ממלכת הזוהר › זוהר › בא › מאמר 3: ׳בא אל פרעה׳ - סוד התנין הגדול ביאורי הבריאה עד הריגתו › פיסקה 13 (לד ע"ב)

היאור הראשון - דעיכת ניצוצות העולמות שנחרבו

בא · ׳בא אל פרעה׳ - סוד התנין הגדול ביאורי הבריאה עד הריגתו · מאמר 3 · פיסקה 13 · דף לד ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְגוֹ'׳ - תָּנֵינָן הָיְתָה, וְאוֹקִימְנָא. בְּגִין דִּבְּהַאי יְאוֹרָא קַדְמָאָה דְּקַאמְרָן, כַּד הַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל עָאל בֵּיהּ, כְּדֵין אִתְמַלְיָיא, וְשָׂאטִי וְדָעִיךְ נִיצוֹצִין דְּאִתְלְקָטוּ בְּאִינּוּן עָלְמִין דְּאִתְחֲרָבוּ בְּקַדְמִיתָא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבהוּ וְגוֹ'׳ (בראשית א, ב). שָׁנִינוּ הָיְתָה, וּבֵאַרְנוּ. מִשּׁוּם שֶׁבַּיְאוֹר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה שֶׁאָמַרְנוּ, כְּשֶׁהַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה נִכְנָס בּוֹ, אָז מִתְמַלֵּא, וְשׁוֹטֵף וְדוֹעֵךְ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּלְקְטוּ בְּאוֹתָן עוֹלָמוֹת שֶׁנֶּחְרְבוּ בַּתְּחִלָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי ׳והארץ היתה תהו ובהו וגו'׳ - תנינן היתה, ואוקימנא. בגין דבהאי יאורא קדמאה דקאמרן, כד האי התנין הגדול עאל ביה, כדין אתמלייא, ושאטי ודעיך ניצוצין דאתלקטו באינון עלמין דאתחרבו בקדמיתא.

התרגום: בא ראה, ׳והארץ היתה תהו ובהו וגו'׳ (בראשית א, ב). שנינו היתה, ובארנו. משום שביאור הראשון הזה שאמרנו, כשהתנין הגדול הזה נכנס בו, אז מתמלא, ושוטף ודועך הניצוצות שנלקטו באותן עולמות שנחרבו בתחלה.

מן המפרשים

הסולם: והארץ היתה תהו וגו': אמר ר' שמעון, מעשה בראשית, החברים עוסקים בו ויודעים בו. אבל מועטים המה היודעים לרמז מעשה בראשית בסוד התנים הגדול. ועל זה למדנו, שכל העולם משתלשל ונמשך מן הסנפיר של זה, של התנין הגדול. וע"כ יש להבין, איך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: