׳בא אל פרעה׳
סוד התנין הגדול ביאורי הבריאה עד הריגתו
יראת משה מן התנין - קרבה ליאורים בלבד
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּעֵת יֵשׁ לְגַלּוֹת סוֹדוֹת שֶׁנִּדְבָּקִים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. מַה כָּתוּב? ׳בֹּא אֶל פַּרְעֹה׳ - הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב) לֵךְ אֶל פַּרְעֹה, מַה זֶּה ׳בֹּא׳? אֶלָּא שֶׁהִכְנִיס אוֹתוֹ הקב"ה חֲדָרִים אַחַר חֲדָרִים לְתַנִּין אֶחָד עֶלְיוֹן תַּקִּיף, שֶׁכַּמָּה דְרָגוֹת מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת מִמֶּנּוּ. וּמִיהוּ? סוֹד הַתַּנִּין הַגָּדוֹל. וּמֹשֶׁה פָּחַד מִמֶּנּוּ, וְלֹא קָרַב אֶלָּא לְאוֹתָם יְאוֹרִים, וְאוֹתָן הַדְּרָגוֹת שֶׁלּוֹ, אֲבָל מִמֶּנּוּ הוּא פָּחַד וְלֹא הִתְקָרֵב, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה אוֹתוֹ מֵשְׁרָשׁ בְּשָׁרָשִׁים עֶלְיוֹנִים.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הַשְׁתָּא אִית לְגַלָּאָה רָזִין, דְּאִינּוּן מִתְדַּבְּקִין לְעֵילָּא וְתַתָּא. מַה כְּתִיב ׳בֹּא אֶל פַּרְעֹה׳ - לֵךְ אֶל פַּרְעֹה מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי ׳בֹּא׳. אֶלָּא, דְּעָיִיל לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִדָּרִין בָּתַר אִדָּרִין, לְגַבֵּי תַּנִּינָא חֲדָא עִלָּאָה תַּקִּיפָא, דְּכַמָּה דַּרְגִּין מִשְׁתַּלְשְׁלֵין מִנֵּיהּ. וּמַאן אִיהוּ. רָזָא דְּהַתַּנִּין הַגָּדוֹל. וּמֹשֶׁה דָּחִיל מִנֵּיהּ, וְלָא קָרִיב אֶלָּא לְגַבֵּי אִינּוּן יְאוֹרִין, וְאִינּוּן דַּרְגִּין דִּילֵיהּ, אֲבָל לְגַבֵּיהּ דָּחִיל וְלָא קָרִיב, בְּגִין דְּחָמָא לֵיהּ מִשְׁתָּרִשׁ בְּשָׁרָשִׁין עִלָּאִין.
הנני עליך פרעה - עריכת הקרב בידי הקב"ה בלבד
כֵּיוָן שֶׁרָאָה הקב"ה שֶׁמֹּשֶׁה פּוֹחֵד וּשְׁלוּחִים מְמֻנִּים אֲחֵרִים לְמַעְלָה לֹא יְכוֹלִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, אָמַר הקב"ה, ׳הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו׳ (יחזקאל כט, ג) - וְהקב"ה הִצְטָרֵךְ לַעֲרֹךְ בּוֹ קְרָב וְלֹא אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֲנִי ה'׳. וּפֵרְשׁוּהָ סוֹד הַחָכְמָה, ׳שֶׁהַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו׳ - לְאוֹתָם בַּעֲלֵי הַדִּין שֶׁיּוֹדְעִים בְּסוֹדוֹת אֲדוֹנָם.
בלשון הזוהר
כֵּיוָן דְּחָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּדָחִיל מֹשֶׁה, וּשְׁלִיחָן מְמָנָן אַחֲרָנִין לְעֵילָּא, לָא יַכְלִין לְקָרְבָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרוֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאוֹרָיו׳ (יחזקאל כט, ג) - וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִצְטְרִיךְ לְאַגָּחָא בֵּיהּ קְרָבָא, וְלֹא אַחֲרָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר, ׳אֲנִי ה'׳. וְאוּקְמוּהָ רָזָא דְּחָכְמְתָא, דְּהַתַּנִּים ׳הַגָּדוֹל הָרוֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאוֹרָיו׳ - לְאִינוּן מָארֵי מִדִּין, דְּיַדְעִין בְּרָזִין דְּמָארֵיהוֹן.
ויברא את התנינם - הריגת נוקבת לויתן והעלאתה לצדיקים
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵיהֶם׳ (בראשית א, כא) - פָּסוּק זֶה פֵּרְשׁוּהוּ. אֲבָל ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם׳ - הוּא סוֹד זֶה לִוְיָתָן וּבַת זוּגוֹ. ׳תַּנִּינִם׳ חָסֵר כָּתוּב, מִשּׁוּם שֶׁהָרַג אֶת הַנּוּקְבָּא, וְהֶעֱלָה אוֹתָהּ הקב"ה לַצַּדִּיקִים, וּפֵרְשׁוּהָ.
בלשון הזוהר
פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, ׳וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדוֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרוֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵיהֶם׳ (בראשית א, כא) - הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ לֵיהּ. אֲבָל ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִים׳ הוּא רָזָא דָּא לִוְיָתָן וּבַת זוּגוֹ. ׳תַּנִּינִם׳ חָסֵר כְּתִיב, בְּגִין דְּקָטַל לְנוּקְבָּא, וְסַלְּקָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְצַדִּיקַיָּא, וְאוּקְמוּהָ.
תשעה היאורים סביב התנין - והיאור השוכך המבורך
׳הַתַּנִּים הַגָּדוֹל׳ - תִּשְׁעָה יְאוֹרִים הֵם, שֶׁהוּא רוֹבֵץ בֵּינֵיהֶם, וִיאוֹר אֶחָד הוּא שֶׁמֵּימָיו שׁוֹכְכִים, וּבְרֵכוֹת מֵימֵי הַגָּן נוֹפְלִים בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. וְכַאֲשֶׁר זֶה שְׁתֵּי פְעָמִים, מִתְבָּרֵךְ אוֹתוֹ יְאוֹר וְלֹא כָּל כָּךְ, וּכְשֶׁאֶחָד בִּכְלָל לֹא.
בלשון הזוהר
׳הַתַּנִּים הַגָּדוֹל׳ - תֵּשַׁע יְאוֹרִין אִינּוּן, דְּאִיהוּ רָבִיץ בֵּינַיְיהוּ, וְחַד יְאוֹרָא אִיהוּ, דְּמֵימָיו שְׁכִיכִין, וּבְרֵכָאן דְּמֵימִין דְּגִנְתָּא, נַפְלִין בֵּיהּ תְּלַת זִמְנִין בְּשַׁתָּא. וְכַד תְּרֵין זִמְנִין, מִתְבָּרֵךְ הַהוּא יְאוֹרָא וְלא כָּל כַּךְ, וְכַד חַד לָאו הָכִי.
שיטת התנין בין היאורים - בליעת הדגים ושיבתו
וְהַתַּנִּין הַזֶּה נִכְנָס לְאוֹתוֹ יְאוֹר מִתְחַזֵּק וְהוֹלֵךְ וְשָׁט וְנִכְנָס לְתוֹךְ הַיָּם, וּבוֹלֵעַ דָּגִים מִכַּמָּה מִינִים, וְשׁוֹלֵט וְשָׁב לְאוֹתוֹ יְאוֹר. תִּשְׁעָה יְאוֹרִים הַלָּלוּ הוֹלְכִים וְעוֹלִים, וּסְבִיבוֹ כַּמָּה אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים לְמִינֵיהֶם.
בלשון הזוהר
וְהַאי תַּנִּינָא, עָאל בְּהַהוּא יְאוֹרָא, אִתְתָּקִיף וְאָזִיל וְשָׁאט עָאל גּוֹ יַמָּא, וּבָלַע נוּנִין לְכַמָּה זִינִין, וְשָׁלִיט, וְתָב לְהַהוּא יְאוֹרָא. אִלֵּין תִּשְׁעָה יְאוֹרִין אַזְלִין וְסַלְּקִין וְסַחֲרָנֵיהּ כַּמָּה אִילָנִין, וַעֲשָׂבִין לְזִנַיְיהוּ.
צינור הטיפות משמאל - מקור תשעת היאורים
הַיְאוֹר הָרִאשׁוֹן. יוֹצֵא מִצַּד שְׂמֹאל בְּצִנּוֹר אֶחָד שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא שָׁלֹשׁ טִפּוֹת, וְכָל טִפָּה וְטִפָּה נִפְרֶדֶת לְשָׁלֹשׁ טִפּוֹת, וְכָל טִפָּה וְטִפָּה נַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה יְאוֹר אֶחָד. וְאֵלֶּה הֵם תִּשְׁעָה יְאוֹרִים שֶׁמִּתְחַזְּקִים וְהוֹלְכִים וּמְשׁוֹטְטִים וְסוֹבְבִים בְּכָל אוֹתָם הָרְקִיעִים. מִמַּה שֶּׁנִּשְׁאָר מֵאוֹתָן טִפּוֹת כְּשֶׁסִּיְּמוּ לָצֵאת, נִשְׁאֶרֶת טִפָּה אַחַת שֶׁיּוֹצֵאת בְּשֶׁקֶט, נוֹפֶלֶת בֵּינֵיהֶם, וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה יְאוֹר אֶחָד. הַיְאוֹר הַזֶּה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהוֹלֵךְ כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵךְ.
בלשון הזוהר
יְאוֹרָא קַדְמָאָה. נָפְקָא מִסִּטְרָא שְׂמָאלָא, בְּחַד צִנּוֹרָא דְּנָגִיד וְנָפִיק, תְּלַת טִפִּין, וְכָל טִפָּה וְטִפָּה אִתְפְּרַשׁ לִתְלַת טִפִּין, וְכָל טִפָּה וְטִפָּה אִתְעָבִיד מִנֵּיהּ יְאוֹרָא חַד. וְאִלֵּין אִינּוּן תִּשְׁעָה יְאוֹרִין, דְּמִתְתָּקְפִין וְאַזְלִין וְשָׁטָאן וְסָחֲרָן בְּכָל אִינּוּן רְקִיעִין. מִמַּה דְּאִשְׁתְּאַר מֵאִינּוּן טִפִּין כַּד סַיְימִין לְמֵיפַק, אִשְׁתְּאַר טִפָּה חֲדָא, דְּנָפְקָא בִּשְׁכִיכוּ, נָפַל בֵּינַיְיהוּ, וְאִתְעָבִיד מִנֵּיהּ יְאוֹרָא חֲדָא. הַאי יְאוֹרָא אִיהוּ, הַהוּא דְּאַמָרָן דְּאַזְלָא בִּשְׁכִיכוּ.
טיפות הברכה מימין - מעלת היאור השוכך על כולם
הַיְאוֹר הַזֶּה, כְּשֶׁאוֹתוֹ נָהָר שֶׁשּׁוֹפֵעַ וְיוֹצֵא, מוֹצִיא טִפּוֹת אֲחֵרוֹת גְּדוֹלוֹת (ס"א: שֶׁל בְּרָכוֹת) מִצַּד הַיָּמִין, מַה שֶּׁנִּשְׁאָר מֵאוֹתָן טִפּוֹת, נִשְׁאֶרֶת טִפָּה אַחַת שׁוֹכֶכֶת מֵאוֹתָן בְּרָכוֹת, וְנוֹפֶלֶת בְּאוֹתוֹ יְאוֹר שֶׁהוּא שׁוֹכֵךְ, וְזֶהוּ הַיְאוֹר שֶׁעָדִיף מִכֻּלָּם.
בלשון הזוהר
הַאי יְאוֹרָא, כַּד הַהוּא נָהָר דְּנָגִיד וְנָפִיק, אַפִּיק טִפִּין אַחֲרָנִין רַבְרְבָא (ס"א: דְּבִרְכָאן) מִסִּטְרָא דִּימִינָא, מַה דְּאִשְׁתְּאַר מֵאִינּוּן טִפִּין, אִשְׁתְּאַר טִפָּה חֲדָא בִּשְׁכִיכוּ מֵאִינּוּן בִּרְכָּאן, וְנָפַל בְּהַהוּא יְאוֹרָא דְּאִיהוּ שָׁכִיךְ, וְהַאי אִיהוּ יְאוֹרָא דְּעָדִיף מִכֻּלְּהוּ.
פישון - מלכות בבל הנכללת ביאור וניזון ממנו הכל
כְּשֶׁיּוֹצְאִים וְנִפְרָדִים אוֹתָם אַרְבָּעָה נְהָרוֹת שֶׁיּוֹצְאִים מִגַּן עֵדֶן, אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא פִּישׁוֹן נוֹפֵל בְּאוֹתוֹ יְאוֹר וְנִכְלָל בּוֹ, וְלָכֵן מַלְכוּת בָּבֶל נִכְלֶלֶת בָּזֶה, וּפִישׁוֹן הוּא מַלְכוּת בָּבֶל. מֵהַיְאוֹר הַזֶּה נִזּוֹנִים וּמִתְמַלְּאִים כָּל אוֹתָם הַיְאוֹרִים הָאֲחֵרִים.
בלשון הזוהר
כַּד נָפְקִין וּמִתְפָּרְשָׁן אִינּוּן אַרְבַּע נַהֲרִין דְּנָפְקִין מִגִּנְתָּא דְּעֵדֶן, הַהוּא דְּאִקְרֵי פִּישׁוֹן, נָפִיל בְּהַהוּא יְאוֹרָא וְאִתְכְּלִיל בֵּיהּ, וְעַל דָּא מַלְכוּת בָּבֶל, אִתְכְּלִיל בְּהַאי, וּפִישׁוֹן אִיהוּ מַלְכוּת בָּבֶל. מִיְאוֹרָא דָּא אִתְּזָנוּ וְאִתְמַלְיָין כָּל אִינּוּן יְאוֹרִין אַחֲרָנִין.
שברת ראשי תנינים - נקיבת הנקב ונפיחת הרוח למעלה
בְּכָל יְאוֹר וִיאוֹר הוֹלֵךְ וְשָׁט תַּנִּין אֶחָד, וְהֵם תִּשְׁעָה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹקֵב נֶקֶב בְּרֹאשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים וְגוֹ'׳ (תהלים עד, יג). וַאֲפִלּוּ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה כָּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם נוֹפְחִים רוּחוֹת לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
בְּכָל יְאוֹרָא וִיאוֹרָא, אַזְלָא וְשָׁאט חַד תַּנִּינָא, וְאִינּוּן תֵּשַׁע, וְכָל חַד וְחַד נָקִיב נוּקְבָּא בְּרֵישֵׁיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳שִׁבַּרְתָּ רָאשֵׁי תַנִּינִים וְגוֹ'׳ (תהילים עד, יג). וַאֲפִילּוּ הַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל הָכִי הוּא, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ נַפְחִין רוּחִין לְגַבֵּי עֵילָּא וְלא לְתַתָּא.
עשרה יאורים כנגד עשר אמירות - ותנין מתפרפר ברוח
כָּתוּב ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים׳ (בראשית א, א). וְכָתוּב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדלִים׳ - בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁל אוֹתָם עֶשֶׂר אֲמִירוֹת, עוֹמְדִים כְּנֶגְדָּם אוֹתָם עֲשָׂרָה יְאוֹרִים. וְתַנִּין אֶחָד מִתְפַּרְפֵּר (ס"א: פּוֹרֵשׂ) (ס"א: מתרפרף) בָּרוּחַ כְּנֶגֶד כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
בלשון הזוהר
כְּתִיב ׳בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים׳ (בראשית א, א). וּכְתִיב ׳וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים׳ - בְּכָל עוֹבָדָא דְּאִינּוּן עֶשֶׂר אֲמִירָן, קַיְימִין לְקָבְלַיְיהוּ אִינּוּן עֶשֶׂר יְאוֹרִין. וְחַד תַּנִּינָא מִתְפָּרְפֶּרָא (ס"א: מתפרשא) (ס"א: מתרפרפא) בְּרוּחָא, לְקָבֵל כָּל חַד וְחַד.
רעידת העולם אחת לשבעים שנה - בהעלאת סנפירי התנין
וְעַל זֶה אַחַת לְשִׁבְעִים שָׁנָה מִזְדַּעֲזֵעַ הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁהַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה מַעֲלֶה אֶת הַסְּנַפִּירִים שֶׁלּוֹ וּמִזְדַּעֲזֵעַ, אָז כֻּלָּם מִזְדַּעְזְעִים בְּאוֹתָם יְאוֹרִים, וְכָל הָעוֹלָם מִזְדַּעֲזֵעַ, וְהָאָרֶץ מִתְחַלְחֶלֶת, וְכֻלָּם כְּלוּלִים בַּתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה.
בלשון הזוהר
וְעַל דָּא, חַד לְשִׁבְעִין שְׁנִין מִזְדַעְזָע עָלְמָא, בְּגִין דְּהַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל כַּד הוּא סָלִיק סְנַפִּירוֹי וְאִזְדַּעְזַע, כְּדֵין כֻּלְּהוּ מִזְדַּעְזְעָן בְּאִינּוּן יְאוֹרִין, וְכָל עָלְמָא מִזְדַּעְזְעָא, וְאַרְעָא מִתְחַלְחֱלֶת, וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּהַאי תַּנִּין הַגָּדוֹל.
רזי מעשה בראשית - השתלשלות העולם על סנפירי התנין
׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וְגוֹ'׳ (בראשית א, ב). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הַחֲבֵרִים עוֹסְקִים בּוֹ וְיוֹדְעִים בּוֹ, אֲבָל הֵם מְעַטִּים שֶׁיּוֹדְעִים אֶת רֶמֶז מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּסוֹד הַתַּנִּין הַגָּדוֹל. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם אֵינוֹ מִשְׁתַּלְשֵׁל אֶלָּא עַל סְנַפִּירָיו שֶׁל זֶה.
בלשון הזוהר
׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תוֹהוּ וְגוֹ'׳ (בראשית א, ב). אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, חַבְרַיָּא לָעָאן בֵּיהּ, וְיַדְעִין בֵּיהּ, אֲבָל זְעִירִין אִינּוּן, דְּיַדְעִין לְרַמְּזָא עוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית, בְּרָזָא דְּתַנִּין הַגָּדוֹל. וְעַל דָּא תָּנֵינָן, דְּכָל עָלְמָא לָא מִשְׁתַּלְשְׁלָא אֶלָּא עַל סְנַפִּירוֹי דְּדָא.
היאור הראשון - דעיכת ניצוצות העולמות שנחרבו
בֹּא רְאֵה, ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבהוּ וְגוֹ'׳ (בראשית א, ב) - שָׁנִינוּ הָיְתָה, וּבֵאַרְנוּ. מִשּׁוּם שֶׁבַּיְאוֹר הָרִאשׁוֹן הַזֶּה שֶׁאָמַרְנוּ, כְּשֶׁהַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה נִכְנָס בּוֹ, אָז מִתְמַלֵּא, וְשׁוֹטֵף וְדוֹעֵךְ הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּלְקְטוּ בְּאוֹתָן עוֹלָמוֹת שֶׁנֶּחְרְבוּ בַּתְּחִלָּה.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְגוֹ'׳ (בראשית א, ב) - תָּנֵינָן הָיְתָה, וְאוֹקִימְנָא. בְּגִין דִּבְּהַאי יְאוֹרָא קַדְמָאָה דְּקַאמְרָן, כַּד הַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל עָאל בֵּיהּ, כְּדֵין אִתְמַלְיָיא, וְשָׂאטִי וְדָעִיךְ נִיצוֹצִין דְּאִתְלְקָטוּ בְּאִינּוּן עָלְמִין דְּאִתְחֲרָבוּ בְּקַדְמִיתָא.
היחלשות שאר התנינים - והתחזקותם בכוח התנין הגדול
אוֹתָם תַּנִּינִים אֲחֵרִים שֶׁאָמַרְנוּ הָיוּ וְלֹא הָיוּ, לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁנֶּחֱלַשׁ כֹּחָם שֶׁלֹּא יַחֲרִיבוּ הָעוֹלָם, פְּרָט לְשִׁבְעִים שָׁנָה פַּעַם אַחַת, וְהֵם מִתְחַזְּקִים בְּכֹחַ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַהוּא, וְהוּא לְבַדּוֹ מִתְחַזֵּק. וְאִלְמָלֵא נְקֵבָתוֹ הָיְתָה קַיֶּמֶת אֶצְלוֹ, לֹא יָכוֹל הָיָה הָעוֹלָם לִסְבֹּל אוֹתָם. (וּמִשּׁוּם כָּךְ) עַד שֶׁלֹּא הָרַג הקב"ה אֶת הַנּוּקְבָּא, הָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ (ובהו). תֹּהוּ הָיְתָה. וְאַחַר שֶׁהָרַג אוֹתָהּ הָיְתָה ׳בּהוּ׳, הִתְחִילָה לְהִתְקַיֵּם. ׳וְחֹשֶׁךְ עַל׳. עֲדַיִן לֹא הָיָה מֵאִיר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה.
בלשון הזוהר
אִינּוּן תַּנִּינִין אַחֲרָנִין דְּקַאמְרָן, הֲווֹ וְלָא הֲווֹ, אֲמַאי. בְּגִין דְּאִתְחֲלָשׁ חֵילַיְיהוּ דְּלָא יְטַשְׁטְשׁוּן עָלְמָא, בַּר לְשִׁבְעִין שְׁנִין, חַד זִמְנָא, וְאִינּוּן אִתְתְּקָפוּ בְּחֵילָא דְּהַהוּא תַּנִּין הַגָּדוֹל, וְהַאי אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי לְאִתַּתְקְפָא. וְאִלְמָלֵא נוּקְבֵיהּ קַיֶּימֶת לְגַבֵּיהּ, לָא יָכִיל עָלְמָא לְמִסְבַּל לוֹן. (ובגין כך) עַד לָא קָטַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנוּקְבָּא, הָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ. (ובהו) תֹהוּ הָיְתָה. וּלְבָתַר דְּקָטַל לָהּ, הֲוָה ׳בֹּהוּ׳, שָׁרָאת לְאִתְקַיְּימָא. ׳וְחֹשֶׁךְ עַל׳. עַד לָא הֲוַת נְהִירָא עוֹבָדָא דְּעָבַד.
מחיצת ראש הזכר - ונשיבת התנין המחשיכה את התהום
מֶה עָשָׂה הקב"ה? מָחַץ אֶת רֹאשׁ הַזָּכָר לְמַעְלָה וְנִכְפָּה, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הַתְּהוֹם לְמַטָּה לֹא הָיָה מֵאִיר. מָה הַטַּעַם לֹא הָיָה מֵאִיר? מִשּׁוּם שֶׁהַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה הָיָה מְנַשֵּׁב רוּחַ עַל הַתְּהוֹם וּמַחֲשִׁיךְ אוֹתוֹ, וְלֹא הָיָה מְרַחֵף לְמַטָּה.
בלשון הזוהר
מֶה עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מָחַץ רֵישֵׁיהּ דִּדְכוּרָא לְעֵילָּא, וְאִתְכַּפְיָא, בְּגִין דְּהָא תְּהוֹמָא לְתַתָּא, לָא הֲוָה נָהִיר. מַאי טַעְמָא לָא הֲוָה נָהִיר, בְּגִין דְּהַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, הֲוָה נָשִׁיב רוּחָא עַל תְּהוֹמָא, וְאַחְשִׁיךְ לֵיהּ, וְלָא מְרַפְרְפָא לְתַתָּא.
רוח אלהים מרחפת - הכאת רוח ברוח ובריאת העולם
וְעָבְרָה (נ"א: וְעִם כָּל זֶה) רוּחַ אַחֶרֶת שֶׁלְּמַעְלָה, וְנָשְׁבָה (נ"א: שֶׁנָּשְׁבָה) וְהִכְּתָה בְּאוֹתָהּ רוּחַ וְהִשְׁקִיטָה אוֹתָהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם׳ (בראשית א, ב). וְזֶהוּ מַה שֶּׁשָּׁנִינוּ, שהקב"ה הִכָּה רוּחַ בְּרוּחַ וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
וְעָבַר (נ"א: ועם כל דא) רוּחָא אַחֲרָא דִּלְעֵילָּא, וְנָשַׁב (נ"א: דנשב) וּבָטַשׁ בְּהַהוּא רוּחָא, וְשָׁכִיךְ לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳וְרוּחַ אֱלהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנִי הַמָּיִם׳ (בראשית א, ב). וְהַיְינוּ דְּתָנֵינָן, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּטַשׁ רוּחָא בְּרוּחָא, וּבָרָא עָלְמָא.
יהי אור - הארת התהום והסתלקות הרוח מעליו
׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג) - הֵאִיר הָאוֹר שֶׁלְּמַעְלָה וְהִכָּה עַל גַּב הָרוּחַ שֶׁנָּשְׁבָה, וְהִסְתַּלֵּק מֵעַל הַתְּהוֹם וְלֹא כִסָּה אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁהֵאִיר הַתְּהוֹם וְהוּא הִסְתַּלֵּק, אָז הָיָה אוֹר.
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג) - נָהִיר נְהִירוּ דִּלְעֵילָּא, וּבָטַשׁ עַל גַּבֵּי רוּחָא דְּנָשִׁיב, וְאִסְתַּלָּק מֵעַל תְּהוֹמָא, וְלָא חָפָא לֵיהּ. כֵּיוָן דִּתְהוֹמָא אִתְנְהִיר, וְאִיהוּ אִסְתַּלָּק, כְּדֵין הֲוָה נְהִירוּ.
שבעים ושנים אורות השמש - גניזת האור מפני עובדיו
זֶה מֵאִיר עַל רֹאשׁוֹ, וּמַיִם הָיוּ יוֹצְאִים מִתּוֹךְ מִצְחוֹ, וְרוּחַ נוֹשֶׁבֶת לְמַעְלָה וּמְאִירָה מֵאוֹר זֶה, עַד שֶׁהָיָה יוֹרֵד אוֹרוֹ, מְנַצְנֵץ לְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם אוֹרוֹת שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ. כֵּיוָן שֶׁאוֹתָם אוֹרוֹת נִרְשְׁמוּ בְּתוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ לְמַטָּה, הָיוּ הָרְשָׁעִים שֶׁל הָעוֹלָם יוֹדְעִים בָּהֶם וְהָיוּ עוֹבְדִים לַשֶּׁמֶשׁ. כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּכֵּל הקב"ה בְּאוֹתָם הָרְשָׁעִים, סִלֵּק אֶת אוֹרוֹ וְגָנַז אוֹתוֹ. לָמָּה גָּנַז אוֹתוֹ? מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ תַּנִּין הָיָה עוֹלֶה וְיוֹרֵד וּמַכֶּה בְּאוֹתָם יְאוֹרִים, עַד שֶׁגָּנַז אוֹתוֹ וְלֹא הִתְגַּלָּה. וְזָרַע אוֹתוֹ הַזֶּרַע בְּצַדִּיק, שֶׁהוּא הַגַּנָּן שֶׁל הַגָּן, וְהַזֶּרַע שֶׁנִּזְרַע בַּגָּן הוּא גְּנִיזַת וּטְמִינַת (ס"א: זֶה) שֶׁל הָאוֹר הַזֶּה הוּא.
בלשון הזוהר
דָּא נָהִיר עַל רֵישֵׁיהּ, וּמַיָּא הֲווֹ נַפְקֵי מִגּוֹ אֲפוּתֵיהּ, וְרוּחָא נָשִׁיב לְעֵילָּא, וְנָהִיר מִנְּהִירוּ דָּא, עַד דְּהֲוָה נָחִית נְהוֹרֵיהּ, מְנַצְנְצָא לְשִׁבְעִין וּתְרֵין נְהוֹרִין דְּשִׁמְשָׁא. כֵּיוָן דְּאִינּוּן נְהוֹרִין אִתְרְשִׁימוּ בְּגוֹ שִׁמְשָׁא לְתַתָּא, הֲווֹ חַיָּיבַיָּא דְּעָלְמָא יַדְעִין בְּהוּ, וַהֲווּ פַּלְחִין לְשִׁמְשָׁא. כֵּיוָן דְּאִסְתַּכַּל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאִינּוּן חַיָּיבַיָּא, סָלִיק נְהוֹרֵיהּ וְגָנִיז לֵיהּ. אֲמַאי גָּנִיז לֵיהּ. בְּגִין דְּהַהוּא תַּנִּין, הֲוָה סָלִיק וְנָחִית, וּבָטַשׁ בְּאִינוּן יְאוֹרִין, עַד דְּגָנַז לֵיהּ וְלָא אִתְגַּלְיָא. וְזָרַע לֵיהּ זְרוּעָא בְּחַד צַדִּיק, דְּאִיהוּ גָּנָּנָא דְּגִנְתָּא, וּזְרוּעָא דְּזָרַע בְּגִנְתָּא, בִּגְנִיזוּ בִּטְמִירוּ (ס"א: הַאי) דְּהַאי אוֹר אִיהוּ.
התעוררות התנין לגיחון - כנגד צמיחת זרע האור בגן
כְּשֶׁהַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה רוֹאֶה שֶׁצּוֹמֵחַ בַּגָּן זֶרַע שֶׁל אוֹר זֶה, אָז מִתְעוֹרֵר לַסִּטְרָא אַחֲרָא לְאוֹתוֹ נָהָר שֶׁנִּקְרָא גִיחוֹן. וְנֶחְלָקִים מֵימֵי הַגִּיחוֹן הַזֶּה, שְׁבִיל אֶחָד שֶׁלּוֹ, הוּא הוֹלֵךְ לְתוֹךְ אוֹתוֹ זֶרַע שֶׁצָּמַח בְּתוֹךְ הַגָּן, וּמֵאִיר בּוֹ בְּגֹדֶל הַזֶּרַע הַזֶּה, וְנִקְרָא גִיחוֹן.
בלשון הזוהר
כַּד הַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, חָמֵי דְּצָמַח בְּגִנְתָּא זְרוּעָא דְּאוֹר דָּא, כְּדֵין אִתְּעַר לְסִטְרָא אָחֲרָא, לְהַהוּא נָהָר דְּאִקְרֵי גִּיחוֹן. וְאִתְפְּלָגוּ מֵימוֹי דְּהַאי גִּיחוֹן, חַד שְׁבִילָא דִּילֵיהּ, אִיהוּ אָזִיל גּוֹ הַהוּא זְרוּעָא דְּאַצְמְחָא גּוֹ גִּנְתָּא, וְאַנְהִיר בֵּיהּ בִּרְבוּ דִּזְרוּעָא דָּא, וְאִקְרֵי גִּיחוֹן.
משיחת שלמה בגיחון - ידיעת דוד את מקום המלכות
וּמִתּוֹךְ גַּדְלוּת שֶׁל אוֹתוֹ הַזֶּרַע עָלָה לִגְדֻלָּה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁעָלָה לַמַּלְכוּת, שֶׁכָּתוּב ׳וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן׳ (מלכים א א, לג-לד). וְכָתוּב ׳וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם׳ - שָׁם, וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר, מִשּׁוּם שֶׁאֶת זֶה יָדַע דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וּמֵימָיו הָאֲחֵרִים עָלוּ לְמַלְכוּת אַחֶרֶת, וְזֶהוּ הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא תַּקִּיף.
בלשון הזוהר
וּמִגּוֹ הַהוּא רְבוּ דִּזְרוּעָא דָּא, אִסְתְּלַק לִרְבוּ דְּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, כַּד אִסְתְּלַק לְמַלְכוּ, דִּכְתִּיב, ׳וְהוֹרַדְתֶּם אוֹתוֹ אֶל גִּיחוֹן׳ (מלכים א א, לג-לד). וּכְתִיב ׳וּמָשַׁח אוֹתוֹ שָׁם׳ - שָׁם, וְלֹא בַּאֲתַר אַחֲרָא, בְּגִין דְּהֲוָה יָדַע דָּוִד מַלְכָּא דָּא, וּמֵימוֹי אַחֲרָנִין אִסְתָּלָקוּ לְמַלְכוּ אַחֲרָא, וְדָא אִיהוּ מַלְכָּא דְּאִיהוּ תַּקִּיפָא.
התעלות סנפירי התנין בנהר - ושכיכתו ביאור השקט
וְהַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה הִתְעוֹרֵר אֵלָיו, וְהִתְעַלּוּ סְנַפִּירָיו שֶׁל הַתַּנִּין הַזֶּה בְּאוֹתוֹ נָהָר לְהִתְחַזֵּק בּוֹ. וְכָל אוֹתָם שְׁאָר הַיְאוֹרִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בְּתָקְפּוֹ שֶׁל הַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה, וּמִשְׁתּוֹקֵק וְנִכְנָס לְתוֹךְ יְאוֹר הַשָּׁקֵט וְשׁוֹכֵךְ בּוֹ.
בלשון הזוהר
וְהַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, אִתְּעַר לֵיהּ, וְאִסְתַּלָּק סְנַפִּירוֹי דְּהַאי תַּנִּין, בְּהַהוּא נָהָר, לְאִתַּתְקְפָא בֵּיהּ. וְכָל אִינּוּן שְׁאַר יְאוֹרִין כֻּלְּהוּ, סַלְּקִין וְנַחְתִּין בְּתֻּקְפָּא דְּהַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, וְתָאַב וְעָאל לְהַהוּא יְאוֹרָא שְׁכִיכָא, וְאִשְׁתְּכַךְ בֵּיהּ.
גניזת האור והפרדת חוט - בין האור לחושך
וְאָז, כְּשֶׁאוֹתוֹ אוֹר נִגְנָז (ס"א: לְהַסִּיעוֹ) לְהַעֲלוֹתוֹ אוֹתוֹ גַנָּן שֶׁאָמַרְנוּ, אָז יוֹצֵא הַחֹשֶׁךְ הָרִאשׁוֹן וּמַכֶּה עַל רֹאשׁוֹ בְּאוֹתוֹ נֶקֶב שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ, וְנִפְרָד חוּט אֶחָד בֵּין אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁל הָאוֹר הַזֶּה שֶׁנִּגְנָז, וּבֵין אוֹתָהּ חֲשֵׁכָה שֶׁל הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳ (בראשית א, ד). הַתַּנִּין הַזֶּה שָׁב בְּאוֹתָהּ הַפְרָדָה שֶׁל הַחוּט שֶׁהִפְרִיד, וְהִפְרִיד אֶת אוֹתָם (נ"א: בֵּין אוֹתָם) יְאוֹרִים לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, וְנִפְרָדִים דָּגִים לְמִינֵיהֶם אֵלֶּה מֵאֵלֶּה בְּאוֹתָהּ הַפְרָדָה. וּכְשֶׁנִּפְרְדוּ הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, כָּל אוֹתָם הַיְאוֹרִים נִפְרָדִים, וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ אוֹתוֹ הַיְאוֹר הַשָּׁקֵט שֶׁנִּבְחָר מִכֻּלָּם, וְיוֹצְאִים וְנִכְנָסִים בּוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם.
בלשון הזוהר
וּכְדֵין, כַּד הַהוּא אוֹר אִתְגְּנִיז (ס"א: לנטלא) לְעִיוּלָא לֵיהּ הַהוּא גָּנָּנָא דְּקַאמְרָן, כְּדֵין נָפַק חֹשֶׁךְ קַדְמָאָה, וּבָטַשׁ עַל רֵישֵׁיהּ, בְּהַהוּא נוּקְבָּא דְּאִתְמַתְּחָא בֵּיהּ, וְאִתְפְּרַשׁ חַד חוּטָא, בֵּין הַהוּא נְהִירוּ דְּאוֹר דָּא דְּאִתְגְּנִיז, וּבֵין הַהוּא חֲשׁוֹכָא דְּחֹשֶׁךְ דָּא, דִּכְתִּיב, ׳וַיַּבְדֵּל אֱלהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ׳ (בראשית א, ד). הַאי תַּנִּין, תָּב בְּהַהוּא פְּרִישׁוּ דְּהַאי חוּטָא דְּאַפְרִישׁ, וְאַפְרִישׁ לְאִינוּן (נ"א: בֵּין אִינוּן) יְאוֹרִין, גּוֹ חֲשׁוֹכָא, וְאִתְפְּרָשׁוּ נוּנִין לְזִנַיְיהוּ אִלֵּין מֵאִלֵּין, בְּהַהוּא פְּרִישׁוּ. וְכַד אִתְפְּרָשׁוּ מַיִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, כָּל אִינּוּן יְאוֹרִין אִתְפְּרָשׁוּ, וְעָאלוּ לְגוֹ הַהוּא יְאוֹרָא שְׁכִיכָא דְּאִתְבְּרִיר מִכֻּלְּהוּ, וְנָפִיק וְעָאלִין בֵּיהּ תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא.
בכורי מצרים - ראשות הדגים הנפרדים והתפזרותם
וְכָל אוֹתָם דָּגִים שֶׁגְּדֵלִים תּוֹךְ אוֹתָם יְאוֹרִים, נִפְרָדִים אֵלֶּה מֵאֵלֶּה, וְנִקְרָאִים לֵילוֹת, וְאֵלֶּה הֵם רָאשִׁים לְכָל אוֹתָם דָּגִים שֶׁיּוֹצְאִים הַחוּצָה, וְאֵלֶּה שׁוֹלְטִים עַל כֻּלָּם, וְאֵלֶּה נִקְרָאִים בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, וּמִכָּאן הִתְפַּזְּרוּ הַחוּצָה הַבְּכוֹרִים, וְכֻלָּם נִזּוֹנִים מֵהַשְׁקָאַת אוֹתָם יְאוֹרִים. וְהַתַּנִּין הַגָּדוֹל הַזֶּה שׁוֹלֵט עַל כֻּלָּם.
בלשון הזוהר
וְכָל אִינּוּן נוּנִין דִּמְגַדְּלָן גּוֹ אִינּוּן יְאוֹרִין, פְּרִישָׁן אִלֵּין מֵאִלֵּין, וְאִקְרוּן לֵילוֹת, וְאִלֵּין אִינּוּן רָאשִׁין לְכָל אִינּוּן נוּנִין דְּנָפְקִין לְבַר, וְאִלֵּין שַׁלְטִין עַל כֻּלְּהוּ, וְאִלֵּין אִקְרוּן בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם, וּמֵהָכָא אִתְבַּדָר לְבַר בּוּכְרִין, וְכֻלְּהוּ אִתְּזָנוּ מִשַּׁקְיוּ דְּאִינּוּן יְאוֹרִין. וְהַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, שַׁלְטָא עַל כֻּלְּהוּ.
יהי מבדיל בין מים למים - מלאכים עליונים פרודים
וְהַכֹּל בְּהַבְדָּלַת הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁכָּתוּב ׳וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׳ (בראשית א, ו) - וְנִרְשְׁמוּ מַיִם הַקְּדוֹשִׁים הָעֶלְיוֹנִים וְנִפְרְדוּ לְמַעְלָה, וְהַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים, נִפְרְדוּ כֻלָּם אֵלֶּה מֵאֵלֶּה, קְדוֹשִׁים וְשֶׁלֹּא קְדוֹשִׁים, וְעַל זֶה נִקְרְאוּ מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים פְּרוּדִים, מִשּׁוּם שֶׁנִּפְרְדוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה לְמִינֵיהֶם.
בלשון הזוהר
וְכֹלָּא בִּפְרִישׁוּ דְּמַיִין עִלָּאִין, דִּכְתִּיב ׳וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׳ (בראשית א, ו) - וְאִתְרְשִׁימוּ מַיִין קַדִּישִׁין עִלָּאִין, וְאִתְפְּרָשׁוּ לְעֵילָּא, וּמַיִין תַּתָּאִין, אִתְפְּרָשׁוּ כֻּלְּהוּ אִלֵּין מֵאִלֵּין, קַדִּישִׁין וּדְלָא קַדִּישִׁין, וְעַל דָּא אִקְרוּן מַלְאָכִין עִלָּאִין פְּרִישָׁן, בְּגִין דְּאִתְפְּרָשׁוּ אִלֵּין מֵאִלֵּין לְזִנַיְיהוּ.
יבוש העשבים ברוח התנין - והשבתם בהשקטת הרוח האחרת
׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע׳ (בראשית א, יא) - סוֹד זֶה, כְּשֶׁהַתַּנִּין הַגָּדוֹל הָיָה מְנַשֵּׁב רוּחַ בְּאוֹתוֹ נֶקֶב וּמְרַחֵף כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֶת כָּל אוֹתָם הָעֲשָׂבִים הָיָה הוֹפֵךְ אוֹתָם לְיֹבֶשׁ, עַד שֶׁרוּחַ אַחֶרֶת נוֹשֶׁבֶת בְּאוֹתָהּ רוּחַ וּמַשְׁקִיטָה אוֹתָהּ לְמַטָּה, וְהָעֲשָׂבִים צָמְחוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְשׁוֹלְטִים וּמְשַׁבְּחִים וּמוֹדִים לִפְנֵי הקב"ה.
בלשון הזוהר
׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע׳ (בראשית א, יא) - רָזָא דָּא, כַּד הַאי הַתַּנִּין הַגָּדוֹל, הֲוָה נָשִׁיב רוּחָא בְּהַהוּא נוּקְבָּא, וּמְרַפְרְפָא לְגַבֵּי עֵילָּא, כָּל אִינּוּן עֲשָׂבִין הֲוָה מְהַפֵּךְ לוֹן לִיבִישׁוּ, עַד דְּרוּחָא אַחֲרָא נָשִׁיב בְּהַהוּא רוּחָא, וְשָׁכִיךְ לֵיהּ לְתַתָּא, וַעֲשָׂבִין צָמְחוּ כְּמִלְּקַדְּמִין, וְשַׁלְטִין וּמְשַׁבְּחָן וְאוֹדָן קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
בהמות המבקשות לקרוב לעשבים - ומניעת התנין והיאורים
מִצַד שְׂמֹאל וּלְתוֹךְ הַיְאוֹר הַשָּׁקֵט יוֹצְאוֹת בְּהֵמוֹת לְמִינֵיהֶן, וְהוֹלְכִים לְהִתְקָרֵב לְאוֹתָם עֲשָׂבִים וְלֹא יְכוֹלִים, וְשָׁבִים לִמְקוֹמָם. כָּל הַיְאוֹרִים הַלָּלוּ הוֹלְכִים וְשָׁטִים עִם אוֹתוֹ הַתַּנִּין שֶׁשּׁוֹלְטִים בָּהֶם, וּמַקִּיפִים אֶת אוֹתָם הָעֲשָׂבִים וְלֹא יְכוֹלִים, פְּרָט לִפְעָמִים שֶׁרוּחַ עֶלְיוֹנָה אֵינָהּ נוֹשֶׁבֶת, וְהִיא מְרַחֶפֶת הָרוּחַ בְּאוֹתוֹ הַנֶּקֶב שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאָז שׁוֹלֶטֶת אוֹתָהּ הָרוּחַ עַל אוֹתָם עֲשָׂבִים.
בלשון הזוהר
מִסְּטַר שְׂמָאלָא, וּלְגוֹ יְאוֹרָא שְׁכִיכָא, נָפְקִין בְּעִירִין לְזִנַיְיהוּ, וְאַזְלִין לְמִקְרַב לְגַבֵּי דְּאִינּוּן עֲשָׂבִין וְלָא יַכְלִין, וְתָבִין לְּאַתְרַיְיהוּ. כָּל אִלֵּין יְאוֹרִין אַזְלִין וְשָׁאטִין, עִם הַהוּא תַּנִּינָא דְּשַׁלִיט בְּהוּ, וְסַחֲרִין לְאִינוּן עֲשָׂבִין, וְלָא יַכְלִין, בַּר לְזִמְנִין, דְּרוּחָא עִלָּאָה לָא נָשִׁיב, וְאִיהוּ מְרַפְרְפָא רוּחָא בְּהַהוּא נוּקְבָּא דִּלְעֵילָּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, כְּדֵין שָׁלִיט הַהוּא רוּחָא עַל אִינּוּן עֲשָׂבִין.
שיבת היאור השקט למקומו - וגידול העשבים סביבו
וְהַיְאוֹר הַשָּׁקֵט שָׁב לִמְקוֹמוֹ, וְעוֹלֶה וְיוֹרֵד. וּמִשּׁוּם שֶׁמֵּימָיו שְׁקֵטִים, הוֹלֵךְ בְּשֶׁקֶט. וְהַתַּנִּים הַגָּדוֹל הַזֶּה עוֹלֶה לְאוֹתָם יְאוֹרִים, וְכָל הָעֲשָׂבִים מִתְגַּדְּלִים סְבִיב אוֹתוֹ הַיְאוֹר הַשָּׁקֵט, וְאֵלֶּה (נ"א: וְהֵם) גְּדֵלִים בְּכָל עֵבֶר, וְאָז עוֹלֶה אוֹתוֹ תַּנִּין וּמִתְגַּדֵּל בֵּינֵיהֶם, וְשָׁב אֶל כָּל אוֹתָם יְאוֹרִים. ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית א, יד) - זֶהוּ נָחָשׁ בָּרִיחַ. לָמָּה ׳בָּרִיחַ׳? - מִשּׁוּם שֶׁסּוֹגֵר אֶת שְׁנֵי הַצְּדָדִים, וְלֹא יוֹצֵא לְעוֹלָמִים, אֶלָּא פַּעַם אַחַת בַּיּוֹבֵל.
בלשון הזוהר
וִיאוֹרָא שְׁכִיכָא תָּב לְאַתְרֵיהּ, וְסַלְּקָא וְנַחְתָּא. וּבְגִין דְּמֵימוֹי שְׁכִיכִין, אָזִיל בִּשְׁכִיכוּ, וְהַאי הַתַּנִּים הַגָּדוֹל סַלְּקָא לְגַבֵּי אִינּוּן יְאוֹרִין, וַעֲשָׂבִין כֻּלְּהוּ מְגַדְּלָן סַחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא יְאוֹרָא שְׁכִיכָא, וְאִלֵּין (נ"א: וְאִינּוּן) מְגַדְּלִין בְּכָל עִיבָר, כְּדֵין סַלְּקָא הַהוּא תַּנִּינָא וְאִתְרַבֵּי בֵּינַיְיהוּ, וְתָב לְכָל אִינּוּן יְאוֹרִין. ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם׳ (בראשית א, יד) - דָּא אִיהוּ נָחָשׁ בָּרִיחַ. אֲמַאי ׳בָּרִיחַ׳ - בְּגִין דְּסָגִיר לִתְרֵין סִטְרִין, וְלָא נָפִיק לְעָלְמִין אֶלָּא חַד זִמְנָא לְיוֹבְלָא.
קימת נחש עקלתון - שבירת תוקף התנין וכפיפתו לים
וּבְסִפְרֵי הָרִאשׁוֹנִים, זֶה נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, שֶׁהוּא תָּמִיד בְּעַקְמִימוּת, וּמֵבִיא קְלָלוֹת עַל הָעוֹלָם. כְּשֶׁזֶּה קָם - נִשְׁבָּר תָּקְפּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַתַּנִּין, וְלֹא יָכוֹל לַעֲמֹד עַד שֶׁאוֹבֵד גּוּפוֹ, מִשּׁוּם שהקב"ה כּוֹפֵף אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַיָּם כְּשֶׁנִּכְנָס אֵלָיו, וְהוּא דּוֹרֵךְ עַל תָּקְפּוֹ שֶׁל הַיָּם, וְתֹקֶף הַיָּם הַזֶּה הוּא תַּנִּין, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם׳ (איוב ט, ח).
בלשון הזוהר
וּבְסִפְרֵי קַדְמָאֵי, דָּא נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, דְּאִיהוּ בְּעַקִּימוּ תָּדִיר, וְאַיְיתֵי לְוָוטִין עַל עָלְמָא. כַּד הַאי קָם, אִתְּבַר תּוּקְפֵּיהּ דְּהַהוּא תַּנִּינָא, וְלָא יָכִיל לְמֵיקָם, עַד דְּאָבִיד גִּשְׁמֵיהּ, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כָּפִיף לֵיהּ גּוֹ יַמָּא, כַּד עָאל לְגַבֵּיהּ, וְאִיהוּ דָּרַךְ עַל תֻּקְפֵּיהּ דְּיַמָּא, וְתֻקְפֵּיהּ דְּיַמָּא דָּא, אִיהוּ תַּנִּינָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם׳ (איוב ט, ח).
הרג את התנין אשר בים - חוזק הנחש בנהר חדקל
וּכְשֶׁקָּם הַנָּחָשׁ הַזֶּה, אָז מַה כָּתוּב? ׳וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם׳ (ישעיהו כז, א) - זֶהוּ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל. וְעַל זֶה כָּתוּב ׳הִנְנִי עָלֶיךָ׳ (יחזקאל כט, ג) - וְנָחָשׁ זֶה הוּא מְאֹרֹת, בִּקְלָלוֹת לַכֹּל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חָזָק עָלָיו בְּחָזְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַנָּהָר הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא חִדֶּקֶל, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ.
בלשון הזוהר
וְכַד הַאי נָחָשׁ קָם, כְּדֵין מַה כְּתִיב, ׳וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם׳ (ישעיהו כז, א) - דָּא אִיהוּ הַתַּנִּין הַגָּדוֹל. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳הִנְנִי עָלֶיךָ׳ (יחזקאל כט, ג) - וְדָא נָחָשׁ, אִיהוּ מְאֹרֹת, בִּלְוָוטִין לְכֹלָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ תַּקִּיפָא עָלֵיהּ, בְּתֻקְפֵּיהּ דְּהַהוּא נָהָר רַבְרְבָא, דְּאִקְרֵי חִדֶּקֶל, וְהָא אוֹקִימְנָא.
נחש היבשה מתגבר על נחש המים - אכילת עפר ומארת חסר
אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁבַּיַּבָּשָׁה, כְּשֶׁיּוֹצְאִים (לְהִלָּחֵם) זֶה בָּזֶה, אוֹתוֹ שֶׁבַּיַּבָּשָׁה תָּמִיד מִתְגַּבֵּר, מִשּׁוּם שֶׁכָּל דַּרְכּוֹ וְחָזְקוֹ הוּא בַּיַּבָּשָׁה, וְאוֹכֵל אֶרֶץ וְעָפָר תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ׳ (בראשית ג, יד) - זֶה גָּדֵל בֶּעָפָר, וְזֶה גָּדֵל בַּמַּיִם. נָחָשׁ שֶׁהִתְגַּדֵּל בְּמַיִם לֹא חָזָק כְּזֶה שֶׁהִתְגַּדֵּל בַּיַּבָּשָׁה, וְעַל זֶה כָּתוּב ׳מְאֹרֹת חָסֵר׳ (בראשית א, יד).
בלשון הזוהר
הַהוּא נָחָשׁ אִיהִי בְּיַבֶּשְׁתָּא כַּד נָפְקִין דָּא בְּדָא, דָּא דִּבְיַבֶּשְׁתָּא אִתְתְּקַף תָּדִיר, בְּגִין דְּכָל אוֹרְחוֹי וְתֹקְפוֹי בְּיַבֶּשְׁתָּא אִיהוּ, וְאָכִיל אַרְעָא וְעַפְרָא תָּדִיר, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ׳ (בראשית ג, יד) - דָּא גַּדִּיל בְּעַפְרָא, וְדָא גַּדִּיל בְּמַיָּא. נָחָשׁ דְּאִתְגַּדִּיל בְּמַיָּא, לָאו תַּקִּיפָא כְּהַאי דְּאִתְגַּדִּיל בְּיַבֶּשְׁתָּא, וְעַל דָּא כְּתִיב ׳מְאֹרֹת חָסֵר׳ (בראשית א, יד).
הזדמנות הנחשים - הריגת נחש הים בידי הקב"ה לבדו
וְזֶה הִזְדַּמֵּן לְאוֹתוֹ שֶׁל הַמַּיִם. וְאַף עַל גַּב (וְזֶה לֹא) שֶׁהִזְדַּמֵּן אֵלָיו, לֹא נִלְחַם בּוֹ, אֶלָּא הקב"ה לְבַדּוֹ שֶׁהָרַג אוֹתוֹ מִתּוֹךְ הַיָּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁבִּגְלַל גַּסּוּת הָרוּחַ שֶׁבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וְגוֹ'׳ (יחזקאל כט, ג).
בלשון הזוהר
וְדָא אִזְדָּמַן לְגַבֵּי הַהוּא דְּמַיָּא. וְאַף עַל גַּב (וְדָא לָא) דְּאִזְדְּמַן לְגַבֵּיהּ, לָא אֲגַח לְגַבֵּיהּ, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, דְּקָטִיל לֵיהּ מִגּוֹ יַמָּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא בְּגִין גַּסּוּת רוּחָא דְּבֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וְגוֹ'׳ (יחזקאל כט, ג).
׳ועבר ה' לנגוף את מצרים׳
סוד דם הפתח בין דין למילה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.