׳ברוח קדים עזה׳ - רוח יעקב המשככת רוגז הים
בהעלותך · ׳ויסע מלאך האלהים׳ - שלושת הפסוקים וקשר האבות בשם הקדוש · מאמר 7 · פיסקה 6 · דף קנא ע"א
לשון הזוהר
כַּד נַהֲרָא הַאי בְּאֵ"ר מִסִּטְרָא דְּיִצְחָק, וְאִתְקָשַׁר בֵּיהּ, אִתְעָבִיד יַמָּא רַבָּא תַּקִּיפָא, וְגַלְגְּלִין תַּקִּיפִין, סַלְּיקִין וְנַחְתִּין בְּזַעַף וְרוּגְזָא בִּתְקִיפוּ, נָטִיל לְעֵילָּא, סָלִיק, וְנָחִית לְתַתָּא. אַבְרָהָם אָתֵי לְקֳבְּלָא (ס"א לקבליה), וּמִגּוֹ רוּגְזָא וְזַעְפָּא וְחֵימָתָא וּתְקִיפוּ, ׳זֶה אֶל זֶה׳ לָא הֲווֹ מִתְקָרְבִין, עַד דְּאָתָא יַעֲקֹב, וְשָׁכִיךְ רוּגְזָא, וּמָאִיךְ וְתָבַר גַּלְגַלֵּי יַמָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יהו"ה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה וְגוֹ'׳ (שמות יד, כא). מַאי ׳בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה׳. דָּא רוּחַ יַעֲקֹב, עַזָּה תַּקִּיף לָקֳבְלֵיהּ, לְתַבְרָא רוּגְזָא דְּהַאי יַמָּא. ׳וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִבָּקְעוּ הַמָּיִם׳ - (נ"א הוא) אָרִיק יַמָּא מֵימֵי רוּגְזִין, וְאִתְפְלִיגוּ מַיָּא לְסִטְרָא דְּאַבְרָהָם וּלְסִטְרָא דְּיַעֲקֹב. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִבָּקְעוּ הַמָּיִם לְסִטְרָא דָּא וּלְסִטְרָא דָּא׳. וְעַל דָּא אַתְוָון כֻּלְּהוּ בְּאֹרַח מֵישָׁר כַּדְּקָא יֵאוּת. (כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)
תרגום
כְּשֶׁמְּאִירָה בְּאֵ"ר זוֹ מִצַּד יִצְחָק וְנִקְשֶׁרֶת בּוֹ, נַעֲשֶׂה יָם הַגָּדוֹל תַּקִּיף, וְגַלִּים חֲזָקִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בְּזַעַף וְרֹגֶז בְּתַקִּיפוּת, נוֹטֵל לְמַעְלָה, עוֹלֶה, וְיוֹרֵד לְמַטָּה. אַבְרָהָם בָּא מוּלוֹ (כְּנֶגְדּוֹ), וּמִתּוֹךְ רֹגֶז וְזַעַף וְחֵמָה וְתַקִּיפוּת ׳זֶה אֶל זֶה׳ לֹא הָיוּ מִתְקָרְבִים, עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב וְשׁוֹכֵךְ הָרֹגֶז, וּמֵמִיךְ וְשׁוֹבֵר גַּלֵּי הַיָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה וְגוֹ'׳ (שמות יד, כא). מַה זֶּה ׳בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה׳? זוֹ רוּחַ יַעֲקֹב, עַזָּה, תַּקִּיפָה לְמוּלוֹ לִשְׁבֹּר רֹגֶז יָם זֶה. ׳וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם׳ - (הוּא) רוֹקֵן הַיָּם מִמֵּי רֹגֶז, וְנֶחְלְקוּ הַמַּיִם לְצַד אַבְרָהָם וּלְצַד יַעֲקֹב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה, וְעַל כָּךְ כָּל הָאוֹתִיּוֹת בְּדֶרֶךְ יָשָׁר כָּרָאוּי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כד נהרא האי בא"ר מסטרא דיצחק, ואתקשר ביה, אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין, סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו, נטיל לעילא, סליק, ונחית לתתא. אברהם אתי לקבלא (ס"א לקבליה), ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו, ׳זה אל זה׳ לא הוו מתקרבין, עד דאתא יעקב, ושכיך רוגזא, ומאיך ותבר גלגלי ימא, הדא הוא דכתיב, ׳ויט משה את ידו על הים ויולך יהו"ה את הים ברוח קדים עזה וגו'׳ (שמות יד, כא). מאי ׳ברוח קדים עזה׳. דא רוח יעקב, עזה תקיף לקבליה, לתברא רוגזא דהאי ימא. ׳וישם את הים לחרבה ויבקעו המים׳ - (נ"א הוא) אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב ׳ויבקעו המים לסטרא דא ולסטרא דא׳. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. (כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)
התרגום: כשמאירה בא"ר זו מצד יצחק ונקשרת בו, נעשה ים הגדול תקיף, וגלים חזקים עולים ויורדים בזעף ורגז בתקיפות, נוטל למעלה, עולה, ויורד למטה. אברהם בא מולו (כנגדו), ומתוך רגז וזעף וחמה ותקיפות ׳זה אל זה׳ לא היו מתקרבים, עד שבא יעקב ושוכך הרגז, וממיך ושובר גלי הים. זהו שכתוב ׳ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה וגו'׳ (שמות יד, כא). מה זה ׳ברוח קדים עזה׳? זו רוח יעקב, עזה, תקיפה למולו לשבר רגז ים זה. ׳וישם את הים לחרבה ויבקעו המים׳ - (הוא) רוקן הים ממי רגז, ונחלקו המים לצד אברהם ולצד יעקב. זהו שכתוב ויבקעו המים, לצד זה ולצד זה, ועל כך כל האותיות בדרך ישר כראוי.
מן המפרשים
מקדש מלך: בגין דהאי באר אתדבקא נ"ב שהוא שהשכינה נתמלאת אז מהגבורה בסוד נחש דנשיך בערייתה ליל ז' של פסח כנודע אצלנו ונמצא שאותו באר נדבק ביצחק: שאר צדיקייא וכו' פי' הם משה ואהרן יוסף ודוד שהם בנהי"ם: וכלולים באברהם יצחק ויעקב שהם חג"ת:…
אור החמה: אברהם אתי לקבליה למשוך חוט של חסד למלכות ואינו מספיק להכניע הדין מפני שהגבור' מצד שני משפיע הדין והיא בעצמה דין הרי שנים נגד א' וכאשר נתוסף יעקב אז שכיך רוגזא כדמפרש ואזיל. אתפלגו מיא כלומר המלכות בקבלתה נחלקת בשפעה לשתי חלקים…
אור יקר: זה אל זה ומקבלין דין מן דין בסוד הייחוד, כאר מלכות מצד הדין ריאד את הלילה הגבורה האירה והשפיעה ׳דיניה במלכות שהיא נקראת לילה, אתקשר טהימנותא בספירות י׳ בה׳ ו׳ בה׳, שאר צדיקייא יוסף משה ואהרן ודוד שהם מרכבה לשבע ספירות אברהם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: