דין העולם - רק בידי הקב"ה, לא בפי המקטרג המשחית
בא · ׳ויהי היום ויבוא גם השטן בתוכם׳ - דין איוב וסוד קטרוגי היחיד והעולם · מאמר 2 · פיסקה 15 · דף לג ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, הַאי בְּדִינָא דְּיָחִיד, אֲבָל בְּדִינָא דְּעָלְמָא, כְּתִיב, ׳וַיֵּרֶד יהו"ה לִרְאוֹת׳ (בראשית י", א). ׳אֵרַדָה נָּא וָאֶרְאֶה׳ (בראשית יח, כא). דְּלָא אִתְיְיהִיב מְהֵימָנוּתָא אֶלָּא בִּידֵיהּ בִּלְחוֹדוֹי, דְּהָא לָא בָּעָא לְאוֹבָדָא עָלְמָא, עַל מֵימָר דְּהַהוּא מְקַטְרְגָא, דְּתִיאוּבְתֵּיהּ אִיהוּ תָּדִיר לְשֵׁיצָאָה. מְנָלָן דִּכְתִּיב, (איוב כח ג). ׳קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר׳ - לְשֵׁיצָאָה כֹּלָּא, ׳הוּא חוֹקֵר׳. וְדָא אִיהוּ ׳קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳ - וַדַּאי בְּגִין לְשֵׁיצָאָה.
תרגום
בֹּא רְאֵה, זֶה בְּדִין הַיָּחִיד, אֲבָל בְּדִין הָעוֹלָם כָּתוּב ׳וַיֵּרֶד ה' לִרְאוֹת׳ (בראשית יא). ׳אֵרֲדָה נָא וְאֶרְאֶה׳. שֶׁלֹּא נִתְּנָה הַמְּהֵימְנוּתָא אֶלָּא בְּיָדוֹ לְבַדּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא רָצָה לְאַבֵּד אֶת הָעוֹלָם עַל מַאֲמַר אוֹתוֹ מְקַטְרֵג שֶׁתְּשׁוּקָתוֹ תָּמִיד לְהַשְׁמִיד. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב ׳קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר׳ (איוב כח) - לְהַשְׁמִיד הַכֹּל הוּא חוֹקֵר. וְזֶהוּ ׳קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳ - וַדַּאי כְּדֵי לְהַשְׁמִיד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, האי בדינא דיחיד, אבל בדינא דעלמא, כתיב, ׳וירד יהו"ה לראות׳ (בראשית י", א). ׳ארדה נא ואראה׳ (בראשית יח, כא). דלא אתייהיב מהימנותא אלא בידיה בלחודוי, דהא לא בעא לאובדא עלמא, על מימר דההוא מקטרגא, דתיאובתיה איהו תדיר לשיצאה. מנלן דכתיב, (איוב כח ג). ׳קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר׳ - לשיצאה כלא, ׳הוא חוקר׳. ודא איהו ׳קץ כל בשר בא לפני׳ - ודאי בגין לשיצאה.
התרגום: בא ראה, זה בדין היחיד, אבל בדין העולם כתוב ׳וירד ה' לראות׳ (בראשית יא). ׳ארדה נא ואראה׳. שלא נתנה המהימנותא אלא בידו לבדו, שהרי לא רצה לאבד את העולם על מאמר אותו מקטרג שתשוקתו תמיד להשמיד. מנין לנו? שכתוב ׳קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר׳ (איוב כח) - להשמיד הכל הוא חוקר. וזהו ׳קץ כל בשר בא לפני׳ - ודאי כדי להשמיד.
מן המפרשים
רמ"ז: 22האי בדינא דיחיד, שבו נשמעים דברי קטרוגו וגם 22האי בדינא דיחיד, שבו נשמעים דברי קטרוגו וגם הגזרה שנגזרה אל אותו היחיד היא בדעתו, שכיון שהוא יחיד אעפ״י שיהיה מרובה בעונות אין כח בעוניו לחזק הדינין ולגדל רוע הרעה בשטן עד שיחשוק…
הסולם: ת"ח האי בדינא וכו': בוא וראה, זה, הוא רק בדין של יחיד, אבל בדין העולם, כתוב, וירד ה' לראות. ארדה נא ואראה. שלא נתנה לו אמונה, אלא הוא בידיו של הקב"ה בלבדו. כי לא רצה להאביד העולם על פיו של המקטרג, שתאותו הוא תמיד להשחית. מאין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: