סיפור שבתורה - יצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו
בהעלותך · ׳ותנח התבה בחדש השביעי׳ - סיפורי התורה ככלל, וכסא הדין בראש השנה · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף קמט ע"ב
לשון הזוהר
פָּתַח רִבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, כְּתִיב ׳וַתָּנַח הַתֵּיבָה בַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ'׳ - ׳עַל הֲרֵי אֲרָרָט וְגוֹ'׳. כְּמָה חֲבִיבִין מִלֵי דְּאוֹרַיְיתָא, דִּבְכָל מִלָה וּמִלָּה, אִית רָזִין עִלָאִין, וְאוֹרַיְיתָא כֹּלָּא, עִלָּאָה אִיקְרֵי. וְתָנֵינָן בִּתְלֵיסָר מְכִילָן דְּאוֹרַיְיתָא: כָל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא מִן הַכְּלָל, לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא. דְּהָא אוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי כְּלָלָא עִלָּאָה, אַף עַל גַּב דְּנָפִק מִנָּהּ, חַד סִפּוּר בְּעָלְמָא. ודַּאי לָא אָתֵי לְאַחֲזָאָה עַל הַהוּא סִפּוּר, אֶלָּא לְאַחֲזָאָה מִלִּין עִלָּאִין, וְרָזִין עִלָּאִין. וְלֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא. בְּגִין דְּהַהוּא סִפּוּר דְּאוֹרַיְיתָא, אוֹ הַהוּא עוֹבָדָא, אַף עַל גַּב דְּהוּא נָפְקָא מִכְלָלָא דְּאוֹרַיְיתָא, לָאו לְאַחֲזָאָה עַל גַּרְמֵיהּ נָפַק בִּלְבַד, אֶלָּא לְאַחֲזָאָה עַל הַהוּא כְּלָלָא עִלָּאָה דְּאוֹרַיְיתָא כֹּלָּא נָפַק.
תרגום
פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר, כָּתוּב ׳וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ'׳ ׳עַל הָרֵי אֲרָרָט וְגוֹ'׳ (בראשית ח, ד). כַּמָּה חֲבִיבִים דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁבְּכָל דָּבָר וְדָבָר יֵשׁ סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים, וְהַתּוֹרָה כֻּלָּהּ נִקְרֵאת עֶלְיוֹנָה. וְשָׁנִינוּ בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה: כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה בִכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא. שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא כְּלָל עֶלְיוֹן, אַף עַל גַּב שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנָּה סִפּוּר אֶחָד בָּעוֹלָם, וַדַּאי לֹא בָאָה לְהַרְאוֹת אֶת אוֹתוֹ סִפּוּר, אֶלָּא לְהַרְאוֹת דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים וְסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים. וְלֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּוֹ יָצָא. מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ סִפּוּר שֶׁל הַתּוֹרָה אוֹ אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, אַף עַל גַּב שֶׁהוּא יוֹצֵא מִכְּלַל הַתּוֹרָה, לֹא לְהַרְאוֹת עַל עַצְמוֹ יָצָא בִּלְבַד, אֶלָּא לְהַרְאוֹת עַל אוֹתוֹ כְּלָל עֶלְיוֹן שֶׁל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ יָצָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח רבי אלעזר ואמר, כתיב ׳ותנח התיבה בחדש השביעי וגו'׳ - ׳על הרי אררט וגו'׳. כמה חביבין מלי דאורייתא, דבכל מלה ומלה, אית רזין עלאין, ואורייתא כלא, עלאה איקרי. ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא: כל דבר שהיה בכלל, ויצא מן הכלל, ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כלו יצא. דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה, אף על גב דנפק מנה, חד ספור בעלמא. ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין, ורזין עלאין. ולא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כלו יצא. בגין דההוא ספור דאורייתא, או ההוא עובדא, אף על גב דהוא נפקא מכללא דאורייתא, לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק.
התרגום: פתח רבי אלעזר ואמר, כתוב ׳ותנח התבה בחדש השביעי וגו'׳ ׳על הרי אררט וגו'׳ (בראשית ח, ד). כמה חביבים דברי התורה, שבכל דבר ודבר יש סודות עליונים, והתורה כלה נקראת עליונה. ושנינו בשלש עשרה מדות של התורה: כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כלו יצא. שהרי התורה, שהיא כלל עליון, אף על גב שיוצא ממנה ספור אחד בעולם, ודאי לא באה להראות את אותו ספור, אלא להראות דברים עליונים וסודות עליונים. ולא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כלו יצא. משום שאותו ספור של התורה או אותו מעשה, אף על גב שהוא יוצא מכלל התורה, לא להראות על עצמו יצא בלבד, אלא להראות על אותו כלל עליון של התורה כלה יצא.
מן המפרשים
הסולם: פתח ר' אלעזר וכו': פר"א ואמר, כתוב, ותנח התבה בחדש השביעי וגו ' על הרי אררט וגו'. כמה חביבים הם דברי תורה, שבכל מלה ומלה יש סודות עליונים, והתורה כולה נקראת עליונה. ולמדנו בברייתא די"ג מדות שבתורה, כל דבר שהיה בכלל ויצא מן…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: