ממלכת הזוהר › זוהר › בא › מאמר 5: ׳ויהי בחצי הלילה׳ - סוד הזא"ת השולטת בדין וברחמים במכת בכורות › פיסקה 1 (לו ע"ב)

מנחת רבי חייא בדרך - שעת דין התלויה בתפילה

בא · ׳ויהי בחצי הלילה׳ - סוד הזא"ת השולטת בדין וברחמים במכת בכורות · מאמר 5 · פיסקה 1 · דף לו ע"ב

לשון הזוהר

׳וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיהו"ה הִכָּה כָּל בְּכוֹר וְגוֹ'׳. (כתיב ׳ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון וגו'׳ (תהילים סט, יד)) ר' חִיָּיא ור' יוֹסֵי הֲווֹ אַזְלֵי מֵאוּשָׁא לְלוּד, וַהֲוָה רִבִּי חִיָּיא רָכִיב בְּחַמְרָא. אָמַר ר' יוֹסֵי, נֵיתִיב הָכָא וְנַצְלֵי, דְּהָא מָטָא זִמְנָא דִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה, וְתָנֵינָן, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה. אֲמַאי זָהִיר. מִשּׁוּם דְּהִיא שַׁעֲתָא דְּתַלְיָא דִּינָא וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְכַוְּונָא דַּעְתֵּיהּ. נָחַת ר' חִיָּיא וְצַלֵּי.

תרגום

׳וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָּל בְּכוֹר וְגוֹ'׳ (שמות יב, כט) - (כָּתוּב ׳ואני תְפִלָּתִי לְךְ ה' עֵת רָצוֹן וגו') רַבִּי׳ (תהלים סט, יד) חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים מֵאוּשָׁא לְלוֹד, וְהָיָה רַבִּי חִיָּיא רוֹכֵב בַּחֲמוֹר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נֵשֵׁב כָּאן וְנִתְפַּלֵּל, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה, וְשָׁנִינוּ, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת מִנְחָה. לָמָּה זָהִיר? מִשּׁוּם שֶׁהִיא שָׁעָה שֶׁתָּלוּי הַדִּין וְצָרִיךְ אָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ. יָרַד רַבִּי חִיָּיא וְהִתְפַּלֵּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויהי בחצי הלילה ויהו"ה הכה כל בכור וגו'׳. (כתיב ׳ואני תפלתי לך יהו"ה עת רצון וגו'׳ (תהילים סט, יד)) ר' חייא ור' יוסי הוו אזלי מאושא ללוד, והוה רבי חייא רכיב בחמרא. אמר ר' יוסי, ניתיב הכא ונצלי, דהא מטא זמנא דצלותא דמנחה, ותנינן, לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. אמאי זהיר. משום דהיא שעתא דתליא דינא ובעי בר נש לכוונא דעתיה. נחת ר' חייא וצלי.

התרגום: ׳ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו'׳ (שמות יב, כט) - (כתוב ׳ואני תפלתי לך ה' עת רצון וגו') רבי׳ (תהלים סט, יד) חייא ורבי יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה רבי חייא רוכב בחמור. אמר רבי יוסי, נשב כאן ונתפלל, שהרי הגיע זמן תפלת מנחה, ושנינו, לעולם יהא אדם זהיר בתפלת מנחה. למה זהיר? משום שהיא שעה שתלוי הדין וצריך אדם לכון דעתו. ירד רבי חייא והתפלל.

מן המפרשים

מקדש מלך: ואני תפלתי לך ה' עת רצון: יובן במ"ש הרב שבחצות לילה מתגלה יסוד דעתיק שהוא במצח דאריך הנק' רנון. וז"ש עת רצון דהיינו בחצי לילה:

הסולם: ויהי בחצי הלילה וה' וגו': ר' חייא ור' יוסי היו הולכים מאושא ללוד, והיה ר' חייא רוכב על החמור. א"ר יוסי, נשב כאן ונתפלל. כי הגיע זמן תפלת המנחה. ולמדנו, לעולם יהיה האדם זהיר בתפלת המנחה. ולמה צריך להיות זהיר. משום שהיא השעה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: