אגודת אזוב לביעור טומאה - ורישום המהימנותא בשלושת המקומות
בא · ׳ועבר ה' לנגוף את מצרים׳ - סוד דם הפתח בין דין למילה · מאמר 4 · פיסקה 4 · דף לה ע"ב
לשון הזוהר
וְרָזָא דְּמִלָּה תָּנָא, כְּתִיב, ׳וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת׳ - ׳אֲגוּדַּת אֵזוֹב׳ לָמָּה. בְּגִין לְבַעֲרָא רוּחַ מִסְאֲבָא מִבֵּינַיְיהוּ, (נ"א האי קרא קשיא, וכי ׳וראה את הדם׳ - ואחר כך ופסח, דמשמע דסימנא הוא דעביד, אמאי, והא כלא גלייא קמיה קודשא בריך הוא וכתיב ׳הוא גלי עמיקתא ומסתרתא׳. אלא תנא, כתיב ׳וירא יהו"ה וינאץ וגו'׳, וכתיב ׳וירא יהו"ה כי רבה רעת וגו'׳ - ותנינן לא אתחזי אשגחותא לעילא אלא כד אתחזי לתתא עובדא, ומדאתעבד עובדא אשגחותא לעילא אתער, ובגין כך, כולא, בין לטב בין לביש, בעובדא תלייא מלתא. ׳ולקחתם אגודת אזוב וגו'׳ - ׳אגודת אזוב׳ למה, ומאי טעמא בעא דאתגלייא דמא ׳על המשקוף ועל שתי המזוזות׳ - אמר ׳רבי יוסי, כל׳ שוקי מצרים מליין טעוון הוו, ובכל ביתא וביתא הוו שכיחי זינין דמקטרין בחרשייהו באינון בתרין תתאין דלתתא ומתערין רוח מסאבא בגוייהו, ועל דא ׳אגודת אזוב׳, בגין לבערא רוחי מבינייהו) וּלְאַחֲזָאָה בְּפִתְחַיְיהוּ, בְּהָנֵי תְּלַת דּוּכְתֵּי, מְהֵימָנוּתָא שְׁלֵימָתָא. חַד הָכָא, וְחַד הָכָא, וְחַד בְּגַוַויְיהוּ. בְּגִין כַּךְ, ׳וּפָסַח יהו"ה עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגּוֹף׳ - מִשּׁוּם דְּחָמֵי שְׁמָא קַדִּישָׁא רָשִׁים עַל פִּתְחָא.
תרגום
וְסוֹד הַדָּבָר לָמַדְנוּ, כָּתוּב ׳וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזת׳ (שמות יב, כב) - אֲגֻדַּת אֵזוֹב לָמָּה? כְּדֵי לְבַעֵר רוּחַ טֻמְאָה מִבֵּינֵיהֶם, (זֶה הַפָּסוּק קָשֶׁה, וְכִי ׳וּרְאֵה אֶת הַדָּם׳ (שמות יב, כג) - וְאַחַר כָּךְ וּפָסַח, שֶׁמַּשְׁמָע שסימן הוּא שֶׁעָשָׂה, מַדּוּעַ, ' וַהֲרֵי הַכֹּל גָּלוּי לִפְנֵי הקב"ה, וְכָתוּב ׳הוא מגלה עמקות ונסתרות׳ (דניאל ב). אֶלָּא שָׁנִינוּ, כָּתוּב ׳וַיַּרְא ה' וינאץ וגו'׳, וְכָתוּב ׳וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת וגו'׳ (בראשית ו, ה). וְשָׁנִינוּ, לֹא מתראה הַשְׁגָּחָה לְמַעְלָה, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר נראה לְמַטָּה מעשה, ומשגעשה מעשה הַהַשְׁגָּחָה לְמַעְלָה מִתְעוֹרֶרֶת, וּמִפְּנֵי כֵן הַכֹּל, בֵּין לְטוֹבָה וּבֵין לרעה, בְּמַעֲשֶׂה תָּלוּי הַדָּבָר. ׳וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וגו'׳. אֲגֻדַּת אֵזוֹב לָמָּה, ' וּמָה הַטַּעַם רָצָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה דם ׳עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי המזוזות׳ - אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּל השוקים בְּמִצְרַיִם הָיוּ מְלֵאִים אֱלִילִים, וּבְכָל בֵּית וּבֵית הָיוּ נִמְצָאִים מִינִים שמקטירים בְּכִשְׁפֵיהֶם בְּאוֹתָם כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים שֶׁלְּמַטָּה וּמְעוֹרְרִים רוּחַ טֻמְאָה אֶצְלָם, וְעַל זֶה אֲגֻדַּת אֵזוֹב, כְּדֵי לבער רוּחוֹת מִבֵּינֵיהֶם) וּלְהַרְאוֹת בְּפִתְחֵיהֶם בִּשְׁלֹשֶׁת הַמְּקוֹמוֹת הַלָּלוּ הַמְּהֵימְנוּתָא הַשְּׁלֵמָה. אֶחָד כָּאן, וְאֶחָד כָּאן, וְאֶחָד בֵּינֵיהֶם. וְלָכֵן ׳וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף׳ - מִשּׁוּם שֶׁרוֹאֶה אֶת הַשִּׁםִ הַקָּדוֹשׁ רָשׁוּם עַל הַפֶּתַח.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ורזא דמלה תנא, כתיב, ׳ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות׳ - ׳אגודת אזוב׳ למה. בגין לבערא רוח מסאבא מבינייהו, (נ"א האי קרא קשיא, וכי ׳וראה את הדם׳ - ואחר כך ופסח, דמשמע דסימנא הוא דעביד, אמאי, והא כלא גלייא קמיה קודשא בריך הוא וכתיב ׳הוא גלי עמיקתא ומסתרתא׳. אלא תנא, כתיב ׳וירא יהו"ה וינאץ וגו'׳, וכתיב ׳וירא יהו"ה כי רבה רעת וגו'׳ - ותנינן לא אתחזי אשגחותא לעילא אלא כד אתחזי לתתא עובדא, ומדאתעבד עובדא אשגחותא לעילא אתער, ובגין כך, כולא, בין לטב בין לביש, בעובדא תלייא מלתא. ׳ולקחתם אגודת אזוב וגו'׳ - ׳אגודת אזוב׳ למה, ומאי טעמא בעא דאתגלייא דמא ׳על המשקוף ועל שתי המזוזות׳ - אמר ׳רבי יוסי, כל׳ שוקי מצרים מליין טעוון הוו, ובכל ביתא וביתא הוו שכיחי זינין דמקטרין בחרשייהו באינון בתרין תתאין דלתתא ומתערין רוח מסאבא בגוייהו, ועל דא ׳אגודת אזוב׳, בגין לבערא רוחי מבינייהו) ולאחזאה בפתחייהו, בהני תלת דוכתי, מהימנותא שלימתא. חד הכא, וחד הכא, וחד בגווייהו. בגין כך, ׳ופסח יהו"ה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף׳ - משום דחמי שמא קדישא רשים על פתחא.
התרגום: וסוד הדבר למדנו, כתוב ׳ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת׳ (שמות יב, כב) - אגדת אזוב למה? כדי לבער רוח טמאה מביניהם, (זה הפסוק קשה, וכי ׳וראה את הדם׳ (שמות יב, כג) - ואחר כך ופסח, שמשמע שסימן הוא שעשה, מדוע, ' והרי הכל גלוי לפני הקב"ה, וכתוב ׳הוא מגלה עמקות ונסתרות׳ (דניאל ב). אלא שנינו, כתוב ׳וירא ה' וינאץ וגו'׳, וכתוב ׳וירא ה' כי רבה רעת וגו'׳ (בראשית ו, ה). ושנינו, לא מתראה השגחה למעלה, אלא כאשר נראה למטה מעשה, ומשגעשה מעשה ההשגחה למעלה מתעוררת, ומפני כן הכל, בין לטובה ובין לרעה, במעשה תלוי הדבר. ׳ולקחתם אגדת אזוב וגו'׳. אגדת אזוב למה, ' ומה הטעם רצה שיתגלה דם ׳על המשקוף ועל שתי המזוזות׳ - אמר רבי יוסי, כל השוקים במצרים היו מלאים אלילים, ובכל בית ובית היו נמצאים מינים שמקטירים בכשפיהם באותם כתרים תחתונים שלמטה ומעוררים רוח טמאה אצלם, ועל זה אגדת אזוב, כדי לבער רוחות מביניהם) ולהראות בפתחיהם בשלשת המקומות הללו המהימנותא השלמה. אחד כאן, ואחד כאן, ואחד ביניהם. ולכן ׳ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף׳ - משום שרואה את השם הקדוש רשום על הפתח.
מן המפרשים
יהל אור: בגין לבערא רוח מסאבא. כי האזוב הוא בדרגא דח"י עלמין וכל אוח מסאבא הוא מצד המיתה, בין בצרעת בין בכ"ד. ולכן צותה התורה במצורע ב' צפרים נצח והוד כידוע, ארז ואזוב גוף וברית, שני תולעת גבורה, מים חיים חסד, כלי חרס מלכות. ולכלול הכל…
רמ"ז: 22דף ל"ה ע"ב האי קרא קשיא 22דף ל"ה ע"ב האי קרא קשיא וכו', הוקשה לו שכבר אמר בפסוק הקודם שיתנו הדם על המשקוף וכו', א"כ למה חזר ואמר וראה את הדם , דמשמע שצריך חלילה לסימן. ואי תימא בגין וכו', פי' שיתור זה הוא לרמוז לדם המילה שגם…
מהרח"ו: אלא תנא כתיב אלא תנא כתיב וגו'. הביא זו הברייתא ואח"כ פירשה, והוא כי הברייתא אינו אומר אלא ' תנא כתיב וגו' וכתיב' וגו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: