מעשי המשכן שדוחים כל כישוף - ׳מן השיטים עד הגלגל׳
בחקותי · ׳עמי זכר נא מה יעץ בלק׳ - קסם ונחש כנגד מעשי הקדושה · מאמר 1 · פיסקה 9 · דף קיב ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: רָשָׁע, הָא קְדָמוּךָ בָּנַי. עוֹבָדָא אִית בְּגַוַויְיהוּ, דְּכָל סִטְרִין בִּישִׁין וְּזִינִין בִּישִׁין וְחַרְשִׁין דְּעָלְמָא לָא יַכְלִין לְקָרְבָא בַּהֲדַיְיהוּ, דְּכֻלְּהוּ עַרְקִין מִקַּמֵּיהּ. וּמַאי אִיהוּ. אֹהֶל מוֹעֵד, וּמָאנֵי קוּדְשָׁא, וְשִׁמּוּשֵׁי מַקְדְּשָׁא, וּקְטֹרֶת בּוּסְמִין, דְּקָא מְבַטֵּל כָּל רִתְחָא וְרוּגְזָא דְּעָלְמָא, דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, וְעִלָּוָון וְקָרְבְּנִין בְּכָל יוֹמָא, וּתְרֵי מִזְבְּחוֹת, לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא מִזְבְּחוֹת, וְשֻׁלְחָן וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְאֶת הַכִּיּוֹר וְאֶת כַּנּוֹ, וְכַמָּה שִׁמּוּשִׁין לְעוֹבָדָא, לְמִלָּה דְּפוּמָא, הָאָרֹן וּתְרֵי לוּחַיָּיא דְּאוֹרַיְיתָא, וְאַהֲרֹן לְכַפְּרָא עַל עַמָּא בִּצְלוֹתָא בְּכָל יוֹמָא. כֵּיוָן דְּאַשְׁגַּח הַהוּא רָשָׁע בְּהַאי, אָמַר ׳כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל׳ - מַאי טַעְמָא. יהו"׳ה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׳ - וְעַל דָּא ׳עַמִּי זְכָר נָא׳, בְּבָעוּ מִנַּיְיכוּ, הֲווֹ דְּכִירִין הַהוּא זִמְנָא דְּאִתְחַבָּרוּ בָּלָק וּבִלְעָם לְשֵׁיצָאָה לְכוּ, וְלָא יָכִילוּ, דַּאֲנָא אֲחִידְנָא בְּכוּ, כְּאַבָּא דְּאָחִיד בִּבְרֵיהּ, וְלָא שָׁבִיק לֵיהּ בִּידָא דְּאָחֳרָא. מִן הַשִּׁטִּים וְעַד הַגִּלְגָל - מַאי דָּא לָקֳבֵיל דָּא. אֶלָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בְּבָעוּ מִנַּיְיכוּ, הֲווֹ דְּכִירִין כָּל זִמְנָא דַּהֲוִיתּוּן אֲחִידָן בִּי, וְלָא יָכִיל הַהוּא רָשָׁע בְּחַרְשׁוֹי וְקִסְמוֹי לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיכוּ. כֵּיוָן דִּשְׁבַקְתּוּן יְדַיְיכוּ לְאַחֲדָא בִּי, וַהֲוִיתוּן בְּשִׁטִּים, מַה כְּתִיב. (במדבר כה ב) ׳וַיֹּאכַל הָעָם וַיִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן׳ - בַּגִּלְגָּל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (הושע יב יב) ׳בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ, וּכְדֵין שְׁלִיטוּ בְּכוּ שַׂנְאֵיכוֹן׳.
תרגום
אָמַר לוֹ הקב"ה: רָשָׁע, הֲרֵי קִדְּמוּךְ בָּנַי. מַעֲשֶׂה יֵשׁ בְּתוֹכָם שֶׁכָּל הַצְּדָדִים הָרָעִים וְהַמִּינִים הָרָעִים וְכִשְׁפֵי הָעוֹלָם לֹא יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם בּוֹרְחִים מִלְּפָנָיו. וּמַהוּ? אֹהֶל מוֹעֵד, וּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, וְשִׁמּוּשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, וּקְטֹרֶת הַבְּשָׂמִים, שֶׁמְּבַטֶּלֶת כָּל רִתְחָהּ וְרֹגֶז שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְעוֹלוֹת וְקָרְבָּנוֹת בְּכָל יוֹם, וּשְׁנֵי מִזְבְּחוֹת, לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה מִזְבְּחוֹת, וְשֻׁלְחָן וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְאֶת הַכִּיּוֹר וְאֶת כַּנּוֹ, וְכַמָּה שִׁמּוּשִׁים לַמַּעֲשֶׂה, לְדִבּוּר הַפֶּה, הָאָרוֹן וּשְׁנֵי לוּחוֹת הַתּוֹרָה, וְאַהֲרֹן לְכַפֵּר עַל הָעָם בִּתְפִלָּה בְּכָל יוֹם. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁגִּיחַ אוֹתוֹ רָשָׁע בָּזֶה, אָמַר ׳כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כג, כג) - מָה הַטַּעַם? ׳ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׳ (במדבר כג, כא) - וְעַל זֶה ׳עַמִּי זְכָר נָא׳, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, זִכְרוּ אוֹתוֹ זְמַן שֶׁהִתְחַבְּרוּ בָּלָק וּבִלְעָם לְהַשְׁמִידְכֶם וְלֹא יָכְלוּ, שֶׁאֲנִי אָחַזְתִּי בָכֶם כְּמוֹ אָב שֶׁאוֹחֵז אֶת בְּנוֹ וְלֹא מַשְׁאִיר אוֹתוֹ בְּיַד אַחֵר. ׳מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל׳ - מַה זֶּה לְעֻמַּת זֶה? אֶלָּא אָמַר הקב"ה: יִשְׂרָאֵל, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, תִּהְיוּ זוֹכְרִים כָּל זְמַן שֶׁהֱיִיתֶם אֲחוּזִים בִּי, וְלֹא יָכֹל אוֹתוֹ רָשָׁע בִּכְשָׁפָיו וּקְסָמָיו לִשְׁלֹט עֲלֵיכֶם. כֵּיוָן שֶׁעֲזַבְתֶּם אֶת יְדֵיכֶם מִלֶּאֱחֹז בִּי וִהְיִיתֶם בַּשִּׁטִּים, מַה כָּתוּב? ׳וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן׳ - בַּגִּלְגָּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ, וְאָז שָׁלְטוּ בָכֶם שׂוֹנְאֵיכֶם׳ (הושע יב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה קודשא בריך הוא: רשע, הא קדמוך בני. עובדא אית בגווייהו, דכל סטרין בישין וזינין בישין וחרשין דעלמא לא יכלין לקרבא בהדייהו, דכלהו ערקין מקמיה. ומאי איהו. אהל מועד, ומאני קודשא, ושמושי מקדשא, וקטרת בוסמין, דקא מבטל כל רתחא ורוגזא דעלמא, דלעילא ותתא, ועלוון וקרבנין בכל יומא, ותרי מזבחות, למעבד עובדא מזבחות, ושלחן ולחם הפנים, ואת הכיור ואת כנו, וכמה שמושין לעובדא, למלה דפומא, הארן ותרי לוחייא דאורייתא, ואהרן לכפרא על עמא בצלותא בכל יומא. כיון דאשגח ההוא רשע בהאי, אמר ׳כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל׳ - מאי טעמא. יהו"׳ה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׳ - ועל דא ׳עמי זכר נא׳, בבעו מנייכו, הוו דכירין ההוא זמנא דאתחברו בלק ובלעם לשיצאה לכו, ולא יכילו, דאנא אחידנא בכו, כאבא דאחיד בבריה, ולא שביק ליה בידא דאחרא. מן השטים ועד הגלגל - מאי דא לקביל דא. אלא אמר קודשא בריך הוא לישראל: בבעו מנייכו, הוו דכירין כל זמנא דהויתון אחידן בי, ולא יכיל ההוא רשע בחרשוי וקסמוי לשלטאה עלייכו. כיון דשבקתון ידייכו לאחדא בי, והויתון בשטים, מה כתיב. (במדבר כה ב) ׳ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׳ - בגלגל, כמה דאת אמר (הושע יב יב) ׳בגלגל שורים זבחו, וכדין שליטו בכו שנאיכון׳.
התרגום: אמר לו הקב"ה: רשע, הרי קדמוך בני. מעשה יש בתוכם שכל הצדדים הרעים והמינים הרעים וכשפי העולם לא יכולים להתקרב אליהם, שכלם בורחים מלפניו. ומהו? אהל מועד, ובגדי קדש, ושמושי המקדש, וקטרת הבשמים, שמבטלת כל רתחה ורגז של העולם שלמעלה ולמטה, ועולות וקרבנות בכל יום, ושני מזבחות, לעשות מעשה מזבחות, ושלחן ולחם הפנים, ואת הכיור ואת כנו, וכמה שמושים למעשה, לדבור הפה, הארון ושני לוחות התורה, ואהרן לכפר על העם בתפלה בכל יום. כיון שהשגיח אותו רשע בזה, אמר ׳כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל׳ (במדבר כג, כג) - מה הטעם? ׳ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו׳ (במדבר כג, כא) - ועל זה ׳עמי זכר נא׳, בבקשה מכם, זכרו אותו זמן שהתחברו בלק ובלעם להשמידכם ולא יכלו, שאני אחזתי בכם כמו אב שאוחז את בנו ולא משאיר אותו ביד אחר. ׳מן השטים עד הגלגל׳ - מה זה לעמת זה? אלא אמר הקב"ה: ישראל, בבקשה מכם, תהיו זוכרים כל זמן שהייתם אחוזים בי, ולא יכל אותו רשע בכשפיו וקסמיו לשלט עליכם. כיון שעזבתם את ידיכם מלאחז בי והייתם בשטים, מה כתוב? ׳ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׳ - בגלגל, כמו שנאמר ׳בגלגל שורים זבחו, ואז שלטו בכם שונאיכם׳ (הושע יב).
מן המפרשים
הסולם: אמר ליה קב״ה וכו׳: אמר לו הקב״ה, רשע, הרי קדמוך בני. מעשה יש ביניהם, שכל הצדדים הרעים ומינים הרעים וכל הכשפים שבעולם, אינם יכולים לקרב אליהם, שכולם בורחים מפניו. ומה הוא. הוא אהל מועד וכלי קדש ותשמישי המקדש, וקטרת הסמים המבטל…
נפש דוד: אמר כי לא נחש ביעקב כו': דיעקב בקולו בתפלה כמ"ש הקול קול יעקב, מבטל כח נחש במלה דפומא. וישראל עושה חיל - בעובדא מבטל כח קסם דתלי בעובדא. וז"ש מ"ט ה' אלהיו עמו אף עם יעקב שאין בו מע"ט כל כך, מכל מקום "ה' אלהיו" שהוא ז"א עמו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: