התקרבות השמש למערב בשמאל ובימין - והארת המנורות העליונות
בהעלותך · ׳והוא כחתן יצא מחפתו׳ - הארת השמש באילן והדלקת הנרות העליונים · מאמר 1 · פיסקה 4 · דף קמח ע"ב
לשון הזוהר
כְּהַאי גַּוְונָא ׳וְהוּא כְּחָתָן יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ׳ - אַזְלָא שִׁמְשָׁא וְאִתְפָשַּׁט לְגַבֵּי מַעֲרָב, כֵּיוָן דְּמַעֲרָב אִתְקְרִיב, סְטָר צָפוֹן אִתְּעַר לְקֳבְלֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וְקָרִיב לְמַעֲרָב, וְזָוִיג לֵיהּ בְּאַתְרֵיהּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר דִּכְתִּיב, ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳ (שיר השירים ב, ו) - וּלְבָתַר סְטָר דָּרוֹם דְּאִיהוּ יְמִינָא, דִּכְתִּיב ׳וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ - כְּדֵין ׳יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׳ - לְאַנְהָרָא סִיהֲרָא וְאוֹקְמוּהָ. תָּא חֲזֵי, ׳בְּהַעֲלוֹתְךָ אֶת הַנֵּרוֹת׳ - אִלֵּין בּוֹצִינִין עִלָּאִין, דְּכֻלְּהוּ נְהִירִין כַּחֲדָא מִן שִׁמְשָׁא. (חסר כאן)
תרגום
כְּמוֹ זֶה ׳וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ׳ (תהלים יט, ו) - הוֹלֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ וּמִתְפַּשֶּׁטֶת לַמַּעֲרָב. כֵּיוָן שֶׁמַּעֲרָב מִתְקָרֵב, צַד צָפוֹן מִתְעוֹרֵר מוּלוֹ בַּתְּחִלָּה, וּמִתְקָרֵב לַמַּעֲרָב, וּמְזַוֵּג אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁכָּתוּב ׳שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי׳ (שם ב, ו) - וְאַחַר כָּךְ צַד דָּרוֹם, שֶׁהוּא יָמִין, שֶׁכָּתוּב ׳וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי׳ (שיר השירים ב, ו) - אָז ׳יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח׳ - לְהָאִיר הַלְּבָנָה, וּפֵרְשׁוּהָ. בֹּא רְאֵה, ׳בְּהַעֲלֹתְךְ אֶת הַנֵּרֹת אֵלּוּ׳ מְנוֹרוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁכֻּלָּן מְאִירוֹת כְּאַחַת מֵהַשֶּׁמֶשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כהאי גוונא ׳והוא כחתן יוצא מחפתו׳ - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב, כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב, וזויג ליה באתריה, כמה דאתמר דכתיב, ׳שמאלו תחת לראשי׳ (שיר השירים ב, ו) - ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא, דכתיב ׳וימינו תחבקני׳ - כדין ׳ישיש כגבור לרוץ ארח׳ - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי, ׳בהעלותך את הנרות׳ - אלין בוצינין עלאין, דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. (חסר כאן)
התרגום: כמו זה ׳והוא כחתן יצא מחפתו׳ (תהלים יט, ו) - הולכת השמש ומתפשטת למערב. כיון שמערב מתקרב, צד צפון מתעורר מולו בתחלה, ומתקרב למערב, ומזוג אותו במקומו, כמו שנאמר שכתוב ׳שמאלו תחת לראשי׳ (שם ב, ו) - ואחר כך צד דרום, שהוא ימין, שכתוב ׳וימינו תחבקני׳ (שיר השירים ב, ו) - אז ׳ישיש כגבור לרוץ ארח׳ - להאיר הלבנה, ופרשוה. בא ראה, ׳בהעלתך את הנרת אלו׳ מנורות עליונות שכלן מאירות כאחת מהשמש.
מן המפרשים
אור החמה: אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב ולא למטה אלא למעלה מקום המערב דהיינו על נצח והוד ובהיותו שם מיד המלכות מתקנת עצמה להתיחד ולעלות על נצח והוד. וז"ש כיון דמערב אתקרב סטר צפון שהוא הגבורה ולא הגבורה עצמה שהיא למעלה עם הת"ת אלא סטר צפון…
הסולם: כהאי גוונא והוא וכו' : כעין זה, והוא כחתן יוצא מחופתו, השמש שהוא ז"א, הולך ומתפשט למערב, שהוא המלכות. כיון שהמערב מתקרב, מתעורר כנגדה תחילה צד צפון, שהוא גבורה, וקרב למערב, ומזדווג עמה במקומה, כמו שלמדנו, כי תחילת זווג ז"א הוא…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: ת"ח בהעלותך וכו' ידוע כי אהרן הוא מיסוד אבא והוא ממתק ומעלה הגבורות הנק' בוצינין: ודרוש וקבל שכר בדרושי הרב ז"ל על פסוק זה: ולקמן בדף קמ"ט סייום דרוש זה יודעי תרועה וכו' הא אוקמוה וכו' לעיל בפ' ויקרא דף י"ח : ובפ' אמור דף צ"ט…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: