׳ויסע מלאך האלהים׳
שלושת הפסוקים וקשר האבות בשם הקדוש
ברכת כנסת ישראל - כל העולמות יונקים ומתברכים בגללה
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְבָּרֶכֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כָּל הָעוֹלָמוֹת מִתְבָּרְכִים, וְיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה יוֹנְקִים וּמִתְבָּרְכִים בִּגְלָלָהּ. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁהִיא מְגִנָּה עַל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵ ר. כָּתוּב ׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ וְגוֹ'׳ (שמות יד, יט) '. ׳מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁאוֹתָהּ שָׁעָה בְּסִיּוּעַ הָאָבוֹת לוֹקַחַת. וּכְשֶׁהֵם נִמְצָאִים אֶצְלָהּ, הַכֹּל נִמְצָאִים. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִמְסָר בִּפְסוּקִים אֵלּוּ שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכּוֹלֵל בָּהֶם הָאָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. פָּסוּק אֶחָד כַּסֵּדֶר, וְאֶחָד לְמַפְרֵעַ, וְאֶחָד כַּסֵּדֶר.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְבָּרְכָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, עָלְמִין כֻּלְּהוּ אִתְבָּרְכָן, וְיִשְׂרָאֵל לְתַתָּא, יַנְקִין וּמִתְבָּרְכָן בְּגִינָהּ. וְהָא אוֹקִימְנָא דְּהִיא אַגָנָא עָלַיְיהוּ, דְּיִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְּאִתְּמַר. כְּתִיב ׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהוֹלֵךְ וְגוֹ'׳ (שמות יד, יט). ׳מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים׳ - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּהַהִיא שַׁעֲתָא, בְּסִיוּעַ דַּאֲבָהָן נַטְלָא. וְכַד אִינּוּן מִשְׁתַּכְּחִין לְגַבָּהּ, כֹּלָּא מִשְׁתַּכְּחֵי. וּבְגִין כָּךְ אִתְמְסַר בְּאִלֵּין קְרָאֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא, דְּכָלִיל בְּהוֹן אֲבָהָתָא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. חַד קְרָא כְּסִדְרָא, וְחַד לְמַפְרֵעַ, וְחַד כְּסִדְרָא.
פסוק ראשון כסדר - מצד אברהם והבאים מצדו
׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ וְגוֹ'׳ (שמות יד, יט) - זֶה כַּסֵּדֶר, מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם נִמְצָא כָּאן וְכָל אוֹתָם שֶׁבָּאִים מִצִּדּוֹ, וְעַל כָּךְ הוּא כַּסֵּדֶר כְּמוֹ זֶה.
בלשון הזוהר
׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהוֹלֵךְ וְגוֹ'׳ (שמות יד, יט) - דָּא כְּסִדְרָא בְּגִין דְּאַבְרָהָם אִשְׁתְּכַח הָכָא, וְכָל אִינּוּן דְּאָתוּ מִסִּטְרֵיהּ, וְעַל דָּא אִיהוּ כְּסִדְרָא כְּגַוְונָא דָּא. (
התעטרות אברהם ועיטור כנסת ישראל - אותיות ההולכות ביום
כָּאן הִתְעַטֵּר אַבְרָהָם בְּעַטְרוֹתָיו וְעִטֵּר אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ כֻּלָּן בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לָלֶכֶת בַּיּוֹם, שֶׁכָּתוּב ׳יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳ (תהלים מב, ט) - וְעַל זֶה כָּתוּב וַיִּסַּע. אֵימָתַי לוֹקְחִים בְּמַשְׂאוֹתֵיהֶם? הֱוֵה אוֹמֵר בַּיּוֹם, כְּשֶׁמֵּאִיר הַשֶּׁמֶשׁ, וְזֶהוּ פָּסוּק אֶחָד שֶׁהוּא בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת.
בלשון הזוהר
הָכָא אִתְעֲטָּר אַבְרָהָם בְּעִטְרוֹי, וְאַעְטַּר לָהּ לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְאִלֵּין אַתְוָון כֻּלְּהוּ בְּאֹרַח מֵישָׁר, לְמֵיהַךְ בִּימָמָא. דִּכְתִיב ׳יוֹמָם יְצַוְּה יהו"ה חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי׳ (תהילים מב, ט). וְעַל דָּא כְּתִיב וַיִּסַּע, אֵימָתַי נַטְלִין בְּמַטְלָנַיְיהוּ, הֲוִי אֵימָא בִּימָמָא, כַּד נָהִיר שִׁמְשָׁא. וְדָא חַד קְרָא דְּאִיהוּ בְּשִׁבְעִין וּתְרֵין אַתְוָון.
פסוק יצחק למפרע - דין למצרים ורחמים לישראל
שֵׁנִי שֶׁל יִצְחָק, כָּךְ גַּם שֶׁנִּמְצָא בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, לְהִמָּצֵא בְדִין לְגַבֵּי הַמִּצְרִים וּלְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳וַיָּבא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל׳ (שמות יד, כ) - לְמוּל אֵלֶּה וּלְמוּל אֵלֶּה. ׳וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ׳ - שֶׁכָּךְ הוּא יוֹם שֶׁל יִצְחָק, שֶׁמְּעֻנָּן הָיָה, עָנָן וְחֹשֶׁךְ מִמֶּנּוּ הוּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ סִדּוּר הָאוֹתִיּוֹת לְמַפְרֵעַ, (בדרך עקם) וְלֹא בְדֶרֶךְ יָשָׁר כְּמוֹ זֶה.
בלשון הזוהר
תִּנְיָינָא דְּיִצְחָק, הָכִי נָמֵי דְּאִשְׁתְּכַח בְּע"ב אַתְוָון, לְאִשְׁתַּכְחָא בְּדִינָא לְגַבֵּי מִצְרָאֵי וּלְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמֵי. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל׳ - לָקֳבֵיל אִלֵּין וְלָקֳבֵיל אִלֵּין. ׳וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ׳ - דְּהָכִי הוּא יוֹמָא דְּיִצְחָק, דְּעִיבָא הֲוִי, עֲנָנָא וַחֲשׁוֹכָא מִנֵּיהּ הוּא. וּבְגִין כַּךְ סִדוּרָא דְּאַתְוָון לְמַפְרֵעַ, (באורחא עקימא) וְלָא בְּאֹרַח מֵישָׁר, כְּגַוְונָא דָּא.
׳לא קרב זה אל זה׳ - הבאר הנדבקת בדין יצחק
וְעַל זֶה כָּל הָאוֹתִיּוֹת לְמַפְרֵעַ, שֶׁכָּתוּב ׳וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ׳ (שמות יד, כ) - שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס יִצְחָק בְּדִינָיו, לֹא ׳קָרַב זֶה אֶל זֶה׳ - כָּתוּב ׳זֶה אֶל זֶה׳ - אוֹתָם שֶׁבָּאוּ מִצַּד אַבְרָהָם לֹא קָרְבוּ זֶה לָזֶה, שֶׁהֲרֵי לֹא יָכְלוּ, מִשּׁוּם שֶׁבְּאֵר זוֹ נִדְבְּקָה בְיִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה׳ - שֶׁכְּשֶׁהִתְמַלְּאָה לְהִתְחַבֵּר (לְהִתְחַזֵּק) בְּיִצְחָק, לֹא ׳קָרַב זֶה אֶל זֶה׳ - וְלֹא יָכֹל לְהִתְקָרֵב, עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב וְהִתְחַבֵּר בְּאַבְרָהָם, וְלָקַח אֶת יִצְחָק וְשָׂם אוֹתוֹ בָּאֶמְצַע, וְאָז הִתְקַשְּׁרָה הַמְּהֵימְנוּתָא זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה, וְנִצְּלוּ יִשְׂרָאֵל. וְשָׁנִינוּ, בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים הָאָבוֹת, שְׁאָר הַצַּדִּיקִים נִמְצָאִים אִתָּם, וְעַל זֶה שֵׁם זֶה עוֹלֶה לִצְדָדִים אֲחֵרִים מֻפְרָדִים, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם יוֹצְאִים לְדֶרֶךְ אֶחָד.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא אַתְוָון כֻּלְּהוּ לְמַפְרֵעַ, דִּכְתִּיב ׳וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחֹשֶׁךְ׳ (שמות יד, כ), דְּכֵיוָן דְּעָאל יִצְחָק בְּדִינוֹי, לֹא ׳קָרַב זֶה אֶל זֶה׳. כְּתִיב ׳זֶה אֶל זֶה׳, אִינּוּן דְּאָתוּ מִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם, לָא קְרִיבוּ דָּא בְּדָא. דְּהָא לָא יַכְלִין, בְּגִין דְּהַאי בְּאֵר אִתְדַּבְּקָא בְּיִצְחָק. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה׳. דְּכַד אִתְמַלְּיָיא לְאִתְחַבְּרָא (ס"א לאתקפא) בְּיִצְחָק, לֹא ׳קָרַב זֶה אֶל זֶה׳, וְלָא יָכִיל לְקָרְבָא. עַד דְּאָתָא יַעֲקֹב, וְאִתְחַבָּר בְּאַבְרָהָם, וְנָטַל לְיִצְחָק, וְשָׁארִי לֵיהּ בְּאֶמְצָעִיתָא, כְּדֵין אִתְקְשַׁר מְהֵימְנוּתָא דָּא בְּדָא וְדָא בְּדָא, וְאִשְׁתְּזִיבוּ יִשְׂרָאֵל. וְתָנֵינָן, בַּאֲתָר דַּאֲבָהָתָא אִשְׁתַּכְחֵי, שְׁאָר צַדִיקַיָּיא מִשְׁתַּכְחֵי גַּבַּיְיהוּ, וְעַל דָּא שְׁמָא דָּא, סָלִיק לְסִטְרִין אַחֲרָנִין מִתְפָּרְשָׁן, אַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ נָפְקִין לְאָרְחָא חַד.
׳ברוח קדים עזה׳ - רוח יעקב המשככת רוגז הים
כְּשֶׁמְּאִירָה בְּאֵ"ר זוֹ מִצַּד יִצְחָק וְנִקְשֶׁרֶת בּוֹ, נַעֲשֶׂה יָם הַגָּדוֹל תַּקִּיף, וְגַלִּים חֲזָקִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בְּזַעַף וְרֹגֶז בְּתַקִּיפוּת, נוֹטֵל לְמַעְלָה, עוֹלֶה, וְיוֹרֵד לְמַטָּה. אַבְרָהָם בָּא מוּלוֹ (כְּנֶגְדּוֹ), וּמִתּוֹךְ רֹגֶז וְזַעַף וְחֵמָה וְתַקִּיפוּת זֶה אֶל זֶה לֹא הָיוּ מִתְקָרְבִים, עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב וְשׁוֹכֵךְ הָרֹגֶז, וּמֵמִיךְ וְשׁוֹבֵר גַּלֵּי הַיָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה וְגוֹ'׳ (שמות יד, כא). מַה זֶּה ׳בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה׳? זוֹ רוּחַ יַעֲקֹב, עַזָּה, תַּקִּיפָה לְמוּלוֹ לִשְׁבֹּר רֹגֶז יָם זֶה. ׳וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם׳ - (הוּא) רוֹקֵן הַיָּם מִמֵּי רֹגֶז, וְנֶחְלְקוּ הַמַּיִם לְצַד אַבְרָהָם וּלְצַד יַעֲקֹב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם, לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה, וְעַל כָּךְ כָּל הָאוֹתִיּוֹת בְּדֶרֶךְ יָשָׁר כָּרָאוּי.
בלשון הזוהר
כַּד נַהֲרָא הַאי בְּאֵ"ר מִסִּטְרָא דְּיִצְחָק, וְאִתְקָשַׁר בֵּיהּ, אִתְעָבִיד יַמָּא רַבָּא תַּקִּיפָא, וְגַלְגְּלִין תַּקִּיפִין, סַלְּיקִין וְנַחְתִּין בְּזַעַף וְרוּגְזָא בִּתְקִיפוּ, נָטִיל לְעֵילָּא, סָלִיק, וְנָחִית לְתַתָּא. אַבְרָהָם אָתֵי לְקֳבְּלָא (ס"א לקבליה), וּמִגּוֹ רוּגְזָא וְזַעְפָּא וְחֵימָתָא וּתְקִיפוּ, זֶה אֶל זֶה לָא הֲווֹ מִתְקָרְבִין, עַד דְּאָתָא יַעֲקֹב, וְשָׁכִיךְ רוּגְזָא, וּמָאִיךְ וְתָבַר גַּלְגַלֵּי יַמָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ יהו"ה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה וְגוֹ'׳ (שמות יד, כא). מַאי בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה. דָּא רוּחַ יַעֲקֹב, עַזָּה תַּקִּיף לָקֳבְלֵיהּ, לְתַבְרָא רוּגְזָא דְּהַאי יַמָּא. ׳וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִבָּקְעוּ הַמָּיִם׳ - (נ"א הוא) אָרִיק יַמָּא מֵימֵי רוּגְזִין, וְאִתְפְלִיגוּ מַיָּא לְסִטְרָא דְּאַבְרָהָם וּלְסִטְרָא דְּיַעֲקֹב. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִבָּקְעוּ הַמָּיִם לְסִטְרָא דָּא וּלְסִטְרָא דָּא׳. וְעַל דָּא אַתְוָון כֻּלְּהוּ בְּאֹרַח מֵישָׁר כַּדְּקָא יֵאוּת. (כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)
זיווג האבות - קשר נאמן להיות מרכבה שלמה
אֵלֶּה אוֹתִיּוֹת בְּדֶרֶךְ יָשָׁר בְּצַד יַעֲקֹב, וְכָל אוֹתָם שֶׁבָּאוּ מִצִּדּוֹ. וּכְשֶׁבָּא יַעֲקֹב, הִתְחַבֵּר בְּאַבְרָהָם וְלָקַח אֶת יִצְחָק, וְהִשְׁרָהוּ בָאֶמְצַע. אָז הִתְקַשְּׁרָה הַמְּהֵימְנוּתָא זֶה בָּזֶה וְזֶה בָּזֶה. וְעַל זֶה מַעֲשֶׂה בְּתִקּוּן בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּזִוּוּג הָאָבוֹת נוֹדָע, שֶׁהוּא קֶשֶׁר אֶחָד, קֶשֶׁר נֶאֱמָן, לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה שְׁלֵמָה, וּבְזִוּוּג הָאָבוֹת כְּאֶחָד נַעֲשֶׂה הַכֹּל.
בלשון הזוהר
אִלֵּין אַתְוָון בְּאֹרַח מֵישָׁר, בִּסְטַר דְּיַעֲקֹב, וְכָל אִינּוּן דְּאָתוּ מִסִּטְרֵיהּ, וְכַד אָתָא יַעֲקֹב, אִתְחַבָּר בְּאַבְרָהָם, וְנָטַל לְיִצְחָק, וְשָׁארִי לֵיהּ בְּאֶמְצָעִיתָא. כְּדֵין אִתְקְשַׁר מְהֵימְנוּתָא דָּא בְּדָא וְדָא בְּדָא. וְעַל דָּא, עוֹבָדָא בְּתִקּוּנָא בִּשְׁמָא קַדִישָׁא בְּזִוּוּגָא דַּאֲבָהָן אִשְׁתְּמוֹדַע, דְּאִיהוּ קִשּׁוּרָא חַד, קִשּׁוּרָא מְהֵימָנָא, לְמֶהֱוִי רְתִיכָא שְׁלֵימָתָא. וּבְזִוּוּגָא דַּאֲבָהָן כַּחֲדָא, אִתְעָבִיד כֹּלָּא.
ידיעת החברים ללכת בדרך ישר - דרכי המלך הקדוש
וְיוֹדְעִים הַחֲבֵרִים לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, לְהַתְקִין מַעֲשֶׂה כָּרָאוּי, וּבְשֵׁם זֶה קֶשֶׁר הָאָבוֹת, נִמְצְאוּ דְרָכִים לְדִין וּלְרַחֲמִים, לְסִיּוּעַ, לְחֶסֶד, לְיִרְאָה, לְתוֹרָה, לְחַיִּים, לְמָוֶת, לְטוֹב, לְרַע. אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים דַּרְכֵי הַתּוֹרָה וְיוֹדְעִים לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וְיַדְעִין חַבְרַיָּיא לְמֵיהַךְ בְּאֹרַח מֵישָׁר, לְאַתְקְּנָא עוֹבָדִין כַּדְּקָא יֵאוּת, וּבִשְׁמָא דָּא קִשּׁוּרָא דַּאֲבָהָן, אִשְׁתְּכָחוּ אוֹרְחִין לְדִינָא, וּלְרַחֲמֵי, לְסִיּיוּעַ, לְחֶסֶד, לִדְחִילוּ, לְאוֹרַיְיתָא, לְחַיֵּי, לְמוֹתָא, לְטָב, לְבִישׁ. זַכָּאִין אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא, דְּיַדְעִין אוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, וְיַדְעִין לְמֵיהַךְ בְּאוֹרְחוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, זַכָּאִין אִינּוּן בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. (
קשרי האבות ושבע הדרגות
מרכבה, עננים ונחלות השבטים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.