר תפלה, שכתוב ׳תפלה לדוד הטה ה' אזנך ענני׳ (תהלים פו, א) - ואם תאמר למה? בגלל ׳כי עני ואביון אני׳ - אמר לו הקב"ה, דוד, ולא מלך אתה, ושולט על מלכים חזקים, ואתה עושה עצמך עני ואביון?! מיד החזיר תפלתו לגון אחר ועזב דבר אביון ועני, ואמר ׳שמרה נפשי כי חסיד אני׳ - ועם כל זה, הכל היה בדוד.
מן המפרשים
קרני אור: כלא הוה ביה בדוד כלא הוה ביה בדוד. ר"ל דנק' ודאי עני, דהוא שרש מל' שנקראת ענין מסכינא, וד"ל:
הסולם: משה צלי צלותיה וכו': משה התפלל תפלתו ונתעכב כמה ימים בתפלה הזו. מחמת תפלת העני. דוד ראה שכל החלונות וכל שערי שמים כולם מוכנים להפתח לתפלת העני, ואין בכל תפלות שבעולם שהקב"ה מקשיב מיד כתפלת העני. כיון שראה זה, עשה עצמו עני…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: