ממלכת הזוהר › זוהר › בהעלותך › מאמר 19: דגל הנשר בדרום - מרכבותיו, ראשי מחנותיו וקולות מסעם › פיסקה 2 (קנד ע"ב)

׳המבינתך יאבר נץ׳ - רוח פנימית המאברת את הנשר

בהעלותך · דגל הנשר בדרום - מרכבותיו, ראשי מחנותיו וקולות מסעם · מאמר 19 · פיסקה 2 · דף קנד ע"ב

לשון הזוהר

רוּחָא דְּרוּחָא פְּנִימָאָה נָפִיק, וְהַהוּא רוּחָא מָטֵי לְהַאי נֶשֶׁר, וְסָלִיק אֶבְרוֹי וּמְכַסְּיָיא לְגוּפָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרוֹשׂ כְּנָפָיו לְתֵימָן׳ (איוב לט, כו). כְּגַוְונָא כְּדוּגְמָא כְּעֵין ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ׳ הַאי נֶשֶׁר נֵץ בַּהֲדֵיהּ יוֹנָה, בַּהֲדֵיהּ נֵץ, וְכָל מָארֵי דְּגַדְפִּין כֻּלְּהוּ מְצַפְצְפָן וְחַדָּאן. חַד מִסִּטְרָא (ס"א חד סמכא) קָמֵּיהּ, סָלִיק מִתַּתָּא לְעֵילָּא. כַּמָה צִיפָּרִין נַחְתִּין וְעָאלִין, מְצַפְצְפָן וְחַדָּאן, אַזְלִין וְשָׁאטִין.

תרגום

רוּחַ שֶׁל רוּחַ פְּנִימִית יוֹצֵאת, וְאוֹתָהּ הָרוּחַ מַגִּיעָה לַנֶּשֶׁר הַזֶּה, וְעוֹלִים אֵיבָרָיו וּמְכַסִּים אֶת הַגּוּף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הֲמִבִּינָתְךְ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו לְתֵימָן׳ (איוב לט, כו) - כְּמוֹ דֻגְמַת כְּעֵין ׳כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ׳ (דברים לב, יא), נֶשֶׁר נֵץ זֶה עִם יוֹנָה, עִם נֵץ, וְכָל בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם כֻּלָּם מְצַפְצְפִים וּשְׂמֵחִים. אֶחָד מִצַּד (עַמּוּד אֶחָד) לְפָנָיו עוֹלֶה מִמַּטָּה לְמַעְלָה. כַּמָּה צִפֳּרִים יוֹרְדוֹת וְעוֹלוֹת, מְצַפְצְפוֹת וּשְׂמֵחוֹת, הוֹלְכוֹת וּמְשׁוֹטְטוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר, וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר, ׳המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן׳ (איוב לט, כו). כגוונא כדוגמא כעין ׳כנשר יעיר קנו׳ האי נשר נץ בהדיה יונה, בהדיה נץ, וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה, סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין.

התרגום: רוח של רוח פנימית יוצאת, ואותה הרוח מגיעה לנשר הזה, ועולים איבריו ומכסים את הגוף, כמו שנאמר ׳המבינתך יאבר נץ יפרש כנפיו לתימן׳ (איוב לט, כו) - כמו דגמת כעין ׳כנשר יעיר קנו׳ (דברים לב, יא), נשר נץ זה עם יונה, עם נץ, וכל בעלי הכנפים כלם מצפצפים ושמחים. אחד מצד (עמוד אחד) לפניו עולה ממטה למעלה. כמה צפרים יורדות ועולות, מצפצפות ושמחות, הולכות ומשוטטות.

מן המפרשים

מקדש מלך: רוחא דרוחא פנימא' נפיק פי' רוח מהבינה הנק' רוחאי' פנימאה יוצא ומאיר לנשר שבדרום. לפי דהאי ימינא ביובלא שרייא כמ"ש הזוהר בכ"מ: כגוונא כדוגמא וכו' פי' שחיות אלו דוגמת חג"ת דאצילות כמש"ל בזוהר:

אור החמה: (כאשר) [צ"ל כנשר] יעיר קנו . היינו ממש כענין יאבר נץ כי אפרוחי הנשר דהיינו קנו הם כמו אברי הנץ ויעיר היינו שיכלול אותם להעלותם:

הסולם: רוחא דרוחא פנימאה וכו' : רוח של רוח הפנימי יוצא, ורוח ההוא מגיע אל הנשר, והוא מעלה כנפיו ומכסה את הגוף. כש"א, המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן. נשר הזה, התקוטט עם היונה, ועם הנץ, וכל בעלי כנפים כולם מצפצפים ושמחים. אחד מצד…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: