׳וימררו את חייהם׳ - קושיא, קל וחומר, ליבון הלכה ותיקו
בהעלותך · ׳תם עוונך בת ציון׳ - מרירות הגלות הנמתקת בסודות התורה · מאמר 15 · פיסקה 5 · דף קנג ע"א
לשון הזוהר
בְּהַהוּא זִמְנָא ׳שָׁם שָׂם לוֹ חוֹק וּמִשְׁפָּט׳ (שמות טו, כג), וְאִינּוּן מָארֵי מִשְׁנָה - אוּף הָכָא ׳וַיָבֹאוּ מָרָתָה׳, אִתְהַדָר לוֹן אוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה, מָרָה בְּדַחֲקִין סַגִיאִין, בַּעַנִיוּתָא, דְּיִתְקַיָּים בְּהוּ, ׳וַיְמָרַרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה׳ (שם א, יד) - זוֹ קוּשְׁיָא. בְּחֹמֶר: דָּא קַל וָחוֹמֶר. וּבִלְבֵנִים: דָּא לִבּוּן הֲלָכָה. ׳וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה׳ - דָּא בָּרַיְיתָא. ׳אֵת כָּל עֲבוֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ׳ - דָּא תֵּיק"וּ.
תרגום
בְּאוֹתוֹ זְמַן, ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט׳ (שמות טו, כה), ׳וְהֵם בַּעֲלֵי׳ (שמות טו, כה) מִשְׁנָה - גַּם כָּאן ׳וַיָּבאוּ מָרָתָה׳, חוֹזֶרֶת לָהֶם תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מָרָה בִּדְחָקִים רַבִּים, בַּעֲנִיּוּת, שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהֶם ׳וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבדָה קָשָׁה׳ (שם א, יד) - זוֹ קֻשְׁיָא. בְּחֹמֶר - זֶה קַל וָחֹמֶר. וּבִלְבֵנִים - זֶה לִבּוּן הֲלָכָה. ׳וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה׳ (שמות א, יד) - זוֹ בָּרַיְתָא. ׳אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ׳ - זֶה תֵּיק"וּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בההוא זמנא ׳שם שם לו חוק ומשפט׳ (שמות טו, כג), ואינון מארי משנה - אוף הכא ׳ויבאו מרתה׳, אתהדר לון אורייתא דבעל פה, מרה בדחקין סגיאין, בעניותא, דיתקיים בהו, ׳וימררו את חייהם בעבודה קשה׳ (שם א, יד) - זו קושיא. בחמר: דא קל וחומר. ובלבנים: דא לבון הלכה. ׳ובכל עבודה בשדה׳ - דא ברייתא. ׳את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך׳ - דא תיק"ו.
התרגום: באותו זמן, ׳שם שם לו חק ומשפט׳ (שמות טו, כה), ׳והם בעלי׳ (שמות טו, כה) משנה - גם כאן ׳ויבאו מרתה׳, חוזרת להם תורה שבעל פה מרה בדחקים רבים, בעניות, שיתקים בהם ׳וימררו את חייהם בעבדה קשה׳ (שם א, יד) - זו קשיא. בחמר - זה קל וחמר. ובלבנים - זה לבון הלכה. ׳ובכל עבדה בשדה׳ (שמות א, יד) - זו בריתא. ׳את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׳ - זה תיק"ו.
מן המפרשים
אור החמה: שם שם לו חוק. לרעיא מהימנא שהוא כלל כל הנשמות דת"ת חק שהוא יסוד ומשפט שהוא הת"ת ושם נסהו והעלהו בהאי עץ הדעת דהיינו בתורה בסוד שתא סדרי משנה מסטרא דמטטרון דתמן אסור והיתר אסור מצד הרע סמאל והיתר מצד עץ הדעת טוב וכן ע"י הקבלה…
הסולם: בההוא זמנא שם וגו': בזמן ההוא, שם שם לו חק ומשפט. שהם בעלי המשנה, אף הם כך, ויבואו מרתה, שתורה שבעל פה תחזור להיות להם מרה, בדוחק רב ובעניות, שיתקיים בהם, וימררו את חייהם בעבודה קשה, זו קושיא. בחמר, זה הוא קל וחומר. ובלבנים,…
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר עט, ח (ז. דפוס הגר״א) - התאמה חלקית דא ברייתא. מלשון בשדה חוץ:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: