מעשה בשלושה שהלכו בהרי קרדו - ודברי תורה מבטלים הדין
בהעלותך · ׳ותנח התבה בחדש השביעי׳ - סיפורי התורה ככלל, וכסא הדין בראש השנה · מאמר 3 · פיסקה 1 · דף קמט ע"א
לשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יִצְחָק, הֲווֹ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא. פָּגְעוּ בְּאִינּוּן טוּרֵי קַרְדוֹ. עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, זָקַף עֵינוֹי רִבִּי אֶלְעָזָר, וְחָמֵי אִינּוּן טוּרֵי רָמָאֵי, וַהֲווּ חֲשוֹכָן, וְדַחֲלָן בִּדְחִילוּ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לְאִינּוּן חַבְרַיָּיא, אִלּוּ אַבָּא הָכָא, לָא הֲוָה דָּחִילְנָא. אֲבָל כֵּיוָן דַּאֲנָן תְּלָתָא, וּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא בֵּינָנָא, דִּינָא הָכָא לָא אִשְׁתְּכַח.
תרגום
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יִצְחָק הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. פָּגְעוּ בְּאוֹתָם הָרֵי קַרְדוֹ. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, הֵרִים רַבִּי אֶלְעָזָר עֵינָיו, וְרָאָה אוֹתָם הָרִים רָמִים, וְהָיוּ חֲשׁוּכִים, וּפָחֲדוּ בְפַחַד. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְאוֹתָם חֲבֵרִים, אִלּוּ אַבָּא כָּאן, לֹא הָיִינוּ פוֹחֲדִים. אֲבָל כֵּיוָן שֶׁאָנוּ שְׁלֹשָׁה וְדִבְרֵי תוֹרָה בֵּינֵינוּ, הַדִּין כָּאן לֹא נִמְצָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אלעזר ורבי יוסי ורבי יצחק, הוו אזלי באורחא. פגעו באינון טורי קרדו. עד דהוו אזלי, זקף עינוי רבי אלעזר, וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן, ודחלן בדחילו. אמר רבי אלעזר לאינון חברייא, אלו אבא הכא, לא הוה דחילנא. אבל כיון דאנן תלתא, ומלי דאורייתא ביננא, דינא הכא לא אשתכח.
התרגום: רבי אלעזר ורבי יוסי ורבי יצחק היו הולכים בדרך. פגעו באותם הרי קרדו. עד שהיו הולכים, הרים רבי אלעזר עיניו, וראה אותם הרים רמים, והיו חשוכים, ופחדו בפחד. אמר רבי אלעזר לאותם חברים, אלו אבא כאן, לא היינו פוחדים. אבל כיון שאנו שלשה ודברי תורה בינינו, הדין כאן לא נמצא.
מן המפרשים
הסולם: רבי אלעזר ורבי יוסי וכו' : ר"א ור"י ור' יצחק היו הולכים בדרך פגעו באלו הרי חשך, בעוד שהיו הולכים נשא עיניו ר' אלעזר וראה אלו הרים הרמים, והיו חשכים ונוראים באימה. א"ר אלעזר אל החברים, אלו היה אבי כאן, לא הייתי מתירא, אבל כיון…