׳חנם׳ בלי ברכה - עול מלכות שמים כעול השור תחילה
בהר · ׳במצרים חנם׳ - עול מלכות שמים שאין העבד נושא, ויציאתו לחירות · מאמר 3 · פיסקה 1 · דף קח ע"א
לשון הזוהר
אֶלָּא דָּא רָזָא, הָכָא אוֹלִיפְנָא, כְּתִיב ׳זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם׳ (במדבר יא, ה), בְּלָא בְּרָכָה - דְּלָא הֲוָה עֲלָנָא בְּמִצְרַיִם עוֹל דִּלְעֵילָּא. תָּא חֲזֵי, עֲבָדִין פְּטוּרִין מֵעוֹל מַלְכוּתָא דִּלְעֵילָּא, וְעַל דָּא פְּטוּרִין מִן הַמִּצְוֹת. מַאי עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. אֶלָּא, כְּהַאי תּוֹרָא דְּיָהֲבִין עָלֵיהּ עוֹל בְּקַדְמִיתָא, בְּגִין לְאַפָּקָא מִנֵּיהּ טַב לְעָלְמָא. וְאִי לָא קַבִּיל עָלֵיהּ הַהוּא עוֹל, לָא עָבִיד מִדִי. הָכִי נָמֵי אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְקַבְּלָא עָלֵיהּ עוֹל בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר דְּיִפְלַח בֵּיהּ בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ. וְאִי לָא קַבִּיל עָלֵיהּ הַאי בְּקַדְמִיתָא, לָא יֵיכוּל לְמִפְלַח.
תרגום
אֶלָּא סוֹד זֶה כָּאן לָמַדְנוּ, כָּתוּב ׳זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם׳ (במדבר יא, ה), בְּלִי בְרָכָה - שֶׁלֹּא הָיָה עָלֵינוּ בְּמִצְרַיִם הָעֹל שֶׁלְּמַעְלָה. בֹּא וּרְאֵה, עֲבָדִים פְּטוּרִים מֵעֹל הַמַּלְכוּת שֶׁלְּמַעְלָה, וְלָכֵן פְּטוּרִים מִן הַמִּצְווֹת. ׳מַה זֶּה׳ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם? אֶלָּא כְּאוֹתוֹ שׁוֹר שֶׁנּוֹתְנִים עָלָיו עֹל בַּהַתְחָלָה כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ טוֹב לְעוֹלָם. וְאִם לֹא מְקַבֵּל עָלָיו אוֹתוֹ עֹל, לֹא עוֹשֶׂה דָבָר. כָּךְ גַּם צָרִיךְ לְאָדָם לְקַבֵּל עָלָיו עֹל בַּהַתְחָלָה, וְאַחַר כָּךְ שֶׁיַּעֲבֹד בּוֹ בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ. וְאִם לֹא יְקַבֵּל עָלָיו אֶת זֶה בַּהַתְחָלָה, לֹא יוּכַל לַעֲבֹד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא דא רזא, הכא אוליפנא, כתיב ׳זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם׳ (במדבר יא, ה), בלא ברכה - דלא הוה עלנא במצרים עול דלעילא. תא חזי, עבדין פטורין מעול מלכותא דלעילא, ועל דא פטורין מן המצות. מאי עול מלכות שמים. אלא, כהאי תורא דיהבין עליה עול בקדמיתא, בגין לאפקא מניה טב לעלמא. ואי לא קביל עליה ההוא עול, לא עביד מדי. הכי נמי אצטריך ליה לבר נש לקבלא עליה עול בקדמיתא, ולבתר דיפלח ביה בכל מה דאצטריך. ואי לא קביל עליה האי בקדמיתא, לא ייכול למפלח.
התרגום: אלא סוד זה כאן למדנו, כתוב ׳זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם׳ (במדבר יא, ה), בלי ברכה - שלא היה עלינו במצרים העל שלמעלה. בא וראה, עבדים פטורים מעל המלכות שלמעלה, ולכן פטורים מן המצוות. ׳מה זה׳ על מלכות שמים? אלא כאותו שור שנותנים עליו על בהתחלה כדי להוציא ממנו טוב לעולם. ואם לא מקבל עליו אותו על, לא עושה דבר. כך גם צריך לאדם לקבל עליו על בהתחלה, ואחר כך שיעבד בו בכל מה שצריך. ואם לא יקבל עליו את זה בהתחלה, לא יוכל לעבד.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח ה' נייחא פי' אות ה' בכל מקום שאין טורח לה במבטאה משא"כ בכל שאר האותיות. בגין היא כפולה בשם יהו"ד להראות שיש בה נחת רוח לעליונים המשתמשים בה' עילאה ותתאי המשתמשים בה' תתאה והיינו נייחא דעלמין סתם. נייחא דתתאין מצד ה' תתאה.…
הסולם: אלא דא רזא וכו׳: אמנם זהו סוד. וכך למדנו, כתוב, זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם . היינו חנם בלי ברכה, שלא היה עלינו במצרים עול שלמעלה. בוא וראה, עבדים פטורים מעול מלכות שלמעלה, וע״כ פטורים מן המצות. מהו עול מלכות שמים. הוא…
נפש דוד: עבדין פטורין מעול מלכותא כו': ר"ל מקריאת שמע שנקראת עול מלכות שמים, וכדתנן פרק ג' דברכות דעבדים פטורין מקריאת שמע. וכמש"ש בירושלמי הטעם מי שאין לו אדון אלא אחד כו', עי"ש. (ומן המצות דקאמר היינו מצות עשה שהזמן גרמא כנשים, מיהו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: