ממלכת הזוהר › זוהר › בהעלותך › מאמר 1: ׳והוא כחתן יצא מחפתו׳ - הארת השמש באילן והדלקת הנרות העליונים › פיסקה 3 (קמח ע"ב)

׳חפתו׳ - העטרה שעטרה לו אמו, ראשית כל האור

בהעלותך · ׳והוא כחתן יצא מחפתו׳ - הארת השמש באילן והדלקת הנרות העליונים · מאמר 1 · פיסקה 3 · דף קמח ע"ב

לשון הזוהר

׳וְהוּא כְּחָתָן יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ׳ - מַאן אִיהוּ חֻפָּתוֹ. דָּא אִיהוּ ׳עֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתּוֹ׳ (שיר השירים ג, יא) - ׳יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ׳ - דָּא אִיהוּ רֵישָׁא דְּכָל נְהוֹרָא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר בַּקְרָא דַּאֲבַּתְרֵיהּ, ׳מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ׳, דָּא שֵׁירוּתָא דְּכֹלָּא, דְּאִקְרֵי ׳מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם׳. וּכְדֵין, נָפִיק כְּחָתָן מַמָּשׁ, כַּד נָפִיק לְאַעְרְעָא לְכַלָּתֵיהּ, רְחִימָתָא דְּנַפְשׁוֹי, וּפָרִישׂ דְּרוֹעוֹי, וּמְקַבֵּל לָהּ.

תרגום

׳וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ׳ - מַהִי חֻפָּתוֹ? זֶהוּ ׳עֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ׳ (שיר השירים א, יא) - ׳יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ׳ - זֶהוּ רֹאשׁ שֶׁל כָּל אוֹר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק שֶׁלְּאַחֲרָיו, ׳מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ׳. זוֹ רֵאשִׁית הַכֹּל שֶׁנִּקְרֵאת ׳מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם׳. וְאָז יצֵא כְּחָתָן מַמָּשׁ, כְּשֶׁיּוֹצֵא לִפְגֹּשׁ אֶת כַּלָּתוֹ אֲהוּבַת נַפְשׁוֹ, וּפוֹרֵשׂ זְרוֹעוֹתָיו וּמְקַבְּלָהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳והוא כחתן יוצא מחפתו׳ - מאן איהו חפתו. דא איהו ׳עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו׳ (שיר השירים ג, יא) - ׳יוצא מחפתו׳ - דא איהו רישא דכל נהורא כמה דאת אמר בקרא דאבתריה, ׳מקצה השמים מוצאו׳, דא שירותא דכלא, דאקרי ׳מקצה השמים׳. וכדין, נפיק כחתן ממש, כד נפיק לאערעא לכלתיה, רחימתא דנפשוי, ופריש דרועוי, ומקבל לה.

התרגום: ׳והוא כחתן יצא מחפתו׳ - מהי חפתו? זהו ׳עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו׳ (שיר השירים א, יא) - ׳יצא מחפתו׳ - זהו ראש של כל אור, כמו שנאמר בפסוק שלאחריו, ׳מקצה השמים מוצאו׳. זו ראשית הכל שנקראת ׳מקצה השמים׳. ואז יצא כחתן ממש, כשיוצא לפגש את כלתו אהובת נפשו, ופורש זרועותיו ומקבלה.

מן המפרשים

מקדש מלך: וכדין נפיק כחתן ממש פי' כחתן שבעו"הז. וז"ש כהאי גוונא והוא כחתן וכו' שזעיר נמשל לחתן שבעו"הז. א"כ יש לפרש מש"ל ונהורא דיליה שארי מרישא. פי' המוחין שלו מקבלם מהבינה שנקראת רישא לגבי ז"ון. והמוחין הנז' מתפשטים בת"ת דזעיר. וז"ש…

אור החמה: מאן חופתו דא הוא עטרה היינו שבהיות הת"ת רוצה להתייחד עם המלכות הבינה מעטרת אותו מאור הכתר וחכמ' ובינה עצמ' ושם נעשית לו חופה הכתר גג החופ' החכמה והבינה כותלי החופ' והיינו רישא דכל נהורא והיינו מקצה השמים שהוא בינה קצה לת"ת בעל…

הסולם: והוא כחתן יוצא מחופתו: שואל, מי היא חופתו. ומשיב, זו היא עטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו. שהם המוחין חב"ד שמקבל מאמו, שהיא בינה. יוצא מחופתו, זה הוא הראש של כל האור, דהיינו חב"ד (כנ"ל תרומה אות קכ"ו) כמו שאתה אומר בהכתוב שלאחריו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: