׳ותעמד בחצר הפנימית׳ - עמידה תפילה נוכח בית המקדש
בהר · ׳ובשנה השביעית שבת שבתון׳ - סוד השביעיות, היובל וגאולת בתי הלב · מאמר 5 · פיסקה 8 · דף קט ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְהָא אַשְׁכַּחְנָא חֲצֵּרִים דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וַתַּעֲמוֹד בַּחֲצַּר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ׳ (אסתר ה, א) - וּבְכָל אֲתַר הַמֶּלֶךְ סְתָם, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וַתַּעֲמוֹד, אֵין עֲמִידָה, אֶלָּא צְּלוֹתָא. ׳נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ׳ - ׳נֹכַח בֵּית׳ הַמִּקְדָּשׁ, דְּכָל יִשְׂרָאֵל צְּרִיכִין לְצַּלָּאָה צְּלוֹתָא דִּלְהוֹן לְתַמָן, וּלְמֶהֱוִי ׳נֹכַח בֵּית׳ הַמִּקְדָּשׁ. הָכָא מַאן חֲצַּר הַפְּנִימִית. וַדַּאי תְּרֵין אִינּוּן חַצְּרוֹת בֵּית יהו"ה.
תרגום
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וַהֲרֵי מָצָאנוּ חֲצֵרִים שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ׳ (אסתר ה, א) - וּבְכָל מָקוֹם הַמֶּלֶךְ סְתָם, זֶה הקב"ה. וַתַּעֲמֹד, אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה. ׳נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ׳ - ׳נֹכַח בֵּית׳ הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתָם לְשָׁם וְלִהְיוֹת ׳נֹכַח בֵּית׳ הַמִּקְדָּשׁ. מִי זוֹ כָּאן חָצֵר הַפְּנִימִית? וַדַּאי שְׁנַיִם הֵם חַצְרוֹת בֵּית ה'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, והא אשכחנא חצרים דאתמר ביה ׳ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך׳ (אסתר ה, א) - ובכל אתר המלך סתם, דא קודשא בריך הוא. ותעמוד, אין עמידה, אלא צלותא. ׳נכח בית המלך׳ - ׳נכח בית׳ המקדש, דכל ישראל צריכין לצלאה צלותא דלהון לתמן, ולמהוי ׳נכח בית׳ המקדש. הכא מאן חצר הפנימית. ודאי תרין אינון חצרות בית יהו"ה.
התרגום: אמר רבי שמעון, והרי מצאנו חצרים שנאמר בו ׳ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך׳ (אסתר ה, א) - ובכל מקום המלך סתם, זה הקב"ה. ותעמד, אין עמידה אלא תפלה. ׳נכח בית המלך׳ - ׳נכח בית׳ המקדש, שכל ישראל צריכים להתפלל תפלתם לשם ולהיות ׳נכח בית׳ המקדש. מי זו כאן חצר הפנימית? ודאי שנים הם חצרות בית ה'.
מן המפרשים
אור יקר: [סימן ה] ומת שיש לנו לעורר בשמועת זו הוא, א׳ אומרו.
הסולם: א״ר שמעון וכו׳: אר״ש, והרי מצאנו חצרים, שנאמר בו, ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך . ובכל מקום שנאמר במגילה המלך סתם, זהו הקב״ה. ותעמוד, אין עמידה אלא תפלה. נכח בית המלך, היינו נכח בית המקדש, שכל ישראל צריכים להתפלל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: