ממלכת הזוהר › זוהר › בהעלותך › מאמר 2: ׳אשרי העם יודעי תרועה׳ - חירות ישראל, מעשה השופר והארת הנרות › פיסקה 1 (קמט ע"א)

יציאת ישראל מרשות אחרת - אחיזתם בשמו והיותם בני חורין

בהעלותך · ׳אשרי העם יודעי תרועה׳ - חירות ישראל, מעשה השופר והארת הנרות · מאמר 2 · פיסקה 1 · דף קמט ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה יהו"ה בְּאוֹר פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן׳ (תהילים פט, טז) - הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ, אֲבָל תָּא חֲזֵי, זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לוֹן אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא, וְאוֹלִיף לוֹן אָרְחוֹי, לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ, וּלְמֵיטַר פִּקּוּדֵי דְּאוֹרַיְיתָא, לְמִזְכֵּי בְּהוּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי. וְקָרִיב לְהוּ בְּשַׁעֲתָא דְּנָפְקוּ מִמִּצְרָיִם, דְּהָא כְּדֵין אַפִּיק לוֹן מֵרְשׁוּתָא אַחֲרָא, וְסָלִיק לוֹן לְאִתְאַחֲדָא בִּשְׁמֵיהּ, וּכְדֵין אִקְרוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּנֵי חוֹרִין מִכֹּלָּא, דְּלָא יָתְבוּ תְּחוֹת רְשׁוּתָא אַחֲרָא, וְסָלִיק לוֹן לְאַחֲדָא בִּשְׁמֵיהּ, דְּסָלִיק עַל כֹּלָּא, דְּשַׁלִּיט עַל עִלָּאִין וְתַתָּאִין.

תרגום

רַבִּי אַבָּא פָּתַח, ׳אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה ה' בְּאוֹר פָּנֶיךְ יְהַלֵּכוּן׳ (תהלים פט, טז) - הַפָּסוּק הַזֶּה פֵּרְשׁוּהוּ, אֲבָל בּא רְאֵה, אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שהקב"ה נָתַן לָהֶם תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלִמְּדָם דְּרָכָיו לְהִתְדַּבֵּק בּוֹ, וְלִשְׁמֹר מִצְווֹת הַתּוֹרְה לִזְכּוֹת בָּהֶן לָעוֹלָם הַבָּא, וְקֵרְבָם בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי אָז הוֹצִיאָם מֵרְשׁוּת אַחֶרֶת, וְהֶעֱלָם לְהֵאָחֵז בִּשְׁמוֹ, וְאָז נִקְרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּנֵי חוֹרִין מֵהַכֹּל, שֶׁלֹּא יָשְׁבוּ תַּחַת רָשׁוּת אַחֶרֶת, וְהֶעֱלָם לְהֵאָחֵז בִּשְׁמוֹ, שֶׁעוֹלֶה עַל הַכֹּל, שֶׁשּׁוֹלֵט עַל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אבא פתח, ׳אשרי העם יודעי תרועה יהו"ה באור פניך יהלכון׳ (תהילים פט, טז) - האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי, זכאין אינון ישראל, דקודשא בריך הוא יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי, לאתדבקא ביה, ולמיטר פקודי דאורייתא, למזכי בהו לעלמא דאתי. וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים, דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא, וסליק לון לאתאחדא בשמיה, וכדין אקרון בני ישראל, בני חורין מכלא, דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה, דסליק על כלא, דשליט על עלאין ותתאין.

התרגום: רבי אבא פתח, ׳אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון׳ (תהלים פט, טז) - הפסוק הזה פרשוהו, אבל בא ראה, אשריהם ישראל שהקב"ה נתן להם תורה הקדושה, ולמדם דרכיו להתדבק בו, ולשמר מצוות התורה לזכות בהן לעולם הבא, וקרבם בשעה שיצאו ממצרים, שהרי אז הוציאם מרשות אחרת, והעלם להאחז בשמו, ואז נקראו בני ישראל בני חורין מהכל, שלא ישבו תחת רשות אחרת, והעלם להאחז בשמו, שעולה על הכל, ששולט על עליונים ותחתונים.

מן המפרשים

אור החמה: וקריב לון. כלומר תחלת קרבתם אל הקדושה היה אז עם היות שלא יקבלו התורה עד נ' יום והא כיצד כי תחלת הקורבה היה שהוציא אותם מרשותא אחרא וסליק לון בחמשים יום מדרגה אחר מדרגה: לאתאחדא בשמיה. בקבלת התורה: דסליק על כולא. היינו בשם בן…

אור יקר: אחרא, וסליק לון בחמישים יום מדרגה אחר מדרגה לאתאחדא כשמיה בקבלת התורה, וכדין איק הון כלומר כאשר קבלו התורה שאז נדבקו בשם דסליק על כולא היינו שם בן ארבע שהוא גבוה על כל השמות ועל כל השרים החזיק אורו בימיי ובשמאל כדי להאיר…

הסולם: ר' אבא פתח וכו' : רא"פ, אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון. מקרא זה העמידוהו. אבל בוא וראה אשרי הם ישראל שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, ולמד אותם דרכיו להתדבק בו, ולשמור מצות התורה לזכות בהם לעולם הבא. וקרב אותם בשעה שיצאו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: