ממלכת הזוהר › זוהר › בלק › מאמר 13: מיתת בלעם ביד פנחס וצליה - ונחשי עצמותיו שבסלע › פיסקה 10 (קצד ע"ב)

שאלת מלכת שבא - עצם נחש שלושת הראשים במה נתפס

בלק · מיתת בלעם ביד פנחס וצליה - ונחשי עצמותיו שבסלע · מאמר 13 · פיסקה 10 · דף קצד ע"ב

לשון הזוהר

׳מַלְכַּת שְׁבָא׳ כַּד אָתַת לְגַבֵּי שְׁלֹמֹה, מֵאִינּוּן מִלִּין דְּשָׁאִילַת לִשְׁלֹמֹה, אַמְרַת: גַּרְמָא דְּחִוְיָא דִּתְלַת חַרְשִׁין בְּמַה נִתְפַּס. מִיָּד - ׳לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ׳ (מלכים א י, ג) - אִיהִי שְׁאִילַת עַל דָּא, וַהֲוַת אִצְטְרִיכַת לְאִינּוּן חִוְיָין, וְלָא יָכִילַת לְנַטְלָא חַד מִנַּיְיהוּ. מָה אָתִיב לָהּ מִלִּין דַּהֲווֹ בְּלִבָּהּ. כַּךְ אוֹדַע לָהּ, דִּכְתִּיב ׳וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָּ׳ - אִינּוּן חִוְיָין, לָא יַכְלִין לוֹן כָּל בְּנֵי עָלְמָא, בַּר מִמִּלָּה דְּרָזָא חֲדָא, וּמַאי אִיהוּ. שִׁכְבַת זֶרַע רוֹתַחַת.

תרגום

כְּשֶׁבָּאָה ׳מַלְכַּת שְׁבָא׳ לִשְׁלֹמֹה, מֵאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁשָּׁאֲלָה אֶת שְׁלֹמֹה, אָמְרָה: עֶצֶם הַנָּחָשׁ שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים בַּמֶּה נִתְפָּס? מִיָּד - ׳לֹא הָיָה דָבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ׳ (מלכים א י, ג) - הִיא שָׁאֲלָה עַל זֶה, וְהָיְתָה צְרִיכָה אוֹתָם נְחָשִׁים, וְלֹא יָכְלָה לָקַחַת אֶחָד מֵהֶם. מַה הֵשִׁיב לָהּ? דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בְלִבָּהּ. כָּךְ הוֹדִיעַ לָהּ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ׳ - אוֹתָם נְחָשִׁים לֹא יְכוֹלִים לָהֶם כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, פְּרָט לְדָבָר שֶׁל סוֹד אֶחָד. וּמַהוּ? שִׁכְבַת זֶרַע רוֹתַחַת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳מלכת שבא׳ כד אתת לגבי שלמה, מאינון מלין דשאילת לשלמה, אמרת: גרמא דחויא דתלת חרשין במה נתפס. מיד - ׳לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה׳ (מלכים א י, ג) - איהי שאילת על דא, והות אצטריכת לאינון חויין, ולא יכילת לנטלא חד מנייהו. מה אתיב לה מלין דהוו בלבה. כך אודע לה, דכתיב ׳ויגד לה שלמה את כל דבריה׳ - אינון חויין, לא יכלין לון כל בני עלמא, בר ממלה דרזא חדא, ומאי איהו. שכבת זרע רותחת.

התרגום: כשבאה ׳מלכת שבא׳ לשלמה, מאותם דברים ששאלה את שלמה, אמרה: עצם הנחש של שלשה ראשים במה נתפס? מיד - ׳לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה׳ (מלכים א י, ג) - היא שאלה על זה, והיתה צריכה אותם נחשים, ולא יכלה לקחת אחד מהם. מה השיב לה? דברים שהיו בלבה. כך הודיע לה, שכתוב ׳ויגד לה שלמה את כל דבריה׳ - אותם נחשים לא יכולים להם כל בני העולם, פרט לדבר של סוד אחד. ומהו? שכבת זרע רותחת.

מן המפרשים

אור החמה: קצד: שכבת זרע רותחת. הטעם הוא כי נודע כי כמו שמשה ע"ה נתעלית נשמתו למעלה בקדושה שאין בכל הנבראים למעלה ממדרגתו ובפרט ליקרא איש האלהים כנודע כן ג"כ גופו ממש כדפי' רז"ל ובזוהר פ' בראשית דף כ"ו : בפסוק ויקבור אותו בגי וכן הענין…

הסולם: מלכת שבא כד וכו': מלכת שבא כשבאה אל שלמה, אחד מאלו הדברים ששאלה לשלמה היה, אמרה, עצם נחש שיש בו ג' כשפים, במה הוא נתפש. מיד, לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה. היא שאלה על זה, והיתה צריכה לאלו הנחשים, ולא יכלה לתפוש אחד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: