׳עמי זכר נא מה יעץ בלק׳
קסם ונחש כנגד מעשי הקדושה
׳עמי זכר נא׳ - עמי הם אף בסטייתם מדרכי
׳אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, ג). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וְגוֹ'׳ (מיכה ו, ה). ׳עַמִּי זְכָר נָא׳ - אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הָעָם הַזֶּה שֶׁרִבּוֹנָם מוֹכִיחַ אוֹתָם כָּךְ. ׳עַמִּי זְכָר נָא׳ - אַף עַל גַּב שֶׁאַתֶּם סוֹטִים מִדַּרְכִּי - עַמִּי אַתֶּם, שֶׁאֵינִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לָכֶם כְּמַעֲשֵׂיכֶם.
בלשון הזוהר
׳אִם בְּחֻקּוֹתַי תֵּלֵכוּ וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, ג). רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, ׳עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אוֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וְגוֹ'׳ (מיכה ו, ה). ׳עַמִּי זְכָר נָא׳ - זַכָּאָה חוּלָקָא דְּעַמָּא דָּא, דְּמָארֵיהוֹן אוֹכַח לוֹן הָכִי. ׳עַמִּי זְכָר נָא׳ - אַף עַל גַּב דְּאַתּוּן סָטָאן מֵאוֹרְחָי - עַמִּי אַתּוּן, דְּלָא בָּעֵינָא לְמֶעְבַּד לְכוּ כְּעוֹבָדַיְיכוּ.
תוכחת ׳מה עשיתי לך׳ - וכשפי בלק שעורר להשמידם
רַבִּי יִצְחָק אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הָעָם שֶׁרִבּוֹנָם אוֹמֵר לָהֶם: ׳עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לָךְ וּמָה הֶלְאֵתִיךְ עֲנֵה בִּי׳ (מיכה ו, ג) - ׳מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב׳ (מיכה ו, ה) - בְּכַמָּה דְבָרִים וּמַעֲשִׂים אָמַר לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם מֵהָעוֹלָם, וְכַמָּה כְשָׁפִים עוֹרֵר כְּנֶגְדְּכֶם.
בלשון הזוהר
רִבִּי יִצְחָק אָמַר, זַכָּאָה חוּלָקָא דְּעַמָּא, דְּמָארַיְיהוּ אָמַר לוֹן: ׳עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵיתִיךָ עֲנֵה בִּי׳ (מיכה ו, ג) - ׳מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב׳ - בְּכַמָּה מִלִּין וְעוֹבָדִין אָמַר לְשֵׁיצָאָה לְכוּ מֵעָלְמָא, וְכַמָּה חַרְשִׁין אִתְּעַר לָקֳבְלַיְיכוּ.
׳נא׳ לשון בקשה - שלא השגחנו בבקשתו וצווחתנו אינה נשמעת
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אָמַר לָהֶם הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל: זְכָר נָא. אוֹי שֶׁאָנוּ צוֹוְחִים בְּכָל יוֹם, וְגוֹעִים וּבוֹכִים, ׳זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ׳ (איכה ה, א) - ׳זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם׳ (תהלים קלז, ז) - וְלֹא רוֹצֶה לְהַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ, הוּא אָמַר לָנוּ: בְּבַקָּשָׁה זְכָר נָא. אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, וְאָנוּ לֹא הִשְׁגַּחְנוּ בּוֹ. כְּמוֹ כֵן אָנוּ צוֹוְחִים: ׳זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ׳ (איכה ה, א) - ׳זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדֹם׳ - ׳זְכֹר עֲדָתְךְ קָנִיתָ קֶּדֶם׳ (שם עד, ב) - ׳זָכְרֵנִי ה' בִּרְצוֹן עַמֶּךְ׳ (שם קו, ד) - וְלֹא רוֹצֶה לְהַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: זְכוֹר נָא. וַוי דַּאֲנָן צַוְוחִין בְּכָל יוֹמָא, וְגָעֵינָן וּבָכֵינָן, ׳זְכוֹר יהו"ה מֶה הָיָה לָנוּ׳ (איכה ה, א). ׳זְכוֹר יהו"ה לִבְנֵי אֱדוֹם׳ (תהילים קלז, ז), וְלָא בָּעֵי לְאַשְׁגְּחָא עֲלָנָא, הוּא אָמַר לָן בְּבָעוּ זְכוֹר נָא. אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בָּעוּתָא, וַאֲנָן לָא אַשְׁגַּחְנָא בֵּיהּ. כְּגַוְונָא דָּא אֲנָן צַוְוחִין: ׳זְכוֹר יהו"ה מֶה הָיָה לָנוּ׳ - ׳זְכוֹר יהו"ה לִבְנֵי אֱדוֹם׳ - ׳זְכוֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם׳ (תהילים עד, ב), ׳זָכְרֵנִי יהו"ה בִּרְצוֹן עַמֶּךָ׳ (תהילים קו, ד) - וְלָא בָּעֵי לְאַשְׁגְּחָא עֲלָן.
׳ואף גם זאת׳ - שקיום ישראל בגלות מהשגחתו הנמשכת
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, וַדַּאי שהקב"ה מַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ תָּמִיד וְזוֹכֵר אוֹתָנוּ, שֶׁאִם הוּא לֹא יַשְׁגִּיחַ עַל יִשְׂרָאֵל וְזוֹכֵר אוֹתָם, לֹא יַעַמְדוּ יוֹם אֶחָד בַּגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאַף גַּם זֹּאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, מד) '. הקב"ה אֵינוֹ עוֹשֶׂה לָנוּ כְמַעֲשֵׂינוּ.
בלשון הזוהר
רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, וַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַשְׁגַּח עֲלָן תָּדִיר, וְדָכִיר לָן, אִי לָאו דְּאִיהוּ אַשְׁגַּח בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְדָכִיר לוֹן, לָא יְקוּמוּן חַד יוֹמָא בְּגָלוּתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְגוֹ'׳ (ויקרא כו, מד). קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא עָבִיד לָן כְּעוֹבָדָנָא.
התעוררות שלמעלה במעשה ובדיבור - אף בצד הטומאה כן
בֹּא רְאֵה, בָּלָק חָכָם הָיָה, וּגְדוֹל הַמְּכַשְּׁפִים בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו יוֹתֵר מִבִּלְעָם. וְכָךְ לָמַדְנוּ, כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה בֶּן אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בַּעֲבוֹדַת הקב"ה, צָרִיךְ לְעוֹרֵר בַּמַּעֲשֶׂה לְמַטָּה. שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה שֶׁלְּמַטָּה מִתְעוֹרֵר מַעֲשֶׂה לְמַעְלָה, וְהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה צָרִיךְ בִּקְדֻשָּׁה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מַעֲשֶׂה, יֵשׁ דִּבּוּר. וּבְדִבּוּר הַפֶּה תָּלוּי הַמַּעֲשֶׂה, לְעוֹרֵר לְמַעְלָה. כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים לְעוֹרֵר קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר, כָּךְ גַּם אוֹתָם שֶׁבָּאִים מִצַּד הַטֻּמְאָה צְרִיכִים לְעוֹרֵר אֶת הַצַּד שֶׁלָּהֶם בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר הַפֶּה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בָּלָק חַכִּים הֲוָה, וְרַב חַרְשִׁין בְּעוֹבָדֵי יְדוֹי, יַתִּיר מִן בִּלְעָם. וְהָכִי אוֹלִיפְנָא כָּל מַה דְּבָעֵי בַּר נָשׁ בְּהַאי עָלְמָא בְּפוּלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בָּעֵי לְאִתְּעָרָא בְּעוֹבָדָא לְתַתָּא. דִּבְעוֹבָדָא דִּלְתַּתָּא, אִתְּעַר עוֹבָדָא לְעֵילָּא, וְעוֹבָדָא דָּא בָּעֵי בִּקְדוּשָּׁה, וְהָא אוּקְמוּהָ. וּבַאֲתַר דְּלֵית עוֹבָדָא, אִית מִלָּה, וּבְמִלָּה דְּפוּמָא, תַּלְיָא עוֹבָדָא, לְאִתְּעָרָא לְעֵילָּא. כְּמָה דְּבָעֵינָן לְאִתְּעָרָא קְדוּשָּׁה עִלָּאָה, בְּעוֹבָדָא וּבְמִלָּה. הָכִי נָמֵי אִינּוּן דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא, בַּעְיָין לְאִתְּעָרָא סִטְרָא דִּלְהוֹן, בְּעוֹבָדָא וּבְמִלָּה דְּפוּמָא.
קסם ונחש שתי דרגות - זה במעשה וזה בהסתכלות ובדיבור
וְאַף עַל גַּב שֶׁבִּלְעָם הָיָה הַגָּדוֹל מִכָּל מְכַשְּׁפֵי הָעוֹלָם - מְכַשֵּׁף עֶלְיוֹן מִמֶּנּוּ הָיָה בָּלָק. בְּקֶסֶם הָיָה בָּלָק גָּדוֹל מִכָּל הַחֲכָמִים, וּבִלְעָם בְּנַחַשׁ (וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ). קֶסֶם וְנַחַשׁ שְׁתֵּי דְרָגוֹת הֵן. קֶסֶם תָּלוּי בְּמַעֲשֶׂה, נַחַשׁ לֹא תָלוּי בְּמַעֲשֶׂה, אֶלָּא בְּהִסְתַּכְּלוּת וּבְדִבּוּר הַפֶּה, וְאָז מְעוֹרְרִים עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, וְעוֹשֶׂה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה.
בלשון הזוהר
וְאַף עַל גַּב דְּבִלְעָם חַרְשָׁא הֲוָה רַב מִכָּל חַרְשִׁין דְּעָלְמָא - חַרְשָׁא עִלָּאָה מִנֵּיהּ הֲוָה בָּלָק. בְּקֶסֶם הֲוָה בָּלָק רַב מִכָּל חַכִּימִין, וּבִלְעָם בְּנַחַשׁ (והא אוקמוה). קֶסֶם וְנַחַשׁ תְּרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן. קֶסֶם תַּלְיָא בְּעוֹבָדָא, נַחַשׁ לָא תַּלְיָא בְּעוֹבָדָא אֶלָּא בְּאִסְתַּכְּלוּתָא, וּבְמִלָּה דְּפוּמָא. וּכְדֵין מִתְעָרִין עָלַיְיהוּ רוּחָא מִסְאֲבָא, לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ, וְעָבִיד מַה דְּעָבִיד.
׳לא נחש ביעקב׳ - שמעשיהם בקדושה וממשיכים רוח ממרום
וְיִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לֹא כָּךְ, אֶלָּא כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם רוּחַ קְדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם׳ (ישעיה לב, טו) - וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כג, כג) - שֶׁהֲרֵי הֵם אֲחוּזִים בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה. וּמַעֲשֵׂיהֶם בִּקְדֻשָׁה בָּאִים, וּקְדֻשָּׁה מִתְעוֹרֶרֶת עֲלֵיהֶם וּמִתְלַבְּשִׁים בָּהּ.
בלשון הזוהר
וְיִשְׂרָאֵל קַדִּישִׁין לָאו הָכֵי, אֶלָּא כֻּלְּהוּ קַדִּישִׁין, וְכָל עוֹבָדַיְיהוּ לְאִתְּעָרָא עָלַיְיהוּ רוּחָא קַדִּישָׁא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם׳ (ישעיהו לב, טו) - וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כג, כג) - דְּהָא אִינּוּן בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָּׁה עִלָּאָה אֲחִידָן. וְעוֹבָדַיְיהוּ בִּקְדוּשָּׁה אָתוּ, וּקְדוּשָּׁה מִתְעָרֵי עָלַיְיהוּ וּמִתְלַבְּשָׁן בָּהּ.
׳וקסמים בידם׳ - התחברות בלק ובלעם להשלים קסם ונחש
וּבֹא רְאֵה, בְּקֶסֶם הָיָה בָּלָק גָּדוֹל מִכָּל הַחֲכָמִים, וּבִלְעָם בְּנַחַשׁ. וְעַל זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה בָּלָק לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ, מַה כָּתוּב? ׳וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם׳ (שם כב, ז) - (וּבִלְעָם מַעֲשָׂיו בנחש) בֹּא רְאֵה, בְּדִבּוּר הַפֶּה הָיָה בִּלְעָם גָּדוֹל מִכָּל הַמְּכַשְּׁפִים שֶׁל הָעוֹלָם, וּבְהִסְתַּכְּלוּת אוֹתוֹ נָחָשׁ הָיָה יוֹדֵעַ לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעָה, וְעַל זֶה רָצָה בָּלָק לְהַשְׁלִים דָּבָר (הַכֹּל) קֶסֶם וְנַחַשׁ.
בלשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, בְּקֶסֶם הֲוָה בָּלָק רַב מִכָּל חַכִּימִין, וּבִלְעָם בְּנַחַשׁ. וְעַל דָּא בְּשַׁעֲתָא דְּבָעָא בָּלָק לְאִתְחַבְּרָא עִמֵּיהּ, מַה כְּתִּיב ׳וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי מוֹאָב וְזִקְנֵי מִדְיָן וּקְסָמִים בְּיָדָם׳ (במדבר כב, ז) - (ובלעם עובדוי בנחש) תָּא חֲזֵי, בְּמִלָּה דְּפוּמָא הֲוָה בִּלְעָם רַב מִכָּל חַרְשִׁין דְּעָלְמָא, וּבְאִסְתַּכְּלוּתָא דְּהַהוּא נַחַשׁ, הֲוָה יָדַע לְכַוְּונָא שַׁעֲתָא. וְעַל דָּא בָּעָא בָּלָק לְאַשְׁלְמָא מִלָּה (ס"א כלא) קֶסֶם וְנַחַשׁ.
מעשי המשכן שדוחים כל כישוף - ׳מן השיטים עד הגלגל׳
אָמַר לוֹ הקב"ה: רָשָׁע, הֲרֵי קִדְּמוּךְ בָּנַי. מַעֲשֶׂה יֵשׁ בְּתוֹכָם שֶׁכָּל הַצְּדָדִים הָרָעִים וְהַמִּינִים הָרָעִים וְכִשְׁפֵי הָעוֹלָם לֹא יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם בּוֹרְחִים מִלְּפָנָיו. וּמַהוּ? אֹהֶל מוֹעֵד, וּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, וְשִׁמּוּשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, וּקְטֹרֶת הַבְּשָׂמִים, שֶׁמְּבַטֶּלֶת כָּל רִתְחָהּ וְרֹגֶז שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְעוֹלוֹת וְקָרְבָּנוֹת בְּכָל יוֹם, וּשְׁנֵי מִזְבְּחוֹת, לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה מִזְבְּחוֹת, וְשֻׁלְחָן וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְאֶת הַכִּיּוֹר וְאֶת כַּנּוֹ, וְכַמָּה שִׁמּוּשִׁים לַמַּעֲשֶׂה, לְדִבּוּר הַפֶּה, הָאָרוֹן וּשְׁנֵי לוּחוֹת הַתּוֹרָה, וְאַהֲרֹן לְכַפֵּר עַל הָעָם בִּתְפִלָּה בְּכָל יוֹם. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁגִּיחַ אוֹתוֹ רָשָׁע בָּזֶה, אָמַר ׳כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כג, כג) - מָה הַטַּעַם? ׳ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׳ (במדבר כג, כא) - וְעַל זֶה עַמִּי זְכָר נָא, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, זִכְרוּ אוֹתוֹ זְמַן שֶׁהִתְחַבְּרוּ בָּלָק וּבִלְעָם לְהַשְׁמִידְכֶם וְלֹא יָכְלוּ, שֶׁאֲנִי אָחַזְתִּי בָכֶם כְּמוֹ אָב שֶׁאוֹחֵז אֶת בְּנוֹ וְלֹא מַשְׁאִיר אוֹתוֹ בְּיַד אַחֵר. ׳מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל׳ - מַה זֶּה לְעֻמַּת זֶה? אֶלָּא אָמַר הקב"ה: יִשְׂרָאֵל, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, תִּהְיוּ זוֹכְרִים כָּל זְמַן שֶׁהֱיִיתֶם אֲחוּזִים בִּי, וְלֹא יָכֹל אוֹתוֹ רָשָׁע בִּכְשָׁפָיו וּקְסָמָיו לִשְׁלֹט עֲלֵיכֶם. כֵּיוָן שֶׁעֲזַבְתֶּם אֶת יְדֵיכֶם מִלֶּאֱחֹז בִּי וִהְיִיתֶם בַּשִּׁטִּים, מַה כָּתוּב? ׳וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן׳ - בַּגִּלְגָּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ, וְאָז שָׁלְטוּ בָכֶם שׂוֹנְאֵיכֶם׳ (הושע יב).
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: רָשָׁע, הָא קְדָמוּךָ בָּנַי. עוֹבָדָא אִית בְּגַוַויְיהוּ, דְּכָל סִטְרִין בִּישִׁין וְּזִינִין בִּישִׁין וְחַרְשִׁין דְּעָלְמָא לָא יַכְלִין לְקָרְבָא בַּהֲדַיְיהוּ, דְּכֻלְּהוּ עַרְקִין מִקַּמֵּיהּ. וּמַאי אִיהוּ. אֹהֶל מוֹעֵד, וּמָאנֵי קוּדְשָׁא, וְשִׁמּוּשֵׁי מַקְדְּשָׁא, וּקְטֹרֶת בּוּסְמִין, דְּקָא מְבַטֵּל כָּל רִתְחָא וְרוּגְזָא דְּעָלְמָא, דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, וְעִלָּוָון וְקָרְבְּנִין בְּכָל יוֹמָא, וּתְרֵי מִזְבְּחוֹת, לְמֶעְבַּד עוֹבָדָא מִזְבְּחוֹת, וְשֻׁלְחָן וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְאֶת הַכִּיּוֹר וְאֶת כַּנּוֹ, וְכַמָּה שִׁמּוּשִׁין לְעוֹבָדָא, לְמִלָּה דְּפוּמָא, הָאָרֹן וּתְרֵי לוּחַיָּיא דְּאוֹרַיְיתָא, וְאַהֲרֹן לְכַפְּרָא עַל עַמָּא בִּצְלוֹתָא בְּכָל יוֹמָא. כֵּיוָן דְּאַשְׁגַּח הַהוּא רָשָׁע בְּהַאי, אָמַר ׳כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל׳ - מַאי טַעְמָא. יהו"׳ה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׳ - וְעַל דָּא עַמִּי זְכָר נָא, בְּבָעוּ מִנַּיְיכוּ, הֲווֹ דְּכִירִין הַהוּא זִמְנָא דְּאִתְחַבָּרוּ בָּלָק וּבִלְעָם לְשֵׁיצָאָה לְכוּ, וְלָא יָכִילוּ, דַּאֲנָא אֲחִידְנָא בְּכוּ, כְּאַבָּא דְּאָחִיד בִּבְרֵיהּ, וְלָא שָׁבִיק לֵיהּ בִּידָא דְּאָחֳרָא. מִן הַשִּׁטִּים וְעַד הַגִּלְגָל - מַאי דָּא לָקֳבֵיל דָּא. אֶלָּא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בְּבָעוּ מִנַּיְיכוּ, הֲווֹ דְּכִירִין כָּל זִמְנָא דַּהֲוִיתּוּן אֲחִידָן בִּי, וְלָא יָכִיל הַהוּא רָשָׁע בְּחַרְשׁוֹי וְקִסְמוֹי לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיכוּ. כֵּיוָן דִּשְׁבַקְתּוּן יְדַיְיכוּ לְאַחֲדָא בִּי, וַהֲוִיתוּן בְּשִׁטִּים, מַה כְּתִיב. (במדבר כה ב) ׳וַיֹּאכַל הָעָם וַיִשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן׳ - בַּגִּלְגָּל, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (הושע יב יב) ׳בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ, וּכְדֵין שְׁלִיטוּ בְּכוּ שַׂנְאֵיכוֹן׳.
׳למען דעת צדקות ה׳ - שלא שלט בהם דבר באחיזתם
וְכָל זֶה לָמָּה? ׳לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'׳ - כָּל אוֹתָן צְדָקוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם אֲחוּזִים בִּי, וְלֹא הִשְׁאַרְתִּי דָבָר בָּעוֹלָם לִשְׁלֹט בָכֶם, וְהָרֹגֶז שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה וְהַמִּינִים הָרָעִים לֹא יְכוֹלִים לִקְרַב לָכֶם.
בלשון הזוהר
וְכָל דָּא אֲמַאי. ׳לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יהו"ה׳ - כָּל אִינּוּן צְדָקוֹת, דְּעָבֵדְנָא לְכוּ, בְּזִמְנָא דְּאַתּוּן אֲחִידָן בִּי, וְלָא שָׁבִיקְנָא מִלָּה דְּעָלְמָא לְשַׁלְּטָאָה בְּכוּ, וְרוּגְזָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, וְּזִינִין בִּישִׁין, לָא יַכְלִין לְקָרְבָא בְּכוּ.
׳לינו פה הלילה׳
ממונה השמאל הנקרא בכשפי בלעם בלילה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.