כל הגוים כאין נגדו - הבל אמונת העמים כמוץ ברוח
בא · ׳ויהי בחצי הלילה׳ - סוד הזא"ת השולטת בדין וברחמים במכת בכורות · מאמר 5 · פיסקה 10 · דף לז ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ׳ (ישעיהו מ, יז) - כֵּיוָן דְּאָמַר, ׳כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ׳ - לָמָּה כְּתִיב ׳מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ׳. אֶלָּא אוֹלִיפְנָא, דַּעְתַּיְיהוּ דְּכָל עַמִּין דְּעָלְמָא, דִּמְהֵימָנוּתָא דִּלְהוֹן הוּא כְּאַיִן, דְּלָא אִדְבָּקוּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין, (בתתאין) וְשַׁוְיָין לָקָבְלַיְיהוּ מְהֵימָנוּתָא דִּשְׁטוּתָא, אֲבָל ׳מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ׳ - כְּהַאי עִלְעוֹלָא, דְּסַחֲרָא (ס"א דפרחא) בְּרוּחָא, וּמִתְגַּלְגְּלָא בְּקָיְטָא בְּרֵיקַנְיָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְכָל דַּיְּירֵי אַרְעָא כְּלָא חֲשִׁיבִין׳ (דניאל ד, לב).
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, ׳כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ׳ (ישעיה מ, יז) - כֵּיוָן שֶׁאָמַר ׳כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ׳ - לָמָּה כָּתוּב ׳מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ׳? אֶלָּא לָמַדְנוּ, דַּעְתָּם שֶׁל כָּל עַמֵּי הָעוֹלָם, שֶׁאֱמוּנָתָם הִיא כְּאַיִן, שֶׁלֹּא נִדְבְּקוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים (בַּתַּחְתּוֹנִים), וְשָׁוִים כְּנֶגְדָּם מְהֵימְנוּתָא שֶׁל שְׁטוּת. אֲבָל ׳מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ׳ - כְּמוֹ הַמּוֹץ שֶׁסּוֹבֵב (שעף) בָּרוּחַ וּמִתְגַּלְגֵּל בַּקַּיִץ בְּרֵיקָנוּת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְכָל דַּיָּרֵי הָאָרֶץ כִּכְלוּם חֲשׁוּבִים׳ (דניאל ד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׳ (ישעיהו מ, יז) - כיון דאמר, ׳כל הגוים כאין נגדו׳ - למה כתיב ׳מאפס ותהו נחשבו לו׳. אלא אוליפנא, דעתייהו דכל עמין דעלמא, דמהימנותא דלהון הוא כאין, דלא אדבקו עלאין ותתאין, (בתתאין) ושויין לקבלייהו מהימנותא דשטותא, אבל ׳מאפס ותהו נחשבו לו׳ - כהאי עלעולא, דסחרא (ס"א דפרחא) ברוחא, ומתגלגלא בקיטא בריקניא, הדא הוא דכתיב, ׳וכל דיירי ארעא כלא חשיבין׳ (דניאל ד, לב).
התרגום: פתח ואמר, ׳כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׳ (ישעיה מ, יז) - כיון שאמר ׳כל הגוים כאין נגדו׳ - למה כתוב ׳מאפס ותהו נחשבו לו׳? אלא למדנו, דעתם של כל עמי העולם, שאמונתם היא כאין, שלא נדבקו עליונים ותחתונים (בתחתונים), ושוים כנגדם מהימנותא של שטות. אבל ׳מאפס ותהו נחשבו לו׳ - כמו המוץ שסובב (שעף) ברוח ומתגלגל בקיץ בריקנות, זהו שכתוב ׳וכל דירי הארץ ככלום חשובים׳ (דניאל ד).
מן המפרשים
מקדש מלך: כאין דלא אתדבקו וכו' נ"ב ככתר דקדושה מחשיבים אלהיהם ושיעור הכתוב כל הגוים מחשיבים אלהיהם כאין נגדו יתב' שאומרים כשם שכתר היא חשוב בעיניו ית' כך אלהיהם והאמת מאפס ותהו נחשבו לו. ימיניה וברא שמיא נ"ב החסדים בונים זעיר והגבורות…
אור החמה: גליון כאין דלא אדבקו עילאין ותתאין. פי' שאינם משיגים בו כלל ולפי' עושים צורות דוגמות ואעפ"י שהם אין ר"ל שהם מדומם ונותנין טענה לדבריהם ואומרים דלא אתדבקו עילאין בתתאין. פ"א שהם חושבים שמשיגים עד מדת אי"ן והם שקר אומרים כי מאפס…
אור יקר: [סימן ד] שנטמאו בגילולי מצרים, והנה ..אין ספק שמדת הדין בסוד התנין הגדול שפי׳ בסימן הקודם היה מחייב עדיין שעבודם וגלותם, כ״ש שלא היה. מחייב אבוד. מצרים בעבורם, ועתה בסוד שלשלת מדרגות הדין, בינה בגבורה, גבורה במלכות, מלכות בצד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: