ממלכת הזוהר › זוהר › בהר › מאמר 6: ׳וכתקע שופר תשמעו׳ - גאולת היובל, ערי הלוים ומצוות המקדש › פיסקה 1 (קט ע"א)

תקיעת שופר היובל - קיבוץ ישראל, ועבדי המלך מול בניו

בהר · ׳וכתקע שופר תשמעו׳ - גאולת היובל, ערי הלוים ומצוות המקדש · מאמר 6 · פיסקה 1 · דף קט ע"א

לשון הזוהר

בְּהַהוּא זִמְנָא, פִּקּוּדָא לִתְקוֹעַ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּיוֹבֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כִּנְשׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקוֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ׳ (ישעיהו יח, ג). כְּגַוְונָא דְּבִתְקִיעַת שׁוֹפָר דְּיוֹבְלָא, כֻּלְּהוּ עַבְדִּין נָפְקֵי לְחֵירוּת, הָכִי בְּפוּרְקָנָא בַּתְרַיְיתָא, בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר, מִתְכַּנְּשִׁין כָּל יִשְׂרָאֵל מֵאַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, דְּאִינּוּן עַבְדִּין דְּיוֹבְלָא. דְּמָארֵי תּוֹרָה, אִית בְּהוֹן עַבְדִּין עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וְאִתְקְרִיאוּ עַבְדֵי מַלְכָּא וּמַטְרוֹנִיתָא. אֲבָל בְּנוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא - ׳וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי׳ (שמות יט, ד), דְּאִינּוּן גַּדְפֵּי חֵיוָון דְּמֶרְכַּבְתָּא.

תרגום

בְּאוֹתוֹ זְמַן מִצְוָה לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם יח) ׳כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ (ישעיה יח, ג)׳. כְּמוֹ שֶׁבִּתְקִיעַת שׁוֹפַר הַיּוֹבֵל כָּל הָעֲבָדִים יוֹצְאִים לְחֵרוּת, כָּךְ בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר מִתְכַּנְּסִים כָּל יִשְׂרָאֵל מֵאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֵם עַבְדֵי הַיּוֹבֵל. שֶׁבְּבַעֲלֵי תוֹרָה, יֵשׁ בָּהֶם עֲבָדִים עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וְנִקְרָאִים עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּטְרוֹנִיתָא. אֲבָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ - (שמות יט) ׳וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי, שֶׁהֵם כַּנְפֵי חַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה (שמות יט, ד)׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בההוא זמנא, פקודא לתקוע שופר תרועה ביובל, הדא הוא דכתיב, ׳כנשא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו׳ (ישעיהו יח, ג). כגוונא דבתקיעת שופר דיובלא, כלהו עבדין נפקי לחירות, הכי בפורקנא בתרייתא, בתקיעת שופר, מתכנשין כל ישראל מארבע סטרי עלמא, דאינון עבדין דיובלא. דמארי תורה, אית בהון עבדין על מנת לקבל פרס, ואתקריאו עבדי מלכא ומטרוניתא. אבל בנוי דמלכא קדישא - ׳ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי׳ (שמות יט, ד), דאינון גדפי חיוון דמרכבתא.

התרגום: באותו זמן מצוה לתקע בשופר ביובל. זהו שכתוב (שם יח) ׳כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו (ישעיה יח, ג)׳. כמו שבתקיעת שופר היובל כל העבדים יוצאים לחרות, כך בגאלה האחרונה בתקיעת שופר מתכנסים כל ישראל מארבעת צדדי העולם, שהם עבדי היובל. שבבעלי תורה, יש בהם עבדים על מנת לקבל פרס, ונקראים עבדי המלך והמטרוניתא. אבל בני המלך הקדוש - (שמות יט) ׳ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי, שהם כנפי חיות המרכבה (שמות יט, ד)׳.

מן המפרשים

אור החמה: פקודא לתקוע שופר וגומר הה"ד כנשוא נס הרים וגומר הענין שבגאולה יהיו ב' בחינות א' שיש ביש' שהם סוד עבדי' ע"מ לקבל פרס ולא ישיגו הגאולה אלא בתקיעת שופר והיינו וכתקוע שופר תשמעו והם כגוונא דיציאת עבדים ביובל בתקיעת שופר שלא היו…

אור יקר: כנשוא נם הרים תראו ובתקוע שופר תשמעו ויתקבצו מאליהם, ואלו הם כגוונא דיציאת עבדין ביובל בתקיעת שופר שלא היו יודעים העבדים חירותם אלא בתקיעת שופר מיד עבדים נרצעים יוצאים לחרות, וכן יש בישראל בחינה שהם כעבדים שלא ישיגו בגאולה אלא…

הסולם: בההוא זמנא פקודא וכו׳: בזמן ההוא, של הגאולה היא המצוה לתקוע שופר תרועה ביובל. ז״ש כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו . כי כמו בתקיעת שופר של יובל, יוצאים כל העבדים לחרות, כך בגאולה האחרונה, על ידי תקיעת שופר מתקבצים כל ישראל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: