׳תם עוונך בת ציון׳
מרירות הגלות הנמתקת בסודות התורה
הרואה תמרים בחלום - תם ומר שבהן, ותמו עוונותיו
וְעוֹד בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה: הָרוֹאֶה תְמָרִים בַּחֲלוֹם, תַּמּוּ עֲווֹנוֹתָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן׳ (איכה ד, כב). מִשּׁוּם שֶׁתְּמָרִים, בּוֹ תָּם, דַּרְגַּת יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (בראשית כה, כז) - עֲבֵרוֹת מָרוֹת, וְעַל כָּךְ תְּמָרִים - שָׁם תָּ"ם, וְשָׁם מָ"ר.
בלשון הזוהר
וְעוֹד בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה: הָרוֹאֶה תְּמָרִים בַּחֲלוֹם, תַּמּוּ עֲוֹנוֹתָיו. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳תַּם עֲוֹנֵךְ בַּת צִּיּוֹן׳ (איכה ד, כב). בְּגִין דִּתְמָרִים, בֵּיהּ תַּם, דַּרְגָא דְּיַעֲקֹב, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, ׳וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם׳ (בראשית כה, כז) - חוֹבִין מָרִים, וְעַל דָּא תְּמָרִים: תַּמָּן תָּ"ם, וְתַמָּן מָ"ר.
׳ויורהו ה' עץ׳ - העוסק בתורה עוונותיו המרים חוזרים מתוקים
כָּאן רָמוּז, ׳וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ׳ (שמות טו, כה) - ׳וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם׳. מִכָּאן, מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא עֵץ, עֲווֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ׳וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה׳ (שם א, יד) - הקב"ה מוֹחֵל לוֹ, וְיַחְזְרוּ מְתוּקִים.
בלשון הזוהר
הָכָא רָמִיז, ׳וַיִמְתְּקוּ הַמָּיִם׳. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיּוֹרֵהוּ יהו"ה עֵץ׳ (שמות טו, כה) ׳וַיִמְתְּקוּ הַמָּיִם׳. מֵהָכָא, מַאן דְּאִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאִיהוּ עֵץ, חוֹבִין דִּילֵיהּ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיְמָרַרוּ אֶת חַיִּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה׳ (שמות א, יד) - קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָחִיל לֵיהּ, וְיִתְחַזְרוּן מְתִיקִין.
עוני שבגלות אחרונה במקום מיתה - והעשירים נרפים מן הטובות
שֶׁיָּבֹאוּ יָמִים שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהֶם כִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שם) ׳וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא׳ - וּבַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה אֵין מִיתָה, אֶלָּא עֹנִי, שֶׁעָנִי חָשׁוּב כְּמֵת, לְקַיֵּם בָּהֶם ׳וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ׳ (צפניה ג, יב) (בך) ׳עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם ה'׳. לְהִתְקַיֵּם בָּהֶם ׳וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ׳ (שמואל ב כב, כח) - וַעֲשִׁירִים אֵלּוּ שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בָהֶם, יִתְקַיֵּם בָּהֶם ׳נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים׳ (שמות ה, יז). ׳נִרְפִּים הֵם׳ בַּתּוֹרָה, ׳נִרְפִּים הֵם׳ לַעֲשׂוֹת טוֹבוֹת עִם בַּעֲלֵי תוֹרָה וְאַנְשֵׁי חַיִל הַמְּסוֹבְבִים מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ.
בלשון הזוהר
דְּיוֹמִין יֵיתוּן, דְּיִתְקַיָּים בְּהוּ כְּמַפְקָנוּ דְּמִצְּרַיִם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא׳ (שמות א, ו) - וּבְגָלוּתָא בַּתְרָאָה, לֵית מִיתָה אֶלָּא עוֹנִי דְּעָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת, לְקַיֵּים בְּהוֹן ׳וְהִשְׁאַרְתִּי בָּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם יהו"ה׳ (צפניה ג, יב). לְאִתְקַיְּימָא בְּהוֹן ׳וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ׳ (שמואל ב כב, כח) - וְאִלֵּין עֲתִירִים דְּיִשְׁתַּאֲרוּן בְּהוֹן יִתְקַיֵּים בְּהוֹן, ׳נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים׳ (שמות ה, יז). ׳נִרְפִּים הֵם׳ בְּאוֹרַיְיתָא, ׳נִרְפִּים הֵם׳, לְמֶעְבַּד טִיבוּ עִם מָארֵי תּוֹרָה, וְאַנְשֵׁי חַיִל הַמְסוֹבְבִים מֵעִיר לָעִיר וְלָא יְחוּנָּנוּ.
׳תכבד העבודה׳ - טענת כובד המס דברי שקר בפי העשירים
וְנִרְפִּים הֵם בְּכֹבֶד הַמַּס. שֶׁאִם תֹּאמַר, כְּבֵדִים הֵם בְּכֹבֶד הַמַּס וְלֹא עוֹשִׂים טוֹבוֹת - בִּגְלַל זֶה (שם) ׳תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ שֶׁכֹּבֶד הַמַּס עֲלֵיהֶם, וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר שֶׁהֵם מְשַׁקְּרִים וְאוֹמְרִים שֶׁכֹּבֶד הַמַּס עֲלֵיהֶם, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא יַעֲשׂוּ טוֹבוֹת׳. הֵם מְשַׁקְּרִים בְּדִבְרֵיהֶם, וְאוֹמְרִים שֶׁמֵּהַכֹּבֶד שֶׁתִּכְבַּד עֲלֵיהֶם, תֶּבֶן אֵין נִתָּן, מָמוֹן הַשֶּׁקֶר שֶׁבּוֹ טוֹעִים (מְדַבְּרִים) לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא מְדַבְּרִים בּוֹ וְלֹא חָסוּ בְּשֵׁם ה', אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךְ. וְאֵלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם נִסְתָּר וְגָנוּז הַמָּמוֹן מִבִּפְנִים, שֶׁהוּא תֹּכֶן, כְּמוֹ תּוֹךְ הָאוֹצָר וְתֵבָה, מִתְקַיֵּם בָּהֶם וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ. וְזֶה כְּסָפִים לְבָנִים שֶׁיִּהְיוּ בְּאוֹתוֹ דוֹר.
בלשון הזוהר
וְנִרְפִּים הֵם בְּכוֹבֶד הַמַּס. דְּאִי תֵּימָא כְּבֵדִין אִינּוּן בְּכוֹבֶד הַמַּס, וְלָא עַבְדִין טִיבוּ - בְּגִין דָּא ׳תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַּעֲשׂוּ בָּה׳ - דְּכוֹבֶד הַמַּס עָלַיְיהוּ, ׳וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר׳ - דְּאִינּוּן מְשַׁקְּרִין וְאַמְרִין דְּכוֹבֶד הַמַּס עָלַיְיהוּ, וּבְגִין דָּא לָא יַעַבְדּוּן טִיבוּ. אִינּוּן מְשַׁקְרָן בְּמִלּוּלַיְיהוּ, וְאַמְרִין דְּמֵהַכּוֹבֶד דְּתִכְבַּד עָלַיְיהוּ, תֶּבֶן אֵין נִתָּן, מָמוֹנָא דְּשִׁקְרָא, דְּבֵיהּ טוֹעִין (ס"א שועין) לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבְגִין דְּלָא יִשְׁעוּן בֵּיהּ, וְלָא חָסוּ בְּשֵׁם יהו"ה, אֵין נִתָּן לַעֲבָדֶיךָ. וְאִלֵּין דְּאִית לוֹן, טָמִיר וְגָנִיז מָמוֹנָא מִלְּגוֹ, דְּאִיהוּ תּוֹכֶן, כְּגוֹן תּוֹךְ הָאוֹצָּר וְתֵיבָה, אִתְקַיָּים בְּהוּ וְתוֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ. וְדָא כְּסָפִים לְבָנִים, דִּיהוֹן בְּהַהוּא דָּרָא.
׳וימררו את חייהם׳ - קושיא, קל וחומר, ליבון הלכה ותיקו
בְּאוֹתוֹ זְמַן, ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט׳ (שמות טו, כה), ׳וְהֵם בַּעֲלֵי׳ (שמות טו, כה) מִשְׁנָה - גַּם כָּאן ׳וַיָּבאוּ מָרָתָה׳, חוֹזֶרֶת לָהֶם תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מָרָה בִּדְחָקִים רַבִּים, בַּעֲנִיּוּת, שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהֶם ׳וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבדָה קָשָׁה׳ (שם א, יד) - זוֹ קֻשְׁיָא. בְּחֹמֶר - זֶה קַל וָחֹמֶר. וּבִלְבֵנִים - זֶה לִבּוּן הֲלָכָה. ׳וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה׳ (שמות א, יד) - זוֹ בָּרַיְתָא. ׳אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ׳ - זֶה תֵּיק"וּ.
בלשון הזוהר
בְּהַהוּא זִמְנָא ׳שָׁם שָׂם לוֹ חוֹק וּמִשְׁפָּט׳ (שמות טו, כג), וְאִינּוּן מָארֵי מִשְׁנָה - אוּף הָכָא ׳וַיָבֹאוּ מָרָתָה׳, אִתְהַדָר לוֹן אוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה, מָרָה בְּדַחֲקִין סַגִיאִין, בַּעַנִיוּתָא, דְּיִתְקַיָּים בְּהוּ, ׳וַיְמָרַרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה׳ (שם א, יד) - זוֹ קוּשְׁיָא. בְּחֹמֶר: דָּא קַל וָחוֹמֶר. וּבִלְבֵנִים: דָּא לִבּוּן הֲלָכָה. ׳וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה׳ - דָּא בָּרַיְיתָא. ׳אֵת כָּל עֲבוֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ׳ - דָּא תֵּיק"וּ.
סודות שנתגלו על ידי הרועה נאמן - ממתיקים מי התורה
וְרוֹעָה הַנֶּאֱמָן, שָׁם הִתְקַיֵּם בְּךְ, ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׳ (שמות טו, כה) - וּבְעֵץ הַדַּעַת הַזֶּה טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא אִסּוּר וְהֶתֵּר, וּבְאוֹתָם סוֹדוֹת שֶׁהִתְגַּלּוּ עַל יָדְךְ, ׳וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם׳. כְּמוֹ מֶלַח שֶׁמַּמְתִּיק אֶת הַבָּשָׂר, כָּךְ יִתְמַתְּקוּ בְסוֹדוֹת שֶׁמִּתְגַּלִּים עַל יָדְךְ כָּל אוֹתָן קֻשְׁיוֹת וּמַחֲלוֹקוֹת שֶׁל מַיִם מְרִירִים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, יַחְזְרוּ מְתוּקִים מֵי הַתּוֹרָה. וְיִסּוּרֶיךְ, בְּסוֹדוֹת אֵלּוּ שֶׁהִתְגַּלּוּ עַל יָדְךְ, יִהְיוּ לְךְ מְתוּקִים, וְיַחְזְרוּ לְךְ כָּל הַדְּחָקִים שֶׁלְּךְ כַּחֲלוֹמוֹת שֶׁעָבְרוּ. וַחֲלֹ"ם בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת - מֶלַ"ח, שֶׁמַּמְתִּיק אֶת הַבָּשָׂר. גַּם יִסּוּרִים מְמַתְּקִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
וְרַעְיָא מְהֵימָנָא, תַּמָּן אִתְקַיָּים בָּךְ, ׳שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ׳ (שמות טו, כה). וּבְהַאי עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, דְּאִיהוּ אִיסוּר וְהֵיתֶּר. וּבְאִינּוּן רָזִין דְּאִתְגַּלְּיָין עַל יְדָךְ, ׳וַיִּמְתְּקוּ הַמַּיִם׳. כַּמֶּלַח דְּמַמְתְּקָת בִּשְׂרָא, הָכִי יִתְמַתְּקוּן בְּרַזְיָיא דְּאִתְגַּלְּיָין עַל יְדָךְ, כָּל אִינּוּן קוּשְׁיָין וּמַחְלוֹקוֹת, דְּמַיִין מְרִירָן דְּאוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה, אִתְהֲדָרוּ מְתִיקָן מֵי אוֹרַיְיתָא, וְיִסוּרִין דִּילָךְ, בְּרָזִין אִלֵּין דְּאִתְגַּלְּיָין עַל יְדָךְ, יֵהוֹן לָךְ מְתִיקִן, וִיהַדְרוּן לָךְ כָּל דַּחֲקִין דִּילָךְ, כְּחֶלְמִין דְּעַבְרִין. וַחֲלֹ"ם, בְּהִיפוּךְ אַתְוָון מֶלַ"ח, דְּמַמְתְּקַת יַת בִּשְׂרָא. אוּף יִסּוּרִין מְמַתְקִים, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ.
יסורי הרשעים כמלח סדומית המעוור - והערב רב ירשיעו
וְלָרְשָׁעִים חוֹזְרִים הַיִּסּוּרִים מֶלַח סְדוֹמִית, שֶׁמְּעַוֵּר אֶת הָעֵינַיִם, לְקַיֵּם בָּהֶם ׳וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה׳ (איוב יא, כ) - וְהֵם עֵרֶב רַב רְשָׁעִים, שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהֶם בְּאוֹתוֹ זְמַן, ׳יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים׳ (דניאל יב, י) - יִתְלַבְּנוּ - אֵלֶּה בַּעֲלֵי מִשְׁנָה. וְיִצָּרְפוּ - הֵם זֶרַע קֹדֶשׁ שֶׁל שְׁאָר הָעָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף׳ (זכריה יג, ט). ׳וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים׳ - אֵלֶּה עֵרֶב רַב.
בלשון הזוהר
וְלָרְשָׁעִים מִתְהַדְרָן יִסוּרִין מֶלַח סְדוֹמִית, דְּאִיהִי מְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם, לְקַיְּימָא בְּהוּ ׳וְעֵינֵי רְשָׁעִים תִּכְלֶינָה׳ (איוב יא, כ) - וְאִינּוּן עֵרֶב רַב רַשִּׁיעַיָּיא, דְּיִתְקַיָּים בְּהוּ בְּהַהוּא זִמְנָא, ׳יִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ וְיִצָּרְפוּ רַבִּים וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים׳ (דניאל יב, י) - יִתְלַבְּנוּ: אִינּוּן מָארֵי מִשְׁנָה. וְיִצָּרְפוּ: אִינּוּן זַרְעָא קַדִישָׁא דִּשְׁאַר עַמָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּצְּרַפְתִּים כִּצְּרוֹף אֶת הַכֶּסֶף׳ (זכריה יג, ט). ׳וְהִרְשִׁיעוּ רְשָׁעִים׳ - אִינּוּן עֵרֶב רַב.
׳והמשכילים יבינו׳
ספר הזוהר כתיבת נח, ומשה האחוז בשני המשיחים
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.