ממלכת הזוהר › זוהר › בחקותי › מאמר 3: ׳כאשר ידבר ה' אלי׳ - כיוון בלעם את שעת הרוגז ולא מצאה › פיסקה 1 (קיג ע"א)

כיוון שעת הרוגז בנחש - ועזיבת כל נחשי העולם

בחקותי · ׳כאשר ידבר ה' אלי׳ - כיוון בלעם את שעת הרוגז ולא מצאה · מאמר 3 · פיסקה 1 · דף קיג ע"א

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר יהו"ה אֵלָי׳ - עַל יְדֵי דְּהַהוּא שְׁלִיחָא דְּסִטְרָא אָחֳרָא. וְאִי תֵּימָא הָא בִּימָמָא אִשְׁתְּכַח לְגַבֵּיהּ. (ס"א כד הוה לגביה בלק אלא) אֶלָּא וַדַּאי בְּנַחַשׁ אִסְתַּכְּלוּתָא הֲוָה בֵּיהּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא הֲוָה מִסְתַּכֵּל לְכַוְּונָא שַׁעֲתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים׳ - ׳וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי׳ - יהו"׳ה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל׳ - אֶלָּא דְּהַהוּא יוֹמָא אִסְתָּכַּל לְכַוְּונָא שַׁעֲתָא, וְלָא אִשְׁתְּכַּח כִּשְׁאָר יוֹמֵי, וּכְדֵין חָמָא דְּהָא רוּגְזָא רַבָּא לָא אִשְׁתְּכַּח בְּעָלְמָא, כְּדֵין יָדַע ׳כִּי טוֹב בְּעֵינֵי׳ יהו"׳ה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל׳ - בְּהַהוּא זִמְנָא שָׁבִיק גַּרְמֵיהּ מִכָּל נְחָשִׁים דְּעָלְמָא, וְלָא אִסְתְּכַּל בְּהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים׳.

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֵלָי׳ (במדבר כב, ח) - עַל יְדֵי אוֹתוֹ שָׁלִיחַ שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי בַּיּוֹם נִמְצָא אֶצְלוֹ (כְּשֶׁהָיָה אֵצֶל בָּלָק. אֶלָּא) - אֶלָּא וַדַּאי בְּנַחַשׁ הַהִתְבּוֹנְנוּת הָיְתָה בּוֹ, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיָה מִסְתַּכֵּל לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים׳ - ׳וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כד, א) - אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ יוֹם הִסְתַּכֵּל לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעָה, וְלֹא - נִמְצָא כִּשְׁאָר הַיָּמִים, וְאָז רָאָה שֶׁאֵין רֹגֶז גָּדוֹל נִמְצָא בָעוֹלָם, אָז יָדַע ׳כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל׳ - בְּאוֹתוֹ זְמַן הֶעֱזִיב אֶת עַצְמוֹ מִכָּל הַנְּחָשִׁים שֶׁל הָעוֹלָם, וְלֹא הִסְתַּכֵּל בָּהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר ׳כאשר ידבר יהו"ה אלי׳ - על ידי דההוא שליחא דסטרא אחרא. ואי תימא הא ביממא אשתכח לגביה. (ס"א כד הוה לגביה בלק אלא) אלא ודאי בנחש אסתכלותא הוה ביה, ובההוא זמנא הוה מסתכל לכוונא שעתא, הדא הוא דכתיב ׳ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים׳ - ׳וירא בלעם כי טוב בעיני׳ - יהו"׳ה לברך את ישראל׳ - אלא דההוא יומא אסתכל לכוונא שעתא, ולא אשתכח כשאר יומי, וכדין חמא דהא רוגזא רבא לא אשתכח בעלמא, כדין ידע ׳כי טוב בעיני׳ יהו"׳ה לברך את ישראל׳ - בההוא זמנא שביק גרמיה מכל נחשים דעלמא, ולא אסתכל בהו. הדא הוא דכתיב ׳ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים׳.

התרגום: דבר אחר ׳כאשר ידבר ה' אלי׳ (במדבר כב, ח) - על ידי אותו שליח של הסטרא אחרא. ואם תאמר, הרי ביום נמצא אצלו (כשהיה אצל בלק. אלא) - אלא ודאי בנחש ההתבוננות היתה בו, ובאותו זמן היה מסתכל לכון את השעה. זהו שכתוב ׳ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים׳ - ׳וירא בלעם כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל׳ (במדבר כד, א) - אלא שאותו יום הסתכל לכון את השעה, ולא - נמצא כשאר הימים, ואז ראה שאין רגז גדול נמצא בעולם, אז ידע ׳כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל׳ - באותו זמן העזיב את עצמו מכל הנחשים של העולם, ולא הסתכל בהם. זהו שכתוב ׳ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים׳.

מן המפרשים

מקדש מלך: ה"ג ואי תימא הא ביממא אשתכח לגבי כד הוה לגבי בלק ור"ל היכי אמרת שלא היה בא אצלו ס"מ רק בלילה דקבלי לה הלא כשהיה אצל בלק בא ס"מ אצלו ביום. ותירץ אלא ודאי בנחש וכו' ר"ל שהסתכל ות בעלמא היה מסתכל ע"י דכורא דנוגה הנק' נחש ולעולם…

אור החמה: ואי תימא הא ביממא וא"כ קשה הא דאמרת לעיל דוקא בלילה וע"י החצונים והרי עתה ביום ואין חצונים שראן משולשליהון אסתכל בליליא שהיא עיקר שליטתם הוא לידע השע' הראויה ביום. וז"ש ובההוא זמנא פירוש בלילה הוה מסתכל לכוונא שעתא הראויה אל…

הסולם: ד״א כאשר ידבר וגו׳: פירוש אחר. כאשר ידבר הויה אלי, פירושו, על ידי שליח ההוא של סטרא אחרא. דהיינו הממונה. ואם תאמר הרי גם ביום היה נמצא אצלו. שכתוב ויקר אלהים אל בלעם וגו׳, שזה היה ביום. ומשיב אלא ודאי, הסתכלות בנחש היתה בו,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: