שבע היא שמיטה - ובת שבע בהתחברותה להאיר במלכות
בחקותי · ׳שבע על חטאתיכם׳ - השמיטה המתעוררת בדין עם המלך עצמו · מאמר 12 · פיסקה 2 · דף קטו ע"א
לשון הזוהר
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁבַע. אֶלָּא הָא שֶׁבַע לָקֳבְלַיְיכוּ, וּמַאי אִיהִי. דָּא שְׁמִיטָּה, דְּאִיהִי שֶׁבַע, דְּאִקְרֵי שֶׁבַע, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִיטָּה׳ (דברים טו, א) - וְעַל דָּא ׳שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם׳, וְאִקְרֵי שֶׁבַע, וְאִקְרֵי בַּת שֶׁבַע. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא שֶׁבַע בִּלְחוֹדָהָא, לְמֶעְבַּד שְׁמִטָּה, וּלְמֶעְבַּד דִּינִין, לְאַפָּקָא חֵירוּ דְּכֹלָּא בָּה. בַּת שֶׁבַע אִקְרֵי, דְּאִתְחַבָּר בְּאַחְרָא כַּחֲדָא, לְאַנְהָרָא, לְמִשְׁלַט בְּמַלְכוּתָא, לְאוֹדָעָא מַלְכוּתָא בְּאַרְעָא וּבְכֹלָּא, בַּת שֶׁבַע אִקְרֵי. כְּתִיב, ׳עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה׳ (בראשית כו, לג) - ׳בְּאֵר שֶׁבַע׳, בְּאֵרָה דְּיִצְחָק הוּא, וְכֹלָּא חַד מִלָּה הוּא.
תרגום
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שֶׁבַע? אֶלָּא הֲרֵי שֶׁבַע כְּנֶגְדְּכֶם, וּמִי הִיא? זוֹ שְׁמִטָּה, שֶׁהִיא שֶׁבַע, שֶׁנִּקְרֵאת שֶׁבַע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה׳ (דברים טו, א) - וְעַל זֶה ׳שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם׳, וְנִקְרֵאת שֶׁבַע, וְנִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא שֶׁבַע לְבַדָּהּ, לַעֲשׂוֹת שְׁמִטָּה וְלַעֲשׂוֹת דִּינִים, לְהוֹצִיא חֵרוּת, שֶׁהַכֹּל בָּהּ. נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע, שֶׁהִתְחַבְּרָה עִם אַחֵר כְּאֶחָד, לְהָאִיר, לִשְׁלֹט בַּמַּלְכוּת, לְהוֹדִיעַ הַמַּלְכוּת בָּאָרֶץ וּבַכֹּל, בַּת שֶׁבַע נִקְרֵאת. כָּתוּב, ׳עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה׳ (בראשית כו, לג) - בְּאֵר שֶׁבַע, בְּאֵרוֹ שֶׁל יִצְחָק הִיא, וְהַכֹּל הוּא דָּבָר אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא מה תלמוד לומר שבע. אלא הא שבע לקבלייכו, ומאי איהי. דא שמיטה, דאיהי שבע, דאקרי שבע, כמה דאת אמר, ׳מקץ שבע שנים תעשה שמיטה׳ (דברים טו, א) - ועל דא ׳שבע על חטאתיכם׳, ואקרי שבע, ואקרי בת שבע. מה בין האי להאי. אלא שבע בלחודהא, למעבד שמטה, ולמעבד דינין, לאפקא חירו דכלא בה. בת שבע אקרי, דאתחבר באחרא כחדא, לאנהרא, למשלט במלכותא, לאודעא מלכותא בארעא ובכלא, בת שבע אקרי. כתיב, ׳על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה׳ (בראשית כו, לג) - ׳באר שבע׳, בארה דיצחק הוא, וכלא חד מלה הוא.
התרגום: אלא מה תלמוד לומר שבע? אלא הרי שבע כנגדכם, ומי היא? זו שמטה, שהיא שבע, שנקראת שבע, כמו שנאמר ׳מקץ שבע שנים תעשה שמטה׳ (דברים טו, א) - ועל זה ׳שבע על חטאתיכם׳, ונקראת שבע, ונקראת בת שבע. מה בין זה לזה? אלא שבע לבדה, לעשות שמטה ולעשות דינים, להוציא חרות, שהכל בה. נקראת בת שבע, שהתחברה עם אחר כאחד, להאיר, לשלט במלכות, להודיע המלכות בארץ ובכל, בת שבע נקראת. כתוב, ׳על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה׳ (בראשית כו, לג) - באר שבע, בארו של יצחק היא, והכל הוא דבר אחד.
מן המפרשים
הסולם: אלא מה תלמוד לומר וכו׳: ומשיב, אלא מה מלמדנו הכתוב שאומר, שבע, היינו, הרי שבע לנגדכם. ומי היא. היא שמטה, דהיינו מלכות הממותקת בבינה, שהיא שבע. כי נקראת שבע כמו שאתה אומר, מקץ שבע שנים תעשה שמטה. וע״כ אומר הכתוב, שבע על…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: דא שמיטה קורא לה עתה בשם שמיטה משום דעיקרן של תוכחות אלו באו על ביטול השמיטות כמ"ש אז תרצה הארץ וכו' ואומרו דאיהי שבע דאיקרי שבע מובן במ"ש בדרוש שביעית שלעולם אין המ' תחת נה"י דזעיר אלא כנגד נה"י או מצד אחור או מצד פנים וא"כ…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: